אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארבעה משיאי הקלאסיקות בפסטיבל הקולנוע בירושלים צילום: יוני המנחם

ארבעה משיאי הקלאסיקות בפסטיבל הקולנוע בירושלים

מאחורי הקלעים של "הנוסע השמיני", מחווה לעמוס גוטמן ויצירת מופת הונגרית, "שטן טנגו" ו"אסטרטגיה של עכביש" - הזדמנות לצפות לראשונה על מסך גדול של עותקים דיגיטליים משופצים וצלולים

25.07.2019, 08:21 | יאיר רוה

פסטיבל הקולנוע בירושלים, שייפתח היום בפעם ה־36, יכול להיות כמו מגזין או חלון ראווה המציג סרטים חדשים (על כמה מהם המלצנו כבר בשבוע שעבר), אבל אפשר להפוך את עשרת ימי הפסטיבל גם לבית ספר לקולנוע, מקום להשלים חורים עם קלאסיקות עלומות, או הזדמנות לצפות לראשונה על מסך גדול בסרטים מוכרים יותר, כולם בעותקים דיגיטליים משופצים וצלולים. הנה ארבעה משיאי קטגוריית

הקלאסיקות בפסטיבל.

ג ג'וליאנו מר ב"בר 51". תל אביב של לילה | צילום: יוני המנחם ג

"הנוסע השמיני" (1979). הסרט הזה, שחוגג הקיץ יום הולדת 40, הוא בעיניי הסרט המפחיד ביותר בכל הזמנים. הסרט ההוליוודי הראשון של רידלי סקוט לא רק יוקרן בעותק חדש, אלא גם ילווה בסרט תיעודי מומלץ בשם "הנוסע השמיני: מקורות" שמספר איך נולד הסרט בראשו של התסריטאי דן אובאנון, איך הסרט כמעט בוים על ידי וולטר היל, איך עיצובי המופת שלו נולדו בעקבות מפגש של אובאנון עם הבמאי אלחנדרו חודורובסקי והאמן השוויצרי ה.ר גיגר (סיפור שכבר סופר בסרט התעודה "חולית של חודורובסקי"), ואיך רידלי סקוט הגיע לפרויקט והפך אותו מהפקה כמעט גנוזה ליצירת מופת שהולידה עוד שלושה סרטי המשך מעולים, שהזניקו את הקריירות של כל הבמאים שביימו אותם.

"הנוסע השמיני". הקרנתו תלווה בסרט תיעודי מומלץ "הנוסע השמיני". הקרנתו תלווה בסרט תיעודי מומלץ "הנוסע השמיני". הקרנתו תלווה בסרט תיעודי מומלץ

"בר 51" (1985). אחד המיזמים הכי יפים שפסטיבל ירושלים לקח על עצמו - בהיותו גם הבית של הארכיון הישראלי לקולנוע - הוא המשימה לשפץ בכל שנה סרט ישראלי קלאסי אחד. אחרי העותקים הדיגיטליים היפהפיים ל"שלושה ימים וילד" ו"מצור" שהוצגו בפסטיבלים הקודמים, מגיע עכשיו תורו של "בר 51", סרטו השני של עמוס גוטמן. גוטמן היה אלמודובר עוד לפני שידענו בכלל מי זה, הוא היה פוסטמודרניסט עוד לפני שבכלל הכרנו את המילה הזאת, והוא יצר קולנוע קווירי עוד לפני שבכלל היה מושג כזה. "בר 51" (שהלוקיישן שבו הוא צולם בפינת הרחובות הירקון וטרומפלדור בתל אביב הפך באחרונה לבר טרנדי באותו שם) הוא סרט דקדנטי ושובר טאבואים, על אח ואחות (ג'וליאנו מר וסמדר קלצ'ינסקי) שמגיעים מדרום הארץ לתל אביב, עיר החטאים, עיר של לילה תמידי, של זונות, טרנסג'נדרים ונרקומנים. זהו גם הסרט הראשון של אלון אבוטבול, בתפקיד קטן ושובה לב, והסרט הטראגי הזה, עם הצילום הנוארי היפהפה של יוסי ויין, חוזר כעת למסכים כשהבמאי, הצלם והשחקן הראשי כבר לא בחיים.

"שטן טנגו" (1994). חושבים שאתם סינפיליים הארד־קור? נראה אתכם. ההקרנה הראשונה של הפסטיבל היום תהיה עם יצירת המופת הזאת מ־1994: שבע שעות בשחור לבן, של שוטים ארוכים־ארוכים, קולנוע מאתגר אך וירטואוזי ויפהפה. בלה טאר ההונגרי ("הרמוניות ורקמייסטר") מציג את החיים שאחרי קריסת הקומוניזם במשל שנראה עתיק אך פוסט־אפוקליפטי, על חברה מסוגרת ומבוהלת, והדברים הנוראיים שאנשים מסוגלים לעשות.

"אסטרטגיה של עכביש" (1970). הפסטיבל מכיל מחווה קטנה (מדי) לזכרו של ברנרדו ברטולוצ'י, שהלך השנה לעולמו, אבל אל תחמיצו את הסרט הזה, אחד מסרטיו הראשונים של הבמאי, ושיתוף הפעולה הראשון שלו עם הצלם ויטוריו סטוררו, בסרט מרהיב ויזואלית שהוא כולו בלט של מצלמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות