אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של פלמור, ג'ונסון והקורקינטים השיתופיים צילום: אוראל כהן

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של פלמור, ג'ונסון והקורקינטים השיתופיים

וגם: שכר יועצי אי.די.בי הוגבל, מדדי האיכות של בתי החולים פורסמו, הקרן למימון התחדשות עירונית בפריפריה תקועה והתרגום לרוסית של יובל נח הררי השמיט ביקורת על פוטין

25.07.2019, 07:15 | כתבי כלכליסט
פוטרה מנכ"ל משרד המשפטים

פלמור: העיקר המשילות

המילה "משילות" נאמרה פעמים רבות בכהונת הממשלה הקודמת. בשם הרצון להקל הוצאה לפועל של צעדי מדיניות נדחקו לצד, לעתים קרובות מדי, הכישורים של מועמדים בשירות הציבורי. השבוע היתה זו אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, שהודחה מתפקידה אחרי שכיהנה תחת שתי שרות משפטים, אף שצברה רקורד מרשים במיוחד. בכהונתה קידמה מהלכים חברתיים שהפכו את המשרד לשירותי הרבה יותר לציבור: מהרפורמה בחדלות פירעון שחיזקה את ההגנה על עסקים קטנים, דרך הקמת היחידה לתיאום המאבק בגזענות ועד קידום החוק לאיסור צריכת זנות. לצד זה הובילה רפורמות מקצועיות לייעול המערכת ושמה דגש על גיוון תעסוקתי במשרד ועל איזון בין בית למשפחה במודלים שאומצו בשירות הציבורי. מעניין מה מכל אלה הפריע לשר המשפטים הזמני למשול בתקופת מעבר.

אתי אפללו

אמי פלמור, צילום: אוראל כהן אמי פלמור | צילום: אוראל כהן אמי פלמור, צילום: אוראל כהן

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

שכר יועצי אי.די.בי הוגבל

המוסדיים: היכן שכשל הרגולטור

כבר יותר מדי שנים ששכר הטרחה לעורכי דין שמטפלים בחברות שנקלעו לצרות משתולל כמו במערב הפרוע. משרד המשפטים התערב, ועדיין החגיגה נמשכת. רק לאחרונה עברו היועצים בהסדר החוב של אפריקה ישראל את ה־25 מיליון שקל, ובמקביל בית המשפט העליון בלם את דרישת מפרקי מגה לקבל 154 מיליון שקל. אבל בשבוע שעבר התרחש תקדים שעשוי להביא למהפכה הרצויה: לא המדינה ולא מערכת המשפט, אלא המוסדיים, האנשים עם הכסף, דרשו מעורכי הדין להירגע, ומהר. במהלך שהובילו מגדל שוקי הון ומיטב־דש באסיפת מחזיקי אג"ח של אי.די.בי הוגבל שכר היועצים המשפטיים ל־100 אלף שקל לחודש. עדיין המון, ובכל זאת זה שליש ממה שאלה דרשו. תזכורת לעורכי הדין שתפקידם לסייע לחברה שבצרות ולא להעמיק לה את הבור.

גולן חזני

רוני ברקמן ו ערן סטפק, צילומים: אוראל כהן, בועז אופנהיים רוני ברקמן ו ערן סטפק | צילומים: אוראל כהן, בועז אופנהיים רוני ברקמן ו ערן סטפק, צילומים: אוראל כהן, בועז אופנהיים

פורסמו מדדי האיכות

משרד הבריאות: השקיפות עובדת

השבוע פרסם משרד הבריאות את מדדי האיכות של בתי החולים, זו השנה החמישית ברציפות, וחשף אותם לציבור הרחב, לפוליטיקאים ובעיקר לרופאים ומנהלי בתי החולים שישוו את עצמם למתחרים. בחמש השנים שחלפו קפץ מספר הפרמטרים הנבדקים מחמישה ל־75, כולל ירידה לרזולוציות כמו הזמן החציוני שמבצעים בדיקה לאזרח שמגיע לחדר מיון עם חשש לשבץ. המהלך הצליח לחולל תחרות בריאה בין בתי החולים והוכיח שוב כי מדידה ושקיפות הן כלי עבודה ניהוליים מצוינים אפילו גם במערכת שסובלת מחוסר תקצוב כרוני. עכשיו אפשר להעתיק את המודל הזה לעוד תחומים שסובלים מתחרות עצלה. נמלי ישראל, למשל.

אדריאן פילוט

יעקב ליצמן, צילום: אלכס קולומויסקי יעקב ליצמן | צילום: אלכס קולומויסקי יעקב ליצמן, צילום: אלכס קולומויסקי

קרן הסיוע לפריפריה תקועה

משרד השיכון: חייל לא נלחם במפקד שלו

כבר ב־2014 חוקקה הכנסת חוק להקמת קרן למימון התחדשות עירונית בפריפריה. הסיוע הממשלתי הכרחי כאן, משום שמחוץ לגוש דן אין כדאיות כלכלית לתמ"א 38 או פינוי בינוי. לו היתה קמה, היו מצטברים בה עד כה 580 מיליון שקל, העריך השמאי הממשלתי. אבל אפילו ההערכה הזאת, שכבר ניתנה לפני חצי שנה, הוסתרה מהציבור. ולא במקרה. היא מעידה על רפיונם של הגופים שהיו אמורים להילחם על קבלת הכסף ולסייע לפריפריה: משרד השיכון והרשות להתחדשות עירונית. זהו הצד האפל של "ארגז הכלים" שבנה משה כחלון. כשעתידם הפוליטי של שרת השיכון יפעת שאשא ביטון וראש הרשות חיים אביטן תלוי בשר האוצר, הם לא יעזו להילחם בו. אפילו כשהוא מונע מהם מאות מיליוני שקלים המגיעים להם לפי חוק.

נמרוד בוסו

יפעת שאשא ביטון, צילום: יעל אורבך יפעת שאשא ביטון | צילום: יעל אורבך יפעת שאשא ביטון, צילום: יעל אורבך

"טראמפ הבריטי" מונה לרה"מ

ג'ונסון: הצרות עוברות אליו

הסיוט הנורא ביותר של 48% מהבריטים שהצביעו נגד הברקזיט ביוני 2016 התממש השבוע. בוריס ג'ונסון, תומך הברקזיט השנוי ביותר במחלוקת, "טראמפ הבריטי", נבחר לראשות הממשלה. ג'ונסון כבר הכריז שיפרוש מהאיחוד האירופי ב־31 באוקטובר, עם או בלי הסכם, והתחייב לפתוח במשא ומתן מיידי עם נציגי האיחוד על תנאי פרישה מחודשים. אלא שלא ברור מדוע הוא כל כך בטוח שישיג תנאים טובים מאלו שהשיגה קודמתו תרזה מיי, ודאי בהתחשב בעברו הבעייתי: מהתקופה שבה עבד כעיתונאי בבריסל ופרסם שלל גוזמאות על מוסדות האיחוד, ועד הזלזול שהפגין בהסכם שהשיגה מיי, שאותו כינה "מת". ולא פחות חשוב, הוא שכח שאוגוסט כבר מעבר לפינה, האירופים יוצאים לפגרה, ומשחק הצ'יקן שתכנן מול ראשי האיחוד ממילא יידחה ל"אחרי החגים".

תמר טוניק

בוריס ג בוריס ג'ונסון | צילום: איי אף פי בוריס ג

קנסות לרוכבים שיכורים

קורקינטים: ינשוף תחת כלב שמירה

בשבועות האחרונים החלה משטרת התנועה לבצע בדיקות ינשוף לרוכבי קורקינטים בתל אביב ולשלול למי שנתפס רוכב בשכרות את רישיון הנהיגה ברכב ל־30 יום, עם אזהרת שלילה לשנתיים תמימות. זה פתרון תמוה מאוד לבעיה בהתחשב בכך שקורקינט משמש כלי תחבורה לחסרי רכב ורישיון נהיגה רבים. וגם הפתרון הזה, כמו רבים מהצעדים שעיריית תל אביב נוקטת לטיפול בכאוס שנוצר במדרכותיה, הוא טלאי על טלאי. במקומו מוטב שהרשויות יטפלו קודם בחברות ההשכרה. החוק דורש מעבר של מבחן תיאוריה כדי לרכוב על קורקינט, אך בפועל אף אחת מהחברות לא בודקת זאת לפני שהיא מאשרת מנויים. כך שלפני שנטפלים שוב לרוכבים, מוטב לטפל במי שמאפשר להם לעשות שטויות.

ליאור באקאלו

 , צילום: דנה קופל צילום: דנה קופל  , צילום: דנה קופל

קנס על דליפת המידע

פייסבוק: לא רואה ממטר

רשות הסחר הפדרלית (ה־FTC) קנסה השבוע את פייסבוק ב־5 מיליארד דולר על פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה דלפו פרטים אישיים של 87 מיליון משתמשים. הקנס התקבל בבוז כללי בציבור, ובצדק. אבל כפי שחשף "וושינגטון פוסט", במקור היא רצתה להטיל עונש משמעותי הרבה יותר: קנס של כמה עשרות מיליארדים, קנס אישי וסנקציות נוספות לצוקרברג, ומגבלות על אופן איסוף המידע של החברה. עונש כזה היה פוגע בפייסבוק ומביא לשינוי אמיתי, אך ה־FTC הבינה שזה ייגרר לקרב משפטי יקר וקשה מול חברה שהכנסותיה גבוהות פי 200 מתקציבה של רשות הסחר. וזו הבעיה האמיתית: בלי שינויי חקיקה שייתנו להם שיניים חדות יותר, לרגולטורים אין יכולת לגרום לחברות הענק לשקשק. את המחיר אנחנו נמשיך לשלם בפרטיות שלנו.

עומר כביר

מארק צוקרברג, צילום: בלומברג מארק צוקרברג | צילום: בלומברג מארק צוקרברג, צילום: בלומברג

חקר ביצועים: השבוע של פלמור, ג
 
להאזנה לפודקאסט
לחץ כאןחקר ביצועים: השבוע של פלמור, ג

התרגום לרוסית השמיט ביקורת

נח הררי: אכן, עידן של פוסט אמת

בספר "21 מחשבות למאה ה־21" של יובל נח הררי יש פרק שעוסק בפייק ניוז ומכיל ביקורת על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. השבוע התגלה כי נח הררי הסכים להשמיט אותה מהתרגום לרוסית ולהמירה בביקורת על טראמפ. הררי הוא רק דוגמה קטנה לאופן שבו מדינות מפעילות את כוחן מול סוכני תרבות מסחריים כדי לצנזר תכנים לא רצויים. איפה הוא ואיפה אפל, למשל, שחוסמת חלק מהאפליקציות באפסטור הסינית. אבל אפשר אחרת. רק לפני שנתיים הפיצה רוסיה את "היפה והחיה" של דיסני עם הגבלת גיל הצפייה ל־16 בגלל סצנה להט"בית מרומזת ומשנית בסיום הסרט. דיסני, חברה שתאוות בצע אינה זרה לה, בחרה לשמור על אינטגריטי במחיר של הכנסות וסירבה להסיר מהסרט את הסצנה. "אנו חיים בעידן חדש ומפחיד של 'פוסט־אמת', ומוקפים בשקרים ובבדיות", כתב נח הררי בספרו המדובר. לגרסה הרוסית כדאי שיוסיף גם "הצגת עובדות סלקטיבית".

הגר רבט

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות