אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כולם מחפשים "קוורטרבקים" צילום: Steven Senne

כולם מחפשים "קוורטרבקים"

מחקר חדש של בית ספר לעסקים בהרווארד מראה שהקוורטרבק הוא הדמות החשובה ביותר בקבוצות פוטבול. יותר מהמאמן, מהג'נרל מנג'ר ואפילו מהבעלים. מה אפשר להסיק מהמחקר הזה על החיים עצמם?

16.07.2019, 08:57 | אוריאל דסקל

בוריס גרויסברג, אוון הכט ואבהיג'יט נאיק, חוקרים מבית הספר לעסקים בהרווארד, ניסו לברר מי הדמות הכי חשובה בקבוצת NFL. הם בדקו את התוצאות של כל קבוצות ה־NFL לאורך 38 שנה וראו שארבעת "המנהיגים" המשפיעים ביותר על התוצאות של קבוצה הם הקוורטרבק, שחקן ההתקפה החשוב ביותר; המאמן, שמוביל וקובע את סגנון המשחק; הג'נרל מנג'ר, שבונה את הקבוצה ומגייס את הכישרונות; והבעלים שקובע הרבה מתרבות המועדון ומעצים את המנהיגים האחרים. לארבעתם יש השפעה של 68.2% על התוצאות של הקבוצות. אבל מי הכי משפיע? לפי המחקר (Who's the Most Important Member of an NFL Franchise?), התשובה היא חד־משמעית.

37.37% מתוצאות הקבוצה תלוי בזהות הקוורטרבק, הכוכב והשחקן החשוב ביותר; 29.08% תלוי בזהות המאמן; 22.43% תלוי בזהות הג'נרל מנג'ר; ו־11.12% בזהות הבעלים. כלומר הקוורטרבק של הקבוצה משפיע פי שלושה יותר מאשר הבעלים של הקבוצה. במחקר גם הפרידו בין התוצאות במאה ה־20 לתוצאות המאה ה־21, וגילו שבגלל שינויי החוקה, שנועדו להגביר את המשחק ההתקפי, הקוורטרבק עוד יותר משמעותי לקבוצה.

טום בריידי. הכי חשוב להצלחה של ניו אינגלנד פטריוטס, וזה מוכח, צילום: Steven Senne טום בריידי. הכי חשוב להצלחה של ניו אינגלנד פטריוטס, וזה מוכח | צילום: Steven Senne טום בריידי. הכי חשוב להצלחה של ניו אינגלנד פטריוטס, וזה מוכח, צילום: Steven Senne

הקוורטרבק, מלבד היותו מנהיג ההתקפה, הוא בדרך כלל גם השחקן בעל השכר הגבוה ביותר בקבוצה. הוא השחקן שעובד הכי צמוד למאמן וגם זה שמקבל החלטות בשטח לגבי תרגילים ושינויים טקטיים. לפי החוקרים, "אחת המסקנות של המחקר שעשויות להיות קשורות לעולם העסקי היא שהיכולת לבצע הפכה לחשובה יותר במאה ה־21, כפי שהיא מוצגת בחשיבות העולה של הקוורטרבק". הם מוסיפים: "כשאנשים חושבים על ביצועים, הם חושבים על מנהיגים שעולים על רעיונות גדולים, חזון ואסטרטגיות, אבל לעתים רבות הם שוכחים את הערך שמיוצר או נהרס על ידי האנשים בשטח, שמבצעים את התוכניות הגדולות. קוורטרבק מנהל את הקבוצה במהלך משחקים ומוביל את חדר ההלבשה לאורך העונה.

התפקידים הללו מחזקים זה את זה. מנהיגים שמבצעים יכולים להעניק השראה גדולה יותר לעובדים שלהם ביעילות גדולה יותר. לכן אנחנו מאמינים שארגונים צריכים 'קוורטרבקים' חזקים. ארגונים צריכים לגייס אנשים שהם מפיקים־מומחים־מנהיגים־מנהלים. במאה ה־21 ככל שהשווקים יותר מבוגרים, כשיש יותר חידושים, התחרות יותר חזקה והצורך במנהיגים כאלו גדול יותר מתמיד".

קווין דוראנט (מימין) וקיירי אירווינג. התנהלות שלהם תשפיע על עתיד הפרנצ קווין דוראנט (מימין) וקיירי אירווינג. התנהלות שלהם תשפיע על עתיד הפרנצ'ייז והליגה | צילום: AP קווין דוראנט (מימין) וקיירי אירווינג. התנהלות שלהם תשפיע על עתיד הפרנצ

לא מדבר. עושה

"הקוורטרבק האולטימטיבי", כלומר המפיק־מומחה־מנהיג־מנהל האולטימטיבי בספורט — הוא טום בריידי. המקצוען האולטימטיבי, שבגיל 41 עדיין מתאמן יותר מכל אחד אחר, אובססיבי לגבי הביצועים שלו ומנתח אותם בלי סוף בווידאו ואף מוותר על כסף כדי שהקבוצה סביבו תהיה איכותית יותר. לפי הערכות, בריידי (שהרוויח יותר מ־197 מיליון דולר בקריירה שלו) ויתר על לפחות 60 מיליון דולר במהלך הקריירה. לפי החישובים ביחס לקוורטרבקים אחרים בגילו, הוא ויתר על לפחות 100 מיליון דולר. הוא אולי הקריב מכספו, אבל זה הוביל לכך שהפטריוטס שלו זכו בשישה סופרבולים. בכל ההיסטוריה שלה פיטסבורג סטילרס — הקבוצה עם הכי הרבה זכויות סופרבולים ביחד עם ניו אינגלנד פטריוטס — זכתה בשישה.

בריידי הסביר למגיש הטלוויזיה ג'ימי קימל למה הוא מקבל פחות כסף: "אני חושב שהדבר שתמיד הרגשתי זה שניצחונות הם הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי. ב־NFL אפשר להוציא מספר מוגבל על שחקנים, ולכן מישהו אחד תמיד ירוויח פחות ממישהו אחר, כך שמנקודת מבט תחרותית, אני רוצה כמה שיותר בחורים טובים מסביבי". אין הרבה כוכבים שמוכנים לוותר על הכסף שמגיע להם כדי שהחברים שלהם בקבוצה יהיו איכותיים יותר.

מנהיג ומנהיג טכני

 

בכדורגל הגרמני מכנים את הכוכב של הקבוצה "המנהיג הטכני" של קבוצה, האיש שאחראי על ביצועים ומעניק השראה לשחקנים האחרים על ידי מעשים. בכדורגל או בכדורסל הוא זה ש"לוקח על עצמו את המשחק". "הקפטן" או "המנהיג הרגשי" הוא זה שאחראי על התנהלות חדר ההלבשה, מכיל את התנהגות הכוכב, אחראי על המורל, מפשר בין שחקנים שרבים, ובדרך כלל הוא זה שמבצע את העבודות המלוכלכות וכפויות הטובה על המגרש ומחוצה לו.

לאורך ההיסטוריה היו מעטים שתפקדו כמנהיגים טכנים וכמנהיגים רגשיים. אריק קאנטונה, למשל, היה סוג של מנהיג כזה במנצ'סטר יונייטד בשנות התשעים. אלכס פרגוסון בספרו האוטוביוגרפי: "בזמני במנצ'סטר יונייטד היה לי המזל לעבוד עם אינספור אנשים שהיו מוכנים לעבוד את האקסטרה שעות בשביל להשתפר. גארי נוויל הפך את עצמו מכדורגלן ממוצע למגן נפלא בגלל מוסר העבודה שלו, כך גם דיוויד בקהאם. אני זוכר את היום הראשון של אריק קאנטונה במועדון, הוא סיים את האימון וביקש שוער ושני שחקני נוער שהיו שם, כמו גם כמה כדורים. שאלתי אותו למה הוא צריך את כל זה, והוא ענה שהוא רוצה להתאמן. ביום למחרת כבר הצטרפו אליו כמה שחקנים מהקבוצה הבוגרת, וביום שאחרי הגיעו עוד. מספר האימונים הנוספים גדל בעשרות אחוזים. זה הכל היה בזכות מוסר העבודה של קאנטונה וההשפעה שלו".

פיל נוויל לא חושב שהיתה בעיה של מוסר עבודה בקרב השחקנים הצעירים, הרי אחיו ובקהאם עבדו בלי סוף גם לפני קאנטונה. בקהאם בעט שעות על גבי שעות על קיר, וגארי נוויל עבד על הכושר שלו בכל מקום שהוא היה יכול, ממגרש האתלטיקה עד זירת האגרוף. אבל קאנטונה כן אפשר להם להתעלם מהתרבות הקיימת בחדר ההלבשה ולייצר תרבות משלהם.

לפי נוויל, "זה לא שקאנטונה העניק השראה לצעירים לעבוד קשה יותר, הם עבדו קשה כבר, אבל הוא הפך את העניין למקובל. הוא אפשר להם לעבוד קשה ולא להיראות כמו חנפנים למנג'ר בעיני שאר חברי הקבוצה". כלומר קאנטונה שינה את התרבות, ואפשר לשחקנים להרגיש בנוח שהם מתאמנים יותר.

כשמנהיגים בחדר ההלבשה מכתיבים תרבות של "מה אתה מתאמץ?", זה משפיע על כל חדר ההלבשה. בקבוצות מוצלחות המנהיגים "באותו ראש". הם מנהלים תקשורת פתוחה זה עם זה ועם שאר הקבוצה. וכשדברים לא הולכים כמתוכנן, זה בדרך כלל מפני שאחד המנהיגים, הטכני או הרגשי, לא מתפקדים או שהם בעצמם גורם שפוגע בתקשורת ומוריד מוטיבציה. למשל, במגזין "אתלטיק" דיווחו על "קונפליקט במנהיגות" בבוסטון בעונה שעברה, שפגע בכימיה של הקבוצה שהיתה אחת המועמדות לאליפות, וסיימה את העונה כקבוצה המאכזבת ביותר.

קיירי אירווינג, הכוכב, פשוט לא התחבר עם צוות השחקנים או צוות האימון. הנתק שלו בא לידי ביטוי גם בכך שהוא נכנס למעלית עם עוזרי המאמן ולא החליף איתם מילה. אפילו לא אמר להם שלום (אגב, בעבר קיירי העביר את קליבלנד כולה "טיפול שקט", ולא דיבר עם חבריו לקבוצה לאורך פלייאוף שלם). קיירי יצטרף הקיץ ככוכב לברוקלין נטס, שם יבלה עם חברו הטוב, הכוכב הלא פחות מצוברח, קווין דוראנט. האם הניסוי הכימי הזה יעבוד? ייתכן שעל זה מונח העתיד של הפרנצ'ייז. ואולי של כל ה־NBA.

בעידן שבו הקוורטרבק, הכוכב, השחקן הכי טוב, המנהיג הטכני — הוא הדמות החשובה ביותר בארגון, ההתנהגות שלו היא קריטית למערכות היחסים בתוך הקבוצה ולביצועי הקבוצה. לכן גיוס של שחקן כזה צריך להיות מדויק ביותר, מבחינה טכנית ואנליטית וגם מהבחינה האנושית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות