אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך פייסבוק כמעט חטפה קנס של 22 מיליארד דולר, ולמה חמקה ממנו צילום: youtube

דו"ח טכנולוגי

איך פייסבוק כמעט חטפה קנס של 22 מיליארד דולר, ולמה חמקה ממנו

הצצה אל מאחורי הקלעים של חקירת החברה מראה עד כמה גדול, מרשים ואפקטיבי היה העונש ששקלו לתת לה על מחדל קיימברידג' אנליטיקה; אובר בוחנת מנוי שיאפשר גם נסיעות וגם הזמנת משלוחים בתשלום אחיד; ו-ווטסאפ תושק בגרסה לטלפונים הכי פשוטים וזולים

23.07.2019, 15:02 | עומר כביר
קנס העתק בסך חמישה מיליארד דולר שנציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC) הטילה על פייסבוק במסגרת עסקת טיעון עם החברה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה זכה לקיתונות של ביקורת ובצדק; הסכום אולי נשמע גבוה, אבל נמוך ביחס להכנסות ולרווחים השנתיים של פייסבוק, שכבר ניכתה את רובו בדו"ח הרבעוני הקודם שלה ולא נודע כבא אל קרבה. העובדה שמניית החברה עלתה בעקבות ההכרזה על הקנס הוכיחה שמדובר בבדיחה, על חשבוננו כמובן.

ביקורת על הקנס לפייסבוק: "עקיצת יתוש. בדיחה מביכה. מתנת חג מולד" אתמול דווח שנציבות הסחר הפדרלית בארה"ב תקנוס את פייסבוק ב-5 מיליארד דולר על פרשת קיימברידג' אנליטיקה, והתגובות הביקורתיות על קלות העונש כבר שוטפות את הרשת האמריקאית, מחברי קונגרס ועד אמצעי תקשורת עומר כביר, 3 תגובותלכתבה המלאה

אבל דיווח מהלילה של הוושינגטון פוסט, שסוקר בהרחבה את 16 חודשי החקירה שהקדישה ה-FTC לפרשה (מה היה לחקור כל כך הרבה?) חושף שהנציבות שקלה אך נמנעה לבסוף מלחייב את פייסבוק בסנקציות חמורות יותר. כאלו שבניגוד לקנס שחולף עם הרוח, היו יכולות להיות יעילות ומרתיעות.

חקירת ה-FTC נפתחה זמן לא רב אחרי הדיווחים על דליפת מידע של 87 מיליון משתמשים לחברת המחקר המפוקפקת קיימברידג' אנליטיקה, שהשתמשה בו כדי ליצור פרופילים פסיכולוגיים של הגולשים לצורך הצגת פרסומות ממוקדות במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. הוביל אותה יו"ר הנציבות, ג'ו סימונס, פרקליט ממשלתי ותיק שעסק במשך עשורים בתחום ההגבלים העסקיים והצטרף ל-FTC באביב 2018, ממש בסמוך לפתיחת החקירה.

מארק צוקרברג מעיד בפני הקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס מארק צוקרברג מעיד בפני הקונגרס האמריקאי | צילום: רויטרס מארק צוקרברג מעיד בפני הקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס

עד סוף השנה הגיעה הנציבות למסקנה שפעילות פייסבוק בפרשה מהווה הפרה של הסדר טיעון קודם אתה מ-2012 – מה שפתח לה את הדלת להטלת סנקציות חמורות. כמה חמורות? לפי חישוב ראשוני של ה-FTC אפשר היה לחייב את פייסבוק בתשלום קנס של עשרות מיליארדי דולרים - סכום שהיה מהווה עונש אמיתי ומכה משמעותית. ברשת החברתית, כמובן, סברו שהסכום המרבי שהיא צריכה לשלם עומד על כמה מאות מיליוני דולרים בלבד.

בנוסף, שני הנציבים הדמוקרטיים ב-FTC סברו שבכירי החברה צריכים לשאת באחריות אישית להפרות הפרטיות שלה, ושיש להטיל על המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג עצמו קנסות ועונשים אחרים. גם כאן, שלא במפתיע, פייסבוק התנגדה. כמו כן התנגדה החברה לכוונה של הנציבות להטיל מגבלות מהותיות על הדרך שבה היא אוספת מידע, ולא רק להצמיד לה פיקוח מוגבר כמו שהוחלט לבסוף.

לו היתה מחליטה הנציבות להטיל על החברה סנקציות אלה, סביר להניח שפייסבוק היתה מערערת עליהן בבית משפט פדרלי ונכנסת למאבק משפטי שימשך שנים. לפי הוושינגטון פוסט, ב-FTC חששו מקרב משפטי ממושך נגד החברה העשירה (ב-2018 לבדה הכניסה 55 מיליארד דולר), והחליטו לוותר על מרבית הסנקציות לטובת הסדר טיעון שיאפשר להציג ניצחון מידי, גם אם קטן ועלוב. כל כך עלוב, ששניים מחמשת הנציבים התנגדו לו.

פייסבוק, מצדה, מיהרה לקפוץ על ההצעה למרות שחשבה שבית משפט יתמוך בכך שתשלם קנס קטן בהרבה, מתוך העדפת הביטחון של הסדר טיעון מידי על פני אי-הוודאות ארוכת השנים של מאבק משפטי. שלא לדבר על הנזק שיגרם מעצם העובדה שעננת העונש החמור תלויה מעל ראשה זמן רב כל כך. המניה, סביר להניח, לא היתה ממהרת לעלות לו היתה ה-FTC מכריזה על עונש שכזה.
פרשנות: כסף קטן, עונש חסר תועלת הרשת החברתית אמנם צפויה לספוג קנס גדול על חלקה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, אך הסכום לא באמת ישנה את מדיניות ההנהלה ואף נתפס כעלות מקובלת לעשיית עסקיה ניצן סדן, תגובה אחתלכתבה המלאה

קנסות כספיים שלא מדגדגים את עוגת ההכנסות של חברות ענק לא עובדים. הם לא גורם מרתיע ולא מהווים עונש חמור דיו, גם כשמדובר במיליארדים. לא מעט מילים נכתבו בניסיון לענות על השאלה מה יהיה עונש ראוי, כזה שיעמיד את החברה במקומה ויגרום לחברות אחרות לשקשק. לא צריך לחפש יותר מדי, כי בצעדים שה-FTC נרתעה מלנקוט מצוי פתרון מצוין, שכולל שלושה סעיפים פשוטים:

1. קנס אמיתי שיגרום לפגיעה כלכלית ארוכת טווח בחברה. בנציבות דיברו על קנס של עשרות מיליארדי דולרים, כלומר 20 מיליארד דולר לכל הפחות. מדובר כמעט בכל הרווח הנקי של החברה ב-2018, שעמד על 22.11 מיליארד דולר. אני לא חסיד של לקבור חברות כלכלית, אבל קנס שהיה אוכל את הרווחים שלה בצורה מהותית ולא רק מנשנש אותם, היה מאלץ את החברה לשנות מהותית את ההתנהגות שלה, ומהר.

2. הטלת אחריות אישית על המנהלים הבכירים. ראשי חברות נוהגים להתחבא מאחורי התאגיד, ולהטיל את האחריות על הגוף האמורפי ונטול הפנים. בנציבות רצו להביא את צוקרברג לחזית, להטיל עליו קנס שיצא ישירות מהכיס שלו וסנקציות נוספות שטיבן לא פורט (אולי - ניחוש בלבד - להגביל את תחומי אחריותו בחברה). קנס אישי בפני עצמו הוא לא סנקציה אמיתית על מנכ"ל – תמיד אפשר לקזז אותו בסבב הבונוסים הבא. אבל הפיכתו לפנים של הכישלון, והטלת מגבלות שיוכלו לפגוע בחופש הפעולה שלו זה כבר משהו מהותי יותר.

3. הטלת מגבלות מהותיות על פעילות החברה. זו אולי הסנקציה החשובה ביותר; בנציבות רצו להגביל את הדרכים שבהן פייסבוק אוספת מידע. איסוף מידע הוא המודל העסקי של פייסבוק, המקור לכל ההכנסות והרווחים שלה. כל הגבלה עליו, או על אופן עיבודו, יכולה להתרגם לפגיעה מהותית בהכנסות, כזו שהאימפקט הכלכלי שלה גבוה הרבה יותר מקנס של עשרות מיליארדי דולרים. זה מקרה שבו רגולטור אומר לפייסבוק "אנחנו כל כך לא בוטחים בכם ובמה שאתם עושים, שאנחנו פשוט נאסור עליכם לעשות דברים מסוימים". זה עונש יעיל מאוד, מרתיע מאוד וכזה שמשדר מסר ברור מאוד לשוק.

פייסבוק לא מפחדת לשלם, אך מגבלה על עסקיה זה כבר סיפור אחר, צילום: שאטרסטוק פייסבוק לא מפחדת לשלם, אך מגבלה על עסקיה זה כבר סיפור אחר | צילום: שאטרסטוק פייסבוק לא מפחדת לשלם, אך מגבלה על עסקיה זה כבר סיפור אחר, צילום: שאטרסטוק

סנקציות כאלו, לו היו מוטלות, היו משנות לא רק את ההתנהגות של פייסבוק אלא מייצרות גלי הדף בכל השוק ומכנסות חברות אחרות לתהליך בדיקה עצמית מהותית. בעולם העסקי, עונש הוא במידה מסוימת משחק של סיכונים. חברה יכולה לבחור בהתנהגות או פרקטיקה בעייתית, אם היא יודעת שהסיכון נמוך, שגם אם תיתפס ויהיה קנס יש מצב שהוא יהיה נמוך מההכנסות שתרשום בעקבות המהלך הזה. אם העונש גבוה הרבה יותר, גם הסיכון גדל, ויורדת הנכונות להיכנס למצבים אפורים.

למרבה הצער, סנקציות כאלו שייכים כיום לעולם הפנטזיה. הרגולטורים, בוודאי בארה"ב, חלשים מדי; הליכי הערעור במקרים שבהן אין הסכמה ארוכים, מורכבים ויקרים מדי. לו היתה הנציבות מטילה סנקציות דומות על פייסבוק במקרה זה היו עוברות שנים, אולי אפילו יותר מעשור, לפני שכל הליכי הערעור היו מסתיימים. וכשזה היה קורה, הסנקציות כבר לא היו רלוונטיות.

רגולטורים צריכים להטיל על חברות עונשים מהותיים יותר. אבל כדי לעשות את זה, הם צריכים קודם שהמחוקקים יתנו להם את השיניים לעשות זאת. תקציבים גדולים יותר, הליכי ערעור מהירים ומוגבלים באורכם ומתן אפשרות לסנקציות מידיות במקרים מסוימים יהיו התחלה טובה. בלי זה, אנחנו נשאר עם קנסות מצחיקים שלא מדגדגים את תקציב הפריסות של פייסבוק.

קצרצרים

1. ואם כבר בענייני קנסות כל כך מצחיקים שזה עצוב עסקינן: מיקרוסופט תשלם לרשויות בארה"ב 25 מיליון דולר במסגרת עסקת טיעון, בפרשה בה הואשמו בכירים בה בתשלום שוחד לגורמים בממשלת הונגריה כדי לסגור עסקאות. מדובר בסכום ששווה ל-0.023% מהכנסות החברה ב-2018. אני בטוח שעכשיו הם ממש מתחרטים.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, צילום: יחצ סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט | צילום: יחצ סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, צילום: יחצ

2. אובר בוחנת השקת שירות מנויים חודשי, שתמורת 24.99 דולר לחודש יספק למשתמשים גישה חופשית לאופניים ולקורקינטים השיתופיים של החברה הבת ג'אמפ, משלוחים ללא עלות באמצעות אובר איטס והנחה על נסיעות במוניות אובר. מתחרות כמו ליפט ו-VIA מציעות כבר מנויים דומים, אך אלו מתמקדים רק בנסיעות. אובר מנסה כאן מודל רחב יותר, אולי בתקווה שתצליח להפוך אותו לאמזון פריים של עולם הזמנת הנסיעות.

3. מערכת ההפעלה KaiOS היא פרויקט מבורך: פלטפורמה שמנגישה יכולות של סמארטפונים לטלפונים פשוטים וזולים, ומביאה חלק חשוב מעולם המידע המודרני גם לאנשים שידם אינה משגת אפילו את עשרות הדולרים הדרושים לקניית סמארטפון בסיסי. עכשיו היא זוכה לתוספת חשובה בדמות אפליקציית מותאמת של ווטסאפ, שאף תגיע מותקנת מראש על מכשירים חדשים.

4. הנשיא דונלד טראמפ נפגש אתמול עם בכירים מגוגל, אינטל, קוואלקום וחברות טכנולוגיה אחרות כדי לדון בריכוך ההגבלות על מכירת מוצרים לוואווי הסינית. ההגבלות כנראה ירוככו בימים הקרובים, אך עסקאות איתה עדיין יהיו כפופות לפיקוח מסוים. זוכרים שניסו להפחיד את האמריקאים בטענה שוואווי מאיימת על הביטחון הלאומי שלהם?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות