"משרד הבריאות מסנדל את החלטת הממשלה לייצוא קנאביס רפואי"

בשוק הקנאביס הרפואי מתקשים לעכל את בשורת האיוב העסקית שנחתה עליהם אתמול (א') עם חשיפת כלכליסט, כי משרד הבריאות יתנה את ייצוא הקנאביס הרפואי בפיקוח על מחיריו.

מאיר אריאל, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי בזלת פארמה, אמר לכלכליסט כי "משרד הבריאות הכריז מלחמה על תעשיית הקנאביס הרפואי, שעבורנו היא מלחמת קיום". במכתב ששלח הבוקר למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כתב אריאל כי "כך נראית מדינה בלי בעל בית! הפכנו למדינת הפקר, מדינה בה חברות משקיעות מיליונים רבים בהסתמך על החלטת ממשלה לאשר את ייצוא הקנאביס הרפואי, אולם במקביל משרד הבריאות מסנדל את החלטת הממשלה. מלחמות האגו הילדותיות שמשרדך מנהל פוגעות במטופלים ובתעשייה. אולי נכון יהיה שקודם כל תטפל בדברים הפשוטים והבסיסיים כמו קיום החלטות ממשלה".

המגדלות טוענות כי האסדרה החדשה, המחייבת אותם למכור לבתי המרקחת לאחר שהתוצרת עברה גם במפעל בעל חדרים נקיים, לא תאפשר להם רווחיות תחת פיקוח המחירים המוצע על ידי המשרד, המבקש להעמיד את מחיר הקנאביס הרפואי על עד 500 שקל לעד 50 גרם בחודש. מחיר זה מתחלק בין מספר גורמים, ובהם המדינה (מע"מ), דמי התיווך שגובים בתי המרקחת העומדים כיום על כ-40% וצפויים לעלות בעתיד, 6% נוספים לחברת ההפצה, ו-10%-30% שנגבים על ידי מפעלי הקנאביס (בהתאם להסכמים מול המגדלות). כל זאת, כאשר עלות גידול קנאביס רפואי עומדת בממוצע בישראל על כ-3.5 שקל לגרם (כאשר השוני הוא בהתאם לזן הקנאביס שמגדלים, אופן הגידול וכדומה).

מפעלי הקנאביס לא רוצים את הפיקוח במתכונתו המוצעת גם משום שהוא הופך אותם להפסדיים, וגם משום שעיכוב הייצוא בכל רבעון פוגע ביתרון התחרותי שלהם מול העולם ומבטל חלק מההסכמים שחתמו עם חברות בינלאומיות שונות. לרוב, מפעלי הקנאביס קונים את התוצרת מהמגדלות (שאינן בעלות מותג), אך הן אינן גדולות מספיק כדי להפעיל לחצי מחיר על חקלאי הקנאביס; בנוסף, עתידים לקום כ-10 מפעלים נוספים תוך שנתיים, שרק יגדילו את התחרות על התוצרת החקלאית. במכתבו חשף אריאל, כי במהלך שמונה שנות פעילות המפעל הושקעו בו כ-100 מיליון שקל, בהקמה, תפעול, הקמת מערך הפצה, מערך ייעוץ למטופלים, אבטחה, תקנים, מימון ועוד.

רו"ח דורון אראמי, ראש תחום קנאביס רפואי ודירקטור בפירמת רואי החשבון BDO, מסביר כי "איום עצירת הייצוא במידה ולא יהיה פיקוח הינו ויתור מראש על הייצוא ועל מקור הכנסה למדינה שעשוי להגיע ל–4 מיליארד שקל בשנה. בכל הזדמנות אנו מעלים את המונח TIME TO MARKET ואת חשיבותו, ונראה כי כולם מבינים זאת חוץ מהרגולטור, שמסיבות שונות גורר רגליים כבר למעלה משנתיים. ההבדל הוא שהמחיר לתעשייה הישראלית יהיה קשה הפעם: הן לחקלאים שחיפשו אחר מקור רווח וזקוקים לו, הן למשקיעים שהשקיעו כספים רבים, והן למפעלים ולתעשייה שלמה שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים ובהיעדר ייצוא רובה לא יהיה רלוונטי. בנוסף, לפיקוח אין באמת מקום בתעשיית הקנאביס הישראלית, שהרי מדובר בשוק תחרותי. לא רק זאת, תוך כחצי שנה יצטרפו עשרות דונמים של גידול קנאביס רפואי, וכ-10 מפעלי קנאביס רפואי עתידים לקום בטווח של שנתיים".

עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד פרל כהן, אמר לכלכליסט כי "גורמים המנסים לקשר בין היתר היצוא לפיקוח על מחיר המוצרים פועלים בניגוד לדין. כל עיכוב ברפורמת הייצוא מסב נזקים בעשרות ומאות מיליוני שקלים לגורמים שהקימו חוות גידול ומפעלים בהיקפים משמעותיים, ואשר צפויים לספק עבודה למאות עובדים, מדענים ונותני שירותים. פתיחת היצוא תוליד בעצמה הוזלה במחירים לנוכח גידול מספר החוות המתוכנן לאחריו, שיגדיל את היצע המוצרים למטופלים, ויסייע בהשלמת הליך האסדרה החדשה שיביא גם לשיפור באיכות המוצרים.

"אין תחום בישראל במסגרתו מותנה יצוא בהוזלת המחיר של המוצר לצרכן המקומי, ואין כל הצדקה ליישם מודל זה דווקא בתחום הקנאביס. בהתייחס לטענה שהשוק המקומי יסבסד את היצוא - היא שגויה ואינה תואמת את המציאות; מחירי המכירה של מוצרי קנאביס מחוץ לישראל גבוהים באופן משמעותי ממחירי המוצרים בישראל. בגרמניה גרם קנאביס רפואי נמכר ב-22.5-25 יורו לגרם בעוד שבישראל המחיר עדיין נמוך משמעותית (טווח ממוצע של כ-11 עד 14 שקל לגרם). בנוסף, קופות החולים וחברות הביטוח בגרמניה מסבסדות את הטיפול לחולה, וראוי שמודל זה ייושם גם בישראל - במסגרתו עלויות הטיפול יושתו על קופות החולים וביטוחי הבריאות ולא על יצרני התרופות או מוצרי הקנאביס".