גם מחסור בפקחים עוצר את יצוא הקנאביס

"ככל שתהליך המדיקליזציה לא יושלם באופן מלא, בדגש על פיקוח מחירים, הנחיית סגן השר והמנכ"ל המשרד היא כי לא ניתן יהיה לאפשר יצוא קנאביס", כך לפי מסמך רשמי ששיגר משרד הבריאות לוועדת המחירים של משרד האוצר. התניה זו, הקושרת בין הפיכת פרחי הקנאביס למוצר רפואי ובין אפשור היצוא, התקבלה בכעס גם במשרד האוצר וגם בקרב החברות הפועלות בתחום ומשוועות להתחיל ביצוא. לפי הערכות האוצר יצוא הקנאביס צפוי להניב למשק כ־4 מיליארד שקל בשנה.

כעת נודע ל"כלכליסט" כי אף שיצוא הקנאביס כבר אושר בכנסת בינואר, במשרד הבריאות אומרים כי חסרים 17 תקנים לפקחים שיעסקו במתן רשיונות יצוא למגדלים ובפיקוח עליהם. במשרד הבריאות טוענים כי האוצר מסרב לאשר את התקנים, ולכן אין באפשרותו להתחיל בפיקוח, וללא פיקוח - לא יהיה יצוא, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה. באוצר טוענים מנגד כי משרד הבריאות קיבל השנה תוספת תקנים נדיבה, אך העדיף להפנות אותם למשימות אחרות.

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר | צילום: אוראל כהן

המציאות היא ששני הצדדים צודקים, אך נראה כי התנגדות משרד הבריאות נובעת משיקולים נוספים. גורמים במערכת הבריאות מסרו כי נראה שבמשרד הבריאות לא מעוניינים להתחיל ביצוא לפני השלמת הרפורמה בשוק הקנאביס ופיקוח על המחירים (כפי שחל על כל תרופה שנמכרת בישראל), שיבטיחו יציבות בשוק הקנאביס המקומי. כך, בכיר במשרד הבריאות אמר כי בשלב זה צורכי השוק המקומי והמטופלים הישראלים דורשים קשב ניהולי מלא.

בפשטות, כל עוד הרפורמה בשוק הקנאביס לא הושלמה, במשרד הבריאות לא יתמכו ביצוא. במשרד שואפים ראשית לבטל את הקשר הישיר בין מטופלים למגדלים ולהעביר את הרכישה לבתי מרקחת, להטיל פיקוח על מחירי הקנאביס ולרסן את יכולת השחקנים בשוק להעלות אותם לפני פנייה ליצוא.

היצוא הוא הפוטנציאל העסקי האמיתי עבור חברות הקנאביס הישראליות. בבורסת תל אביב נסחרות 27 חברות בעלות זיקה לקנאביס רפואי, ולצדן אלפי חברות סטארט־אפ בתחום ממתינות ליצוא. אותן חברות החלו לסגור הסכמים והבנות עם מפיצים בחו"ל כבר אשתקד, והגבירו את מאמציהם לאחר אישור יצוא הקנאבס בממשלה בינואר האחרון.

עם מאמצים אלו נמנים השקעותיה של טוגדר בגובה עשרות מיליוני שקלים בבניית חממות באשקלון ובאוגנדה ורכשה את חברת קנאבליס. קנדוק, שאהוד ברק עדיין משמש כיו"ר שלה, החלה במסע שיתופי פעולה לטובת החזקה באפשרויות ייצור והפצה בגרמניה, קנדה ובדנמרק. דוגמה נוספת היא חברת ביוניבו, שכיו"ר שלה משמש חיים הורוביץ, ושהשלימה בניית מפעל בכ־20 מיליון שקל.

בחברות הקנאביס הגיבו בזעם להתניה של משרד הבריאות: "זו הכרזת מלחמה על כל התעשייה", אמר מאיר אריאל, מנכ"ל חברת בזלת המחזיקה במפעל קנאביס רפואי בעל יכולת הפקה של עד טונה קנאביס רפואי ליום. "השקענו עד עתה 100 מיליון שקל במפעל, שרובם הושקעו לטובת הכנה ליצוא".

במכתב ששלח אריאל למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בעקבות האיום בדחיית האישור לייצוא כתב אריאל כי "הפכנו למדינת הפקר, מדינה בה חברות משקיעות מיליונים רבים בהסתמך על החלטת ממשלה לאשר את יצוא הקנאביס הרפואי, אולם במקביל משרד הבריאות מסנדל את החלטת הממשלה. מלחמות האגו הילדותיות שהמשרד מנהל פוגעות במטופלים ובתעשייה. אולי נכון יהיה שקודם כל תטפל בדברים הפשוטים והבסיסיים כמו קיום החלטות ממשלה".