אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פורום 100 DUN'S

"בקביעת מזונות בתי הדין הרבניים הם לטובת האישה"

עו"ד רועי סידי טען כי בעוד בית הדין האזרחי משתדל לפסוק באופן שוויוני, הרבנים פוסקים לאישה מזונות גבוהים "גם שלא לצורך". עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי טענה כי בבתי המשפט למשפחה נוטים לפסוק משמורת משותפת, בלי לבדוק שום מקרה לגופו: "אף אחד לא מסתכל על טובת הילדים, ואתה יודע מראש מה תהיה התוצאה שתצא איתה"

23.07.2019, 07:58 | נעמי צורף

"העובדה שיש שתי ערכאות — בית הדין לענייני משפחה ובין הדין הרבני — ושכל אחת מהן יכולה לתת תוצאה אחרת לגבי אותה פנייה היא בעייתית מאוד", אמרה עו"ד שירי מלכה במסגרת פורום המשפט של Dun's 100 בנושא דיני משפחה וירושה, בהשתתפות בכירי הענף העוסקים בתחום. את הפורום הנחה כתב "כלכליסט" עמיר קורץ. "השילוב הזה של ענייני הדת והמדינה לא קורה בשום מדינה מתוקנת אחרת בעולם, רק כאן אפשר לבחור לאיזו ערכאה לפנות לפי האינטרס הכלכלי, ובכך לפגוע בצד שמנגד. זה אבסורד שזה מה שנמצא בבסיס השיטה שלנו".

באי הפורום תיארו תופעה לפיה בית הדין הרבני פוסק באופן מגמתי לטובת האישה בתיקי גירושים, ומקפיד לפסוק לה מזונות גבוהים גם שלא לצורך, בעוד בית הדין האזרחי משתדל לפסוק באופן שוויוני, בלי לבדוק את העובדות הספציפיות של כל תיק. "אנחנו רואים מגמה של פסיקות אזרחיות לחלוטין בבתי הדין הרבניים. באופן אישי, הרבה פעמים כשאני מייצג אישה אני בוחר לפנות לערכאה ספציפית בבית הדין הרבני, גם בנושאים רכושיים", אמר עו"ד רועי סידי. "היום קורה משהו שהוא הפוך על הפוך, השופטים בבית הדין האזרחי הפכו שוויוניים מדי. אם רוצים פעם פסיקה לא שוויונית, צריך לפנות לבית הדין הרבני. הם יודעים להתמודד עם סוגיות אזרחיות רכושיות מורכבות, ונותנים פסקי דין יותר טובים משופטים בבתי המשפט לענייני משפחה".

עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי התייחסה גם היא לנושא: "בבתי המשפט למשפחה אתה יודע שכל עוד הגבר לא מסוכן וכל עוד הוא מוכן, הוא יצא עם משמורת משותפת, בזה זה נגמר. לא בודקים שום מקרה לגופו. אף אחד לא מסתכל על טובת הילדים, ולדעתי נעשה כאן נזק משמעותי. אתה פשוט נכנס ואתה יודע כבר מראש מה תהיה התוצאה שתצא איתה".

שורה עליונה (מימין לשמאל): אפרת שגב, עו"ד שני ליבמן, עו"ד איתן קוהלי, עו"ד רועי סידי, אריאל שרייבר, עו"ד אבנר זינגר, עו"ד יעקב בלס, עו"ד יעל גיל. שורה תחתונה (מימין לשמאל): עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, עו"ד עינת טירר, עו"ד עדי חן, עו"ד מורן סמון, עו"ד לורי גייזלר, עו"ד איימי בכור, עו"ד שירי מלכה, עו"ד ליאן קהת, עו"ד דלית יניב מסר, עו"ד טליה פרדו, צילום: עמית שעל שורה עליונה (מימין לשמאל): אפרת שגב, עו"ד שני ליבמן, עו"ד איתן קוהלי, עו"ד רועי סידי, אריאל שרייבר, עו"ד אבנר זינגר, עו"ד יעקב בלס, עו"ד יעל גיל. שורה תחתונה (מימין לשמאל): עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, עו"ד עינת טירר, עו"ד עדי חן, עו"ד מורן סמון, עו"ד לורי גייזלר, עו"ד איימי בכור, עו"ד שירי מלכה, עו"ד ליאן קהת, עו"ד דלית יניב מסר, עו"ד טליה פרדו | צילום: עמית שעל שורה עליונה (מימין לשמאל): אפרת שגב, עו"ד שני ליבמן, עו"ד איתן קוהלי, עו"ד רועי סידי, אריאל שרייבר, עו"ד אבנר זינגר, עו"ד יעקב בלס, עו"ד יעל גיל. שורה תחתונה (מימין לשמאל): עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, עו"ד עינת טירר, עו"ד עדי חן, עו"ד מורן סמון, עו"ד לורי גייזלר, עו"ד איימי בכור, עו"ד שירי מלכה, עו"ד ליאן קהת, עו"ד דלית יניב מסר, עו"ד טליה פרדו, צילום: עמית שעל

"לא ייתכן שבעולם המשפט אנחנו מדברים בשפה מגדרית, זה לחזור 700 שנה אחורה", אמרה עו"ד שני ליבמן. "אף אחד לא יכול להכריח אותי להיות אמא. אם שנינו מרוויחים וכשירים ויכולים לספק צרכים, למה אני צריכה לקבל מזונות? במה אני עדיפה עליו? הפסיקה הזו לא צריכה להיות מגדרית, אלא מותאמת משפחה. כשהאמא מרוויחה יותר מהאבא, אין הצדקה לפסוק לה מזונות, ובבית הדין הרבני היא תקבל גם תקבל. זה יוצר פערים חברתיים לרעת הנשים".

"לצערי אף אחד לא רואה יותר את טובת הילדים", אמר עו"ד איתן קוהלי. "אני מרגיש שיש ניכור הורי מוחלט. האמא או האבא רק מנסים להסית את הילדים אחד נגד השני, וכמעט בכל תיק שני או שלישי ממנים אפוטרופוס שיבוא להגן על הילדים וטובתם. במקום שההורים עצמם יגידו מה טובת הילדים שלהם, מי שאומר זה צד שלישי שבכלל לא מכיר אותם, וההורים רק עסקים בלריב לאיזו ערכאה יותר משתלם ללכת".

על גבם של הילדים

נושא נוסף שעלה בפורום הוא חזקת הגיל הרך. "אני סבורה שיש לבטל את חזקת הגיל הרך מגיל אפס", אמרה עו"ד יעל גיל. "יש מאמר עליו חתמו 111 פסיכולוגים מהטובים בעולם שאומר חד־משמעית שחשוב שהילדים לא יאבדו את הקשר עם אף אחד מההורים, אבל בכנסת יושבת חבורה של נשים שמונעות באופן חד־משמעי ונחרץ חוק סביר שיאפשר במדינת ישראל להגיע למצב של טובת הילד הפשוטה, כלומר ששני ההורים יגדלו אותו".

"שימור חזקת הגיל הרך משמר את המלחמות על גבם של הילדים", אמרה עו"ד מורן סמון. "בנוסף חזקת הגיל הרך פוגעת בנשים, לא מאפשרת להן את חופש הבחירה אם לצאת החוצה לפתח קריירה או להישאר בבית ולגדל את הילדים או לשלב בין השניים".

"בחו"ל המשמורת המשותפת היא ברירת המחדל, וכל המחקרים קובעים שזה הדבר הנכון והבריא ביותר לילדים", אמרה עו"ד איימי בכור־בוני. "הבעיה בארץ היא שסוגיית המזונות נקשרה לסוגית המשמורת. ברוב המדינות המערביות המזונות נקבעים על ידי פקיד שמשתמש בנוסחה קבועה, אין שופט ואין דיון סביב הנושא".

"התסכול הגדול שלי כעורכת דין הוא העובדה שמשתמשים בעניין של הסדרי הראייה כאסטרטגיה", אמרה עו"ד לורי גייזלר. "באולמות בית המשפט כולם משחקים את המשחק, רוצים את הילדים ונלחמים על זה בחירוף נפש, אבל אחרי שנגמר אנחנו רואים שוב ושוב שהכל היה חלק מהאסטרטגיה להפחית את המזונות".

מרוץ סמכויות

נושא אחר שעלה בפורום הוא החוק המחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוכים טרם הפנייה לבית המשפט. "לתחושתי, הבקשה ליישוב סכסוכים עוזרת להגיע להסדרים", אמרה עו"ד ליאן קהת. "כשלא מגישים את החומר הרב ומלא הרפש לבית המשפט, פתאום יש מקום להידברות והגעה להסכמים".

"היוזמה היתה מבורכת אבל הרגליים דקות", אמרה עינת טירר. "לא בנו מנגנון שיכול ליישם את הרעיון הטוב הזה, אין כוח אדם מקצועי שמטפל בנושא, אין תיקים שמצליחים להיסגר ביחידת הסיוע, חסרה פה השקעה הן מבחינת תקציב והן מבחינת הכשרה, כך שבפועל לא רואים שינוי ממשי".

"ההליך ליישוב סכסוך הוא בבחינת מרוץ סמכויות מושהה. די בהגשת טופס הנושא את שמות הצדדים כדי לרכוש סמכות", אמרה עו"ד דלית יניב מסר. "לטעמי היה מקום לקבוע כמו בהליך אזרחי 'רגיל' שהצדדים יוכלו להגיש תביעות ואז יפנו לישיבת מהו"ת ולא ההפך. העובדה שהחוק כופה על הצדדים הליך של גישור נוגדת את עקרונות הגישור, שהוא הליך וולונטרי".

עו"ד עדי חן ביקשה לקרוא למחוקקים להסדיר באופן מיידי את הטיפול בנושא אלימות כלכלית: "יש לטפל בתופעה על כל היקפה. לא מדובר רק בבני זוג שסוגרים את הברז, אלא גם בהתעמרות כלכלית בקשישים או מניעת ירושה מאישה רק בגלל שהיא אישה. אני ממליצה שעד לתיקון החקיקה בתי המשפט, יחייבו את בן הזוג האלים במזונות זמניים, ויפעילו עליו סנקציות כלכליות כבדות נוספות. כמו כן יש לאפשר להגיש תביעות נזיקיות וגם הרחקה מהבית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות