אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פער זעיר בתעסוקה ושכר בין הייטקיסטים בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות

פער זעיר בתעסוקה ושכר בין הייטקיסטים בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות

עפ"י נתוני הלמ"ס, 54% ממי שלמדו מקצועות הייטק משתכרים לאחר חמש שנים יותר מ-13 אלף שקל נטו בחודש לעומת 12% בלבד ממי שלמדו מקצועות אחרים; שיעור הנשים שלמדו מקצוע הייטק ומועסקות בתחום קרוב לשיעור הגברים - כ-72%; רק 55% מהבוגרים הערבים מצאו עבודה בהייטק

23.07.2019, 13:44 | שחר אילן

לימודים של מדעי המחשב והייטק באוניברסיטה כמעט לא מקנים יתרון במציאת עבודה ובשכר על לימוד מקצועות אלו במכללה אקדמית. זו המסקנה העולה מנתוני סקר ההשכלה הגבוהה לשנת 2017 שמפרסמת היום לראשונה הלמ"ס. הסקר נערך בקרב מי שהחלו ללמוד ב-2010. כלומר נמצאים בשוק העבודה בין 4 ל-5 שנים.

קראו עוד בכלכליסט

73% ממי שלמדו מקצועות הייטק במכללות במחזור 2010 מועסקים במקצוע. זה לא הרבה פחות משער בוגרי האוניברסיטאות (77.5%). בתחום מדעי המחשב אף יש למכללות האקדמיות יתרון קל -84% לעומת אחוז פחות של בוגרי האוניברסיטאות. הבדל גדול בין סיכויי בוגרי המוסדות נמצא רק בהנדסת חשמל. 80% מבוגרי האוניברסיטאות מועסקים במקצוע ורק 50% מבוגרי המכללות.

גיוס עובדים להייטק (ארכיון) גיוס עובדים להייטק (ארכיון) גיוס עובדים להייטק (ארכיון)

שיעור המקבלים שכר נטו של יותר מ-13 אלף שקל בחודש מבין בוגרי מדעי המחשב במכללות (כאמור לאחר 5-4 שנות עבודה בלבד) זהה לזה של בוגרי האוניברסיטאות (62%). עם זאת, נמצאו פערים בשכר בקרב כלל לומדי מקצועות ההייטק. 60% מבוגרי ההייטק באוניברסיטאות משתכרים יותר מ-13 אלף שקל לעונת 49% במכללות.

בקרב שאר האוכלוסייה לימודי ההייטק יוצרים פערי שכר דרמטיים לפחות בשנים הראשונות לאחר סיום התואר. 54% ממי שלמדו מקצועות הייטק משתכרים יותר מ-13 אלף שקל נטו לעומת 12% בלבד ממי שלמדו מקצועות אחרים. לא פלא ש-85% מבוגרי מקצועות ההייטק היו ממליצים לאחרים ללכת בדרכם לעומת 56% בלבד מאלה שלמדו מקצועות אחרים.

נשים בהייטק , צילום: גיא אסיאג נשים בהייטק | צילום: גיא אסיאג נשים בהייטק , צילום: גיא אסיאג

רק 55% מהבוגרים הערבים מצאו עבודה בהייטק

לימודי מחשבים והנדסת מחשבים מבטיחים תעסוקה בהייטק בשיעור גבוה בהרבה מאשר לימודי הנדסות אחרות. 86% מבוגרים הנדסת מחשבים מועסקם בהייטק ו-80% מבוגרי מדעי המחשב אבל רק 58% מבוגרי הנדסת אלקטרוניקה, 66% מבוגרי הנדסת חשמל ו-48% מבוגרי הנדסת תעשייה וניהול וכן מבוגרי הפיסיקה. רק 12% מבוגרי המדעים הביולוגיים מועסקים בהייטק.

אחת הטענות לגבי שיעור הסטודנטים הערבים הנמוך במקצועות הייטק היא שהם חוששים שממילא לא ימצצו עבודה במקצוע. הטענה הזאת מתגלה כנכונה במידה רבה.

לא חשוב איפה, העיקר ללמוד הייטק לא חשוב איפה, העיקר ללמוד הייטק לא חשוב איפה, העיקר ללמוד הייטק

שיעור המועסקים בהייטק בקרב יהודים (16.2%) שלמדו לתואר ראשון גבוה פי 3 מהשיעור בקרב ערבים (5.6%). הסיכויים למצוא עבודה אכן נמוכים יותר אולי בגלל הגזענות, אולי בגלל המגורים בצפון הארץ, אולי בגלל שיטת ה'חבר מביא חבר'. בעוד 77% מבוגרי מקצועות ההייטק היהודים מועסקים במקצוע, רק 55% מהבוגרים הערבים מצאו בו עבודה. זאת, למרות המחסור הקשה בעובדים.

רק 8% מהנשים שהחלו ללמוד לתואר ראשון ב-2010 מועסקות בהייטק לעומת 24% בקרב הגברים - כלומר שליש. הסיבה לכך היא כמובן שהרבה פחות נשים למדו מקצועות הייטק. שיעור הנשים שלמדו מקצוע הייטק ומועסקות בתחום (72%) קרוב לשיעור הגברים (76%).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
מכינות היטב לתעשייה
המכללות בארץ מכינות היטב לתעשיה. בן אדם לא מוכשר יצליח איכשהו לעבור מכללה או אונ׳ אבל בסופו של דבר יישאר ללא ידע. קיים פשוט מוניטין חלש יותר למכללות בגלל ארהב והתדמית שם אבל מלבד הבועה הישראלית אין הבדל ואין על הסטודנטים של המכללות להתפשר על התנאים או השכר כי מי ששווה יודע את זה.
המכללות הטובות בארץ  |  26.07.19
10.
הבדלי רמות
הבדלי רמות בין בוגרי האוניברסיטאות והמכללות הם שמיים לארץ...אין מה להשוות בוגר טכניון מול בוגר מכללת נתניה... בוגרי המכללות מתקבלים לתפקידים פשוטים משכורת ההתחלתית שלהם אולי כמעט שווה למשכורת של בוגרי האוניברסיטה אך היא נשארת קבועה לאורך השנים... צריך להשוות לא 5 שנים אלא 20 שנה...
אייל  |  24.07.19
לכל התגובות