שגרירי הקפה: בית הקפה קפליקס פתח סניף בברלין

שמונה שנים אחרי שהופיע לראשונה בתל אביב, הושק בשבוע שעבר סניף "קפליקס" הראשון בברלין, בשכונת פרנצלאואר־ברג הצעירה והטרנדית. קפליקס, שהוקם ב־2011 במתחם נגה ביפו על תקן בית קלייה והפך במהירות לאחד מבתי הקפה האהובים באזור, היה הראשון שהביא ארצה את בשורת הגל השלישי של הקפה — זה שמתמקד בקלייה מקומית וארטיזנלית ובתהליך הכנה שנעשה בשקיפות מלא. אחד העניינים שקנו את הקהל המקומי היו "כוסות שכן", ארון קיר עם כוסות שמורות ללקוחות קבועים, שעליהן מתנוסס שמם.

יעל שפר בסניף קפליקס בברלין | צילום: גלית פלם

את קפליקס הקימו בני הזוג שפר: פיליפ, גרמני במקור, ויעל, ישראלית. מאז הם הספיקו לפתוח עוד שני סניפים נוספים בת"א, להכניס שותפים ולפתוח יחד איתם עוד שני סניפים בתל אביב ובירושלים, ואז לצאת מהשותפות. נכון להיום הם מחזיקים בבעלותם הבלעדית את שלושת הסניפים בארץ ואת הסניף בברלין. לפני כשנה וחצי הם גם עברו לחיות בברלין לטובת פתיחת המקום, ואת הסניפים בארץ הם מנהלים בשלט רחוק. "זה לקח הרבה זמן, כי אנחנו עושים הכל לבד, וגם בגרמניה הכל איטי יותר", מספרת יעל שפר, "עבדנו יסודי ולאט ולא מיהרנו. היה לנו חשוב למצוא מקום שכונתי במיקום לא מאוד מרכזי, משהו קצת אוף־גריד. באזור הזה אין באמת בתי קפה באיכות גבוהה והחלל מצא חן בעינינו".

הסניף הברלינאי, בדומה לסניפים המקומיים, הוא בית קפה קטן יחסית וגודלו 60 מ"ר, לצד 60 מ"ר נוספים של מטבח. את האוכל, בניגוד לישראל, הם מכינים במקום לטובת שמירה על כשרות, כך שהמטבח משמש לאפייה של כמה סוגי מתוקים שמוכרים גם לפוקדי הסניפים בארץ, כמו עוגת פיסטוק והדרים ועוגיות שוקולד צ'יפס - אבל גולת הכותרת היא כמובן הקפה, שאותו קולים במקום באמצעות שתי מכונות קלייה. "כרגע אנחנו קולים קפה ממקסיקו, אל־סלוודור והודו" מסבירה שפר. "בהמשך יהיה גם קפה מאתיופיה וקניה, ואולי גם מטנזניה וברזיל".

איזו בשורה אתם מביאים לברלין? הרי יש בה בתי קפה איכותיים בשפע.

"זו שאלה טובה", צוחקת שפר. "אין לנו רצון לחדש או להביא בשורה, מלבד לעשות קפה טוב וטעים. אולי השירות יהיה קצת יותר טוב משירות

ברלינאי אופייני. אני חושבת שבסצינת בתי הקפה כאן יש או ממש טוב או ממש גרוע. אני מקווה שנהיה בקטגוריית הממש טובים".

מה עם הסניפים בארץ?

"יש לנו מנהל תפעול שעובד איתנו כבר שנים, ואנחנו מקפידים שאחד מאיתנו יגיע לארץ כל שלושה־ארבעה חודשים. סניף שלמה המלך ייכנס בקרוב לשיפוץ כדי לרענן אותו קצת. כרגע אני לא רואה את עצמי משתקעת בברלין, זו סוג של חוויה, למרות שאי אפשר אף פעם לדעת. ישראל היא מדינה קשה והחיים בה קשים ויקרים, אבל זה הקושי שלך והוא נעשה בשפה שלך".

הרעיון הוא לפתוח עוד סניפים בברלין כמו שעשיתם בתל אביב?

"יש על זה דיבור וכבר קיבלנו הצעות, אבל לאט־לאט".