משרד הבריאות מזהיר את האוצר: בלי פיקוח על מחיר הקנאביס לא נאפשר יצוא

המאבק סביב הפיקוח הממשלתי על מחירי הקנאביס הרפואי עולה מדרגה. אחרי שמשרד האוצר דרש ממשרד הבריאות נתונים ופרטים אשר יוכיחו שצמח המרפא מצריך פיקוח, משרד הבריאות שיגר בסוף השבוע בקשה רשמית להטלת פיקוח אשר כוללת התניה ואיום מרומז.  

"ככל שתהליך המדיקליזציה (המסלול שיהפוך את הקנאביס מסם לתרופה) לא יושלם באופן מלא, בדגש על פיקוח מחירים, הנחיית סגן השר ומנכ"ל המשרד היא כי לא ניתן יהיה לאפשר יצוא קנאביס", כותבת אורלי מלכה מאגף תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות במכתב שהגיע ל"כלכליסט". "הנחיה זו נועדה למנוע, בין היתר, מצב שבו המחיר לצרכנים מקומיים יעלה על מנת לממן כניסה לשוקי היצוא".

צילום: שאטרסטוק

החצים במכתב מופנים אל מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שהוביל את ההליך הממושך לאפשר יצוא קנאביס מישראל כדי להגדיל את מקורות ההכנסה של ישראל. באב"ד נאבק יותר משנה מול המשרד לביטחון פנים כדי שזה יסיר את התנגדותו ליצוא קנאביס. האישור ניתן בסופו של דבר על ידי הממשלה רק בסוף ינואר האחרון.

במקביל קידם משרד הבריאות רפורמה בתחום הקנאביס הרפואי. לאחר מחאה של מטופלים על עליית המחירים פנה בתחילת החודש מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב לוועדת המחירים הבין־משרדית כדי לקדם תהליך פיקוח על המחירים ולהכניס את הקנאביס הרפואי לפיקוח כשאר התרופות במדינה. 

אך מתברר כי הפיקוח הממשלתי על מחירי הקנאביס הרפואי לא יגיע במהרה. יו"ר ועדת המחירים של משרד האוצר שיגר בשבוע שעבר מכתב לבר סימן טוב ועדכן אותו כי הדרך ארוכה עד להכנסת התכשיר הרפואי לפיקוח ממשלתי על ידי הוועדה.

"לצורך בחינת בקשתך ועל מנת שוועדת המחירים תוכל לדון בה, אנא הנחה את נציגי משרדך להציג בפני ועדת המחירים ביסוס לעילה הרלבנטית להטלת פיקוח מחירים", כתב כפיר בטט, יו"ר הוועדה, במכתב שהגיע לידי "כלכליסט". הוא מוסיף: "נדרש לספק לוועדת המחירים את כלל החומרים והנתונים הרלבנטיים לצורך בחינת הצורך בהטלת פיקוח מחירים לפי עילה זו, תוך בחינה של רמת הפיקוח שתוטל, לרבות נתונים הנוגעים לביקוש וההיצע של המוצר, מבנה השוק, חסמי כניסה לשוק ואפשרויות יבוא".

אם לא די בכך, בטט כותב כי "ככל שהוועדה תמצא כי פיקוח כאמור נדרש, יהיה צורך בפריסת כלל התשתית העובדתית הנוגעת לעלויות ייצור הקנאביס (כל שרשרת הייצור) כדי שהוועדה תוכל להמליץ על המחיר המפוקח".

רק 8 מגדלים בישראל

במכתב ששלח בר סימן טוב ונחשף באתר "כלכליסט" נכתב כי המשרד מכוון לתשלום של כ־500 שקל על ידי מטופלים הצורכים עד 50 גרם קנאביס רפואי בחודש, בדומה למחירים שמשלמים החולים כיום. עם חלק מהמטופלים הרפורמה מיטיבה, אך עבור מטופלים שצורכים 40–30 גרם קנאביס בחודש היא מייקרת משמעותית את התרופה.

בר סימן טוב ציין באותו המכתב את הסיבות שפיקוח מחירים הוא צעד הכרחי. "השינויים מרחיקי הלכת בעולם הקנאביס הרפואי - עלייה במספר הרישיונות, שינויים רגולטוריים באופן הייצור, צפי לפתיחת השוק ליצוא, צפי לעליית מספר הספקים, שוק הנשלט על ידי מספר מצומצם של עוסקים - עלולים להביא למצב של הפקעת מחירים".

מימין: באב"ד ובר סימן טוב | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

זאת כאשר רוב הצרכנים שייכים לאוכלוסיות של חולים אונקולוגיים וילדים, שבר סימן טוב מכנה רגישות ולעתים גם חלשות.

בישראל מטופלים באמצעות קנאביס רפואי כ־50 אלף איש, ובר סימן טוב מציין במכתב לוועדה כי "מגמת העלייה במספר הרישיונות למטופלים קיימת כבר שנים וטרם הגיעה לשיאה. אנו צופים עוד עליות במספר הרישיונות".

בבקשה הרשמית בנוגע לפיקוח על המחירים ששוגרה בסוף השבוע הנוכחי מדגישים במשרד הבריאות: "בצירוף השינויים שהוזכרו בשוק, לרבות כניסה של גורמים משוק ההון המעוניינים ברווח מהיר, ישנו חשש לניצול המצב על ידי העוסקים בתחום לקביעת מחירים מופקעים ומוגזמים". לדברי משרד הבריאות, זו הסיבה כי גם כל שוק התרופות מצוי בפיקוח קפדני.

במשרד הבריאות מבקשים להחיל את הפיקוח לפי עקרון "בין ספקיו או בין רוכשיו אין תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד". במשרד מסבירים כי "שוק מגדלי הקנאביס בישראל כולל כבר שנים רק שמונה מגדלים ועוד שלושה יצרנים־ספקים שאינם מגדלים בעצמם. על מנת להיכנס לשוק יש צורך לקבל רישיון על ידי משרד הבריאות בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים ולעמוד בכל דרישות האיכות שגוזרות השקעה משמעותית", דבר שאינו מאפשר "כניסה קלה לשוק, ולכן מספר הספקים נמוך והתחרות בתחום היא מועטה", מבהיר משרד הבריאות.

91% צורכים עד 50 גרם

במכתב מצוין עוד כי אותם מגדלים נותנים מענה ליותר מ־50 אלף מטופלים בעלי רישיון צריכה נכון ליוני 2019, ובממוצע מתווספים בחודש כ־2.2 אלף מטופלים בעלי רישיון. אם לא די בכך, אף שהממשלה ביקשה כבר לפני שנים לעודד יבוא קנאביס לישראל ואף להעדיף יבוא על ייצור מקומי, "עד היום לא נמצא מקור יבוא מתאים ולא הגיעה בקשה משמעותית לייבא ארצה מוצרי קנאביס על ידי שום גורם, ועל כן השוק הוא מקומי בלבד בשלב זה".

עוד עולה כי משרד הבריאות מבקש להחיל פיקוח מסוג של הגבלת המחיר המרבי. "מחיר מרבי יבטיח כי המוצר יסופק במחיר הוגן וכי לא יחולו שינויים דרמטיים שיפריעו את אספקתו או את רכישתו וכן גמישות שתידרש לבקשת היצרנים", נכתב.

כמו כן, במשרד בריאות ממליצים שלא לתמחר לפי התשואה על ההשקעה, אלא באמצעות תמחור השוואתי לתקופה שקודמת לפיקוח, "משום שמחירי השוק טרום הרפורמה וטרום פיקוח המחירים לא ביטאו עלויות ייצור, אך דה פקטו כן מימנו את הוצאות הספקים ויצרו להם רווחיות", נכתב בבקשה של משרד הבריאות שמעריך כי שוק הקנאביס יגיע בחודש הבא להיקף של כ־200 מיליון שקל.

לפיכך, משרד הבריאות חותר לתשלום חודשי דומה לנוכחי. "לאור העובדה כי התשלום החודשי היה קבוע לכל כמות צריכה, ועמד על 370 שקל וכן 100 שקל למשלוח (סה"כ 470 שקל בחודש), שיטת התמחור המוצעת תביא לכך ש־91% מהמטופלים שצורכים עד 50 גרם בחודש ישלמו מחיר מרבי הדומה למחיר ששילמו טרום הרפורמה. כמו כן מבקשים במשרד הבריאות לכלול עיקרון של עלות ממוצעת פוחתת בכמויות גדולות.

"כעשירית מהמטופלים הצורכים יותר מ־50 גרם בחודש ישלמו יותר ממטופל הצורך כמויות נמוכות יותר, אך בהתאם לעיקרון של עלות ממוצעת פוחתת. נקבע מחיר מקסימלי של 180 שקל ל־10 גרם, אך כל 10 גרם נוספים ברישיון יעלו פחות כששיעור ההפחתה יעמוד על 21.2%".

במשרד האוצר ביקשו להבהיר כי הם אינם מתנגדים להטלת פיקוח מחירים על קנאביס רפואי, אלא שהם מבקשים באופן ענייני לבחון את המוצר הזה כמו כל מוצר אחר, ורק לאחר מכן יקבלו החלטה אם להטיל פיקוח על מחירו או לא.