עיריית ת"א הפסידה 50 מיליון שקל משווי החניון בכיכר אתרים

ביטול התוכנית לבנייתם של שני מגדלים בני 40 קומות בכיכר אתרים, והגבלת גובה הבנייה לי25 קומות בלבד הפחיתו עשרות מיליוני שקלים משווי נכסיה של עיריית תל אביב־יפו במקום. כך עולה מחוות דעת שמאית שהוגשה באחרונה לבית משפט השלום בהרצליה, והגיעה לידי "כלכליסט". עיריית תל אביב תמכה בתוכנית לבניית 40 קומות בכיכר הצמודה לחוף הים, אך זו בוטלה בפברואר האחרון על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף).

חוות הדעת הוכנה על ידי השמאי בצלאל קציר, במסגרת הליך פירוק השותפות בחניון כיכר אתרים, בין עיריית תל אביב המחזיקה ב־73% מהחניון למלון מרינה שמחזיק ב־27% ממנו. לפי קציר, שווי החניון כיום עומד על 136 מיליון שקל, לעומת 203 מיליון שקל ב־2017. לפיכך הצדדים הודיעו כי הם מסכימים למתווה שלפיו יפורסם מכרז למכירת החניון, במחיר מינימום של 116.4 מיליון שקל, 15% פחות משווי החניון, לפי קציר.

העירייה ערערה לעליון

משמעות חוות הדעת היא כי החניון איבד כ־70 מיליון שקל משוויו המוערך ב־2017. אז אישרה מועצת העיר את מכירת חלקה של העירייה בחניון ב־148 מיליון שקל לקרן JTLV בשליטת עמיר בירם ואריאל רוטר. המחיר שאושר שיקף שוויו מוערך של 203 מיליון שקל לחניון כולו ‑ 67 מיליון שקל יותר מהיום. חלקה של העירייה לבדה היה שווה אז כ־50 מיליון שקל לעומת היום.

מיד לאחר אישור העסקה במועצת העיר עתר לבית המשפט המחוזי איש העסקים ספי צביאלי, בעליו של נכס צמוד לכיכר, בדרישה לבטלה בטענה שהעירייה כגוף ציבורי היתה צריכה למכור את חלקה במכרז פומבי. בינואר 2018 קיבלה השופטת רחל ברקאי את הטענה ופסקה כי יש למכור את החניון במכרז. העירייה ערערה לעליון, וכעת ממתינים לפסיקתו.

במרץ האחרון שלח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חוות דעת שבה ביקר את התנהלות העירייה, וצידד בעמדת המחוזי. לכן ההערכה היא כי העליון לא יבטל את הפסיקה, ויחייב למכור את החניון במסגרת מכרז.

על מנת לחסוך זמן, הליך פירוק השותפות בבית משפט השלום בהרצליה ממשיך להתקדם במקביל לערעור בעליון. השופט יעקב שקד הורה להיערך להכנת המכרז עוד לפני פסיקת העליון. במסגרתו, כל אחד מהצדדים יוכל לקנות את חלקו של האחר, אך גם גוף שלישי יוכל לקנות את החניון בשלמותו.

ממתחם יוקרה למפגע

כיכר אתרים נחנכה ב־1975 באחת הנקודות היוקרתיות ביותר בעיר. לאחר שנים ספורות שבהן החנויות והמסעדות במקום זכו להצלחה, החל המקום להידרדר, וכיום חלק גדול משטחיו המסחריים נטושים והכיכר עצמה התקבעה ככישלון וכמפגע. לאורך העשור החולף החלה העירייה, בשיתוף בעלי קרקעות במקום, לקדם מהלך להריסת הכיכר ובניית פרויקט נדלני במקומה.

במסגרת תוכנית המתאר העירונית החדשה של תל אביב שנכנסה לתוקף ב־2016, הוחרג אזור כיכר אתרים מהכלל שלפיו לאורך החוף מותרת בנייה של עד 25 קומות, והותרה בו בנייה לגובה של 40 קומות. הנימוק להחרגה היה כי שיקום הכיכר ובנייתה מחדש יחייבו שורת מטלות יקרות שיוטלו על היזמים, וכי יש להגדיל את זכויות הבנייה במקום על מנת להפוך את הבנייה לכדאית עבור היזמים.

מתכננים להרוויח כשבעל הקרקע הוא גם ועדת התכנון עיריית תל אביב ניצבת בניגוד עניינים כבעלת כמות עצומה של קרקעות שגם אחראית על התוכניות שיאושרו בהן נמרוד בוסו, 4 תגובותלכתבה המלאה

קרן JTLV החלה לקדם תוכנית לבניית שני מגדלים בני 36 קומות ב־2015 בתמיכת העירייה, עוד לפני שתוכנית המתאר אושרה סופית. ואולם באפריל 2018 הורה בית המשפט המחוזי להעביר את הדיון על מספר הקומות המוחרגות לולחו"ף משום שההחלטה על החרגת האזור לא נידונה בוועדה, וזאת בניגוד לחוק. בפברואר 2019 החליטה הולחו"ף לבטל את הסעיף המאפשר בנייה ל־40 קומות במתחם.

מעיריית תל אביב נמסר כי "אין מדובר במכרז אלא במכירה כפויה על פי החלטה חלוטה של בית משפט השלום".