אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההצלחה של העתודה מדהימה. עכשיו צריך תוכנית במועדונים צילום: ynet

ההצלחה של העתודה מדהימה. עכשיו צריך תוכנית במועדונים

בעקבות הצלחת הנבחרת הצעירה בטורניר הקדטים ואיתה השאלה: למה ההצלחה נשארת בנוער ולא מגיעה לבוגרים, השורה התחתונה היא זו: באירופה עובדים כבר 16 שנה על שיטות מדעיות להשבחת שחקנים. הגיע הזמן שנתחיל לעבוד כך גם אצלנו

21.07.2019, 23:39 | ד"ר שלומית גיא

בעקבות הצלחת הנבחרת הצעירה בטורניר הקדטים ואיתה השאלה: למה ההצלחה נשארת בנוער ולא מגיעה לבוגרים, אני מציעה כאן סקירה של מספר מאמרים שעוסקים בסוגיית המעבר של ספורטאים צעירים לקריירה מקצוענית. בשורה התחתונה, באירופה עובדים כבר 16 שנה על שיטות מדעיות להשבחת שחקנים. הגיע הזמן שנתחיל לעבוד כך גם אצלנו.

קראו עוד בכלכליסט

במחקר שהתפרסם בשנת 2004 הראו החוקרים הבלגים יבס ונדן אוולי ועמיתיו (Vanden Auweele et al. 2004) כי רק 17% משחקני קבוצה שזכתה באליפות לאומית לנוער הפכו לספורטאים מקצוענים. 31% מהקבוצה דיווחו על קיפאון ועברו לשחק בספורט חובבני, 28% הפגינו חוסר עקביות ו-24% פרשו לגמרי. צעירים רבים מגדירים את המעבר מנוער לבוגרים כמעבר הקשה ביותר שנאלצו לעשות בקריירה שלהם.

פרופ' נטליה סטמבולווה היא חוקרת ספורט שעוסקת בקריירות של ספורטאים. בשנת 2003 היא פירסמה מאמר מכונן שעוסק בשלב המעבר מגיל נוער למקצוענות. המאמר הזה יצר גל של מחקרים נוספים בנושא. פרופ' סטמבולווה מתארת את המעבר מגיל נוער לבוגרים כתהליך ארוך ולא כאירוע יחיד שמתחיל ונגמר. היא טוענת כי לכל שחקן צעיר לקראת שלב המעבר הזה יש אוסף של משאבים פנימיים וחיצוניים. במקביל, הוא עומד בפני כמות גדולה של חסמים פנימיים וחיצוניים. אם לנסח בדרך הפשטנית ביותר, אזי, סטמבולווה טוענת כי ככל שכמות המשאבים שלו תהיה גדולה יותר מכמות החסמים, כך ייקל עליו לצלוח את המעבר לספורט מקצועני. במידה והמשאבים לא יספיקו לו, סביר שיפרוש. את המשאבים היא מחלקת ל-2 קבוצות: פנימיים וחיצוניים. המשאבים הפנימיים הם ידע, מיומנויות, חריצות ומוטיבציה. המשאבים החיצוניים הם תמיכה חברתית ותמיכה כלכלית.

החסמים העומדים בפני שחקן נוער הם: חוסר בידע על התהליך, הכנה לא טובה, קונפליקטים עם שחקנים אחרים ודמויות סמכות, הרצון להרשים את המאמנים והצוות המקצועי, ובמקביל - הרצון להתחבב על שחקנים בקבוצה, חוסר בתמיכה חברתית וכלכלית וקושי לשלב ספורט עם מחויבויות אחרות. ככל שהמשאבים של הספורטאי הפוטנציאלי גדלים יותר, כך היכולת שלו להתמודד עם החסמים גבוהה יותר. משאבים נמוכים וחסמים רבים יביאו למשבר פסיכולוגי, לירידה בביצועים, נשירה, פציעה, אימון יתר, נוירוזות, מחלות פסיכוסומאטיות ובמקרים קשים יותר - בריחה לסמים ואלכוהול.

ראסל מרטינדל, דייב קולינס וג'ים דאובני טוענים במאמר מ-2012 כי לארגון שמנהל את הספורט יש השפעה רבה על הדרך שבה הספורטאים יתמודדו עם האתגר. הם מציינים ארבע דרישות בסיסיות שאליהן צריך לחנך ארגונים המכשירים צעירים:

א. לכל מועדון צריך להיות חזון, מטרות ותוכנית עבודה אסטרטגית המפרטת מהן הדרישות מהילד בכל גיל.

ב. לכל ארגון צריך שתהיה מערכת מסודרת של העברת מסרים ורשתות תמיכה לשחקנים.

ג. המערכות צריכות להכשיר את השחקנים לא רק בחלקים הטכניים והטקטיים של הענף, אלא גם להכשיר אותו לכישורים המנטליים, הפיזיים ומיומנויות החיים שנדרשים ממנו כבוגר, כמו: יכולות ריכוז, גישה נכונה, יכולת התמודדות עם רגשות, מוטיבציה, תכנון לטווח ארוך, בקרה עצמית, הערכה עצמית של ביצועים וכושר גופני.

ד. עבודה אישית עם שחקנים, תוך הגדרת מטרות אישיות לכל שחקן בנפרד, כתיבת תוכנית עבודה ובה בקרה ושיפור. עבודה מהסוג הזה עם אנשי מדע גם מבטיחה שהספורטאי ירגיש שיש לו רשת תמיכה פורמלית ובלתי פורמלית להתייעץ איתה.

נבחרת ישראל חוגגת את הניצחון, צילום: ynet נבחרת ישראל חוגגת את הניצחון | צילום: ynet נבחרת ישראל חוגגת את הניצחון, צילום: ynet

אז מה אנחנו יכולים לעשות? כמה המלצות פרקטיות:

1. ידע. ככל שהשחקנים הצעירים יקבלו תמונה ריאליסטית יותר של החיים המצפים להם בקבוצת הבוגרים, כך הסיכויים שלהם להצליח גבוהים יותר. אחד הנערים מספר: "הפסיכולוג נתן לנו נקודת מבט ריאליסטית של מה מצפה לנו בבוגרים. הוא לא ניסה לצבוע את זה בצבעים זוהרים. הוא אמר לנו שאנחנו צריכים לעבוד קשה, אבל גם שאנחנו יכולים להיעזר בהורים שלנו, במאמנים, בחברים ובצוות. ההסבר הזה עזר לי מאוד, גם כי הבנתי יותר מה מחכה לי וגם קיבלתי דרכים להתמודד עם הקושי".

2. חקר פנימי של המערכת סביב השאלה מה מונע מהשחקנים שלנו להצליח. אחד המאמנים מספר: "עד שמנהל האקדמיה החדש הגיע, היו לנו תוצאות נוראיות. כמות השחקנים שהצלחנו להוציא לקבוצה הבוגרת היה מזערי. אז יצרנו רשימה של דברים חשובים שיכולים לעכב את ההתפתחות של הילדים שלנו. זה עזר לנו לתמוך בשחקנים שלנו טוב יותר. זו המחויבות שלנו לתמוך בשחקנים שלנו".

3. והמשך לסעיף הקודם - רשתות תמיכה. פרסום של כל ההתמודדויות שאותן הילד צפוי לפגוש, ולידן, מי יכול לעזור לו בהן.

4. תמיכת הקהל. המעבר ממשחקי נוער למשחקים עם קהל גדול יכול להפעיל לחץ גדול מדי על השחקנים הצעירים, שלא רגילים לכך. פנייה ועבודה עם הקהל יכולים להשפיע מאוד על קריירה של שחקן.

5. הוראות מדויקות לשחקנים ופירוט של המשאבים שיכולים לעזור להם בהתמודדות. כך לדוגמה עלון שפרסמה אחת מקבוצות הכדורגל לשחקנים הצעירים שלה, בו כתוב: "נחישות, מוטיבציה יעזרו לך להצליח בקבוצה הבוגרת. אתה צריך לעבוד קשה, להקשיב לעצות שאתה מקבל. סמוך על ותקשיב למאמנים שלך, לצוות המקצועי ולצוות המדעי, להורים שלך ולשחקנים הבוגרים יותר בקבוצתך. ומעל הכול - תהנה מהחוויה, זו הזדמנות של פעם בחיים!".

6. הכשרות הורים לגבי הקשיים שהילדים שלהם צפויים לעבור עם המעבר לבוגרים ועל הדרכים בהם הם יכולים להציע תמיכה. אחד ההורים מספר: "ההדרכה שנתנו לנו באקדמיה הייתה קריטית, כי היא עזרה לנו להבין מה הילד שלנו עובר. כמה פעמים הוא חזר מהאימון עצבני, אבל הבנו ונתנו לו להתמודד עם זה בדרך שלו. המועדון אמר לנו רק להזכיר לו שאנחנו שם כל הזמן כדי לתמוך בו, ועשינו הכי טוב שיכולנו". המחקר עוד הראה כי לילדים חשוב שההורים מבינים מה הם עוברים, גם אם הם עצמם לא מצליחים לדבר איתם על כך.

7. הכשרות מאמנים. מאמנים רק לעיתים נדירות מבינים מה הם האתגרים שאיתם הצעירים מתמודדים ואיך האתגרים האלה משפיעים על הביצועים שלהם במגרש. התייעצות עם פסיכולוגים על קשיים של מעבר ושיחות בלתי פורמליות עם הצעירים עוזרות לבנייה של אמון והבנה טובה יותר של הציפיות ההדדיות.

8. מעבר הדרגתי. חצי שנה לפני העלייה לקבוצה הבוגרת, מומלץ להביא את שחקני הנוער לאימונים משותפים פעם עד פעמיים בשבוע, וזאת על מנת לייצר תחושה של היכרות וגיבוש, כך שהפרמטרים החברתיים לא יהיו אלה שישפיעו על הביצועים.

אליפות שנייה ברציפות, צילום: ynet אליפות שנייה ברציפות | צילום: ynet אליפות שנייה ברציפות, צילום: ynet

וכמה מספרים שמספרים את הסיפור:

המחקר של רוברט מוריס, דיוויד טוד ואמילי אוליבר מ-2014 השווה בין שני מועדוני כדורגל באנגליה, הראשון יצר מערכת ארגונית המבוססת על פי העקרונות המחקרים המתוארים כאן. המועדון השני לא הצליח להבין ולהטמיע את חשיבות ודרישות המודל. התוצאות לאורך זמן היו מדהימות.

אחוז השחקנים שקיבלו חוזה בקבוצה בוגרת של הליגה הבכירה לאורך 5 שנים במועדון א' היה 36%, וזאת לעומת 12% של מועדון ב' ו-18% הממוצע בליגה.

אחוז השחקנים שקיבל חוזה ושיחק מעל עשרים משחקים בקבוצה הבוגרת של הליגה הבכירה במועדון א' היה 24% לעומת 8% בלבד ממועדון ב'.

אחוז השחקנים שקיבל חוזה בקבוצה בוגרת של מועדון בליגה נמוכה יותר הוא 39% במועדון א' לעומת 16% בלבד ממועדון ב'.

אחוז השחקנים שפרש לחלוטין מכדורגל היה 25% במועדון א' ו-72% במועדון ב', וזאת לעומת ממוצע ליגה של 54%!

לבסוף, ההכנסה של מועדון א' ממכירת שחקנים אחרי 5 שנים הייתה 3,460,000 ליש"ט, וזאת לעומת 1,320,000 ליש"ט במועדון ב' ו-1,100,000 ליש"ט שהוא הממוצע בליגה, וזאת למרות שההשקעה הכספית במחלקת הנוער בשני המועדונים הייתה דומה (450,000 ליש"ט בשנה במועדון הראשון לעומת 520,000 ליש"ט בשנה במועדון ב' ולעומת ממוצע של כמעט מיליון ליש"ט למחלקות נוער בליגה הראשונה (הסכומים המצוינים כאן לא כוללים שכר לשחקנים). זו דוגמה נוספת להשפעה הדרמטית שיש לידע ולשיטות עבודה מדעיות בהשבחת שחקנים בעולם.

נבחרת העתודה של ישראל עשתה טורניר מדהים וברכות חמות לכל העוסקים בעניין. זה הזמן לנצל את ההצלחה גם לדיון בסוגיית מעמד השחקן הישראלי. מחר בבוקר, כשיגמרו החגיגות, צריכים באיגוד הכדורסל, יחד עם מועדוני הכדורסל של הליגות הבכירות, לשבת יחד ולכתוב תוכנית מאורגנת וסדורה, שתעסוק בתהליך המעבר של שחקני הקדטים לקבוצות הבוגרות ולנבחרת הבוגרת. תהליך נכון, שמשלב את כל הגורמים החשובים בעולמם של הצעירים, תהליך מבוסס מדע, מחולק לתקופות ורפלקטיבי יבטיח שנזכה לחוות את הקסם לו זכינו השבוע, גם בקבוצות ובנבחרת הבוגרת.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מחקר עצמאי משלי ומסקנות
75% אחוז מהצלחת נבחרת ישראל עד גיל 20 (למה לעזעזל עדיין קוראים לזה נבחרת העתודה? זה לא עתודה של כלום. כנראה מאותה סיבה שלישראל הבוגרת ב' קוראים "האולימפית", אוהבים להמציא מונחים לא קשורים למושגים קיימים בשביל להאדיר חשיבות.) של השנתיים האחרונות היא עקב בנים של זרים, מתאזרחים או סתם עולים יהודים. שאר ה-25% הם קשקושי הסיירת הצהלית שאנו כבר רגילים אליהם משחקנים שליגת העל בכדורסל היא התקרה שלהם, ושאר הנבחרות שמשום מה לא רואות בנבחרות הצעירות משימה לאומית עליונה במעלה. צרפת למעשה באה עם נבחרת ב'. יש להם ושאר נבחרות הכדורסל הרציניות בעולם אליפות עולם עד גיל 19 על הראש, מי צריך את אליפות האירופה הזו במקביל שאתה רוצה ללכת ל-NBA? אין שום בשורה בנבחרת הזו, סתם דור מובחר שהתקבץ לו פעם בעשרים שנים כמו בפעמים הקודמות עם שנתוני 1980-1984 והמילניאלס של היום. למדינות כדורסל רציניות יש דור כזה כמעט כל שנתון, מישהו זוכר שהיינו בדרג ב' איזה חמש שנים? שם נמצאת נבחרת הנוער שלנו כרגע. יש שם אולי שני שחקנים שיצא מהם משהו, ואחד מהם דתי אז אין יותר מה לבנות על הדור הבא.
דן בליזיין  |  26.07.19
1.
הנה תוצאות מחקר שעשה אהבל כמוני:
מסתבר שמתוך ליגת ילדים נוער של אלפי שחקנים, יש מקום רק לשני אחוז בבוגרים. לכל השאר פשוט אין מקום, לכן לעולם מגיעים לבוגרים רק הטובים ביותר. זה קורה בטייס, זה קורה ברפואה (לימודים בארץ ) , ובכל מקצוע שאין בו הצפה. גם אם הפרופסור תמצא ותראה להורים נוסחה מתמטית מדויקת איך להפוך לטייס קרב, עדיין בשנה צה"ל יצטרך X טייסים, ולכן רק X יהיו טייסים.
רוני  |  22.07.19