אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עסקים בחדלות פירעון? 97% מהם יפורקו בלי לנסות הבראה צילום: אוהד צויגנברג

עסקים בחדלות פירעון? 97% מהם יפורקו בלי לנסות הבראה

דו"ח של הכנ"ר ל־2018 מראה שבתוך שנתיים חל זינוק של 36% במספר הבקשות לחיסול עסקים, לצד התמעטות הבקשות להליכי שיקום. תביעות החוב הגיעו ל־38 מיליארד שקל, אלא שהדו"ח לא מציין כמה מתוכם אכן שולמו לבסוף לנושים

28.07.2019, 07:03 | ענת רואה

יותר פירוקים, פחות הבראות וחובות עתק לנושים, ללא כל נתון כמה מהחובות הללו מוחזרים לבסוף – זו תמונת המצב העגומה המצטיירת מהדו"ח השנתי של כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקבי. הדו"ח, המסכם את שנת 2018, מתפרסם שבועות אחדים לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפירעון החדש, שאמור לחולל מהפכה בתחום ולעודד הליכי הבראה והחזר חובות לנושים.

קראו עוד בכלכליסט

מהדו"ח עולה כי בתוך שנתיים בלבד חלה עלייה ניכרת, של 36%, במספר הבקשות לפירוק חברות, וזאת לצד התמעטות הליכי הבראה. אם ב־2016 הוגשו 887 בקשות פירוק, אזי ב־2018 המספר כבר זינק ל־1,207. מאידך, מספר הבקשות להקפאת הליכים, שבהן יש ניסיון לשקם את העסק, עמד ב־2016 על 48 בלבד, ובשנת 2018 הוא עוד ירד ל־38. המשמעות היא שבשנה זו 97% מתיקי חדלות הפירעון כוונו לחיסול העסק, ורק ב־3% מהמקרים היה ניסיון הבראה.

הנתונים הללו עשויים להעיד על ירידה באמון מצד העולם העסקי בבתי המשפט, ובפרט בתיקי חדלות פירעון. בשנים האחרונות מתנהל תחום ההבראה בבתי המשפט ללא כל כללים מסודרים, ולמעשה כל שופט מתנהל עצמאית בהתאם לתפיסת עולמו, בעיקר בנוגע לשאלה מי יתמנה לנאמן, הגורם המקצועי שלמעשה מתווה את דרכה של החברה - לשיקום או לחיסול ופירוק.

תפיסה שגויה

בתי המשפט וגם הכונס הרשמי בדעה שמעט מאוד מהליך ההבראה תלוי בבעל התפקיד, אולם מפרקים ונאמנים בכירים טוענים בעקביות כי זו תפיסה שגויה, ואחוז ההבראות האפסי בישראל מקורו בראש ובראשונה בבחירה שגויה של בעלי תפקיד, שפעמים רבות מצליחים להיכנס לתיקים בזכות קשרים ולא בזכות בדיקה איכותית של כישוריהם והצלחותיהם. וממילא הכנ"ר לא עורך כל בדיקה לאחר שמסתיים תיק הקפאה.

דוגמה נדירה להליך הבראה שהצליח היא של רשת מגה, שנקלעה לפני שלוש שנים וחצי לחובות של כמיליארד שקל. מונו לה שלושה נאמנים שהצליחו לבסוף לשקם את הרשת ולהציג אחוזי החזר גבוהים מאוד לכל הנושים, כולל לנושים הרגילים שכבר קיבלו כמחצית מהחובות כלפיהם. למרות ההצלחה המרשימה, אף אחד מנאמני מגה לא מונה ככל הידוע כנאמן בתיק הקפאה מורכב אחר מאז.

הכנ"רית סיגל יעקבי. בקרוב ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון חדש, צילום: אוהד צויגנברג הכנ"רית סיגל יעקבי. בקרוב ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון חדש | צילום: אוהד צויגנברג הכנ"רית סיגל יעקבי. בקרוב ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון חדש, צילום: אוהד צויגנברג

דוגמה הפוכה להליך הבראה שכשל, ויש האומרים אף שגרם להרתעה של העולם העסקי ולניסיון להימנע כמעט בכל מחיר מלהגיע לבית המשפט - היא של הוניגמן. רשת האופנה קרסה לפני כשנה וחצי ומונו לה שלושה נאמנים, שלא הצליחו להבריא את הרשת, אלא כמעט מהרגע הראשון התנהלו כאילו מדובר בעסק לפירוק. פעילות הרשת נמכרה תמורת סכומים זניחים, הותירה חובות עצומים לנושים והמשיכה להליכי פשיטת רגל אישיים של הבעלים.

מאבדים עניין

נתון מעניין בדו"ח הוא ההיקף העצום של תביעות חוב שמוגשות מדי שנה בתיקי חדלות פירעון של חברות או יחידים - 38 מיליארד שקל ב־2018. אלא שהדו"ח לא מציין כמה מתוך הסכום הזה אכן משולם לבסוף לנושים, ולא פחות חשוב מכך – כמה זמן זה לוקח. אמנם סביר שהמספר 38 מיליארד שקל לא משקף היקף חובות אמיתי, שכן פעמים רבות מוגשות תביעות חוב בהיקפים מנופחים, אבל המספר עצום אפילו אם רק חצי ממנו הוא חובות אמיתיים.

מפרקים בכירים טוענים כי נושים רבים מאבדים עניין בהליכים משפטיים, מאחר שתחושתם היא שאין טעם להשקיע משאבים בהליך שהתמורה בו אפסית. גופים חזקים כמו בנקים פותרים את הבעיה באמצעות כינוסי נכסים, וכך כשמדובר בחברות, במקום שיתנהל הליך הבראה לטובת כל הנושים, מתנהלים פעמים רבות כינוסי נכסים מטעם בנקים שדואגים לעצמם.

בחודשים האחרונים הביעו אנשי הכונס הרשמי כמה פעמים הצעות לחייב את מגישי תביעות החוב בסכום אגרה סמלי. מהנתונים שבדו"ח אפשר לראות את הפוטנציאל הכלכלי שיש בכך. די שתביעת חוב תחויב באגרה של 30 שקל למשל, ואגף הכונס הרשמי ישלשל לקופתו 5.5 מיליון שקל בשנה. זאת כשרבים מהנושים הללו לבסוף לא יראו אגורה מכספם או שיראו החזרים זניחים בלבד.

בנוגע לפשיטת רגל של יחידים, מהדו"ח עולה ירידה של 6.5% במספר ההליכים שנפתחו ב־2018 לעומת שנה קודמת. ב־2017 הוגשו כ־21,231 אלף בקשות לצו כינוס, ובשנת 2018 המספר ירד ל־19,854. להערכת מפרקים ועורכי דין בכירים בתחום, ההסבר לירידה הוא חוסר התועלת שיש בהליכי חדלות פירעון עבור הנושים. כשנושים מבינים שאין טעם לנהל הליכי פשיטת רגל ממושכים נגד חייבים, הם נמנעים מלהגיש נגדם בקשות פשיטת רגל או כינוס, ויעדיפו לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, ולמעשה לעשות כל שניתן כדי להימנע מלהגיע לבית המשפט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
האמת העירומה
הנתון לא לוקח בחשבון את אותן חברות שעורכי הדין העוסקים בענף עושים עליהן סיבות של בין חודשיים לשישה חודשים, רק כדי לעשות לביתם. הקפאת שאין ולא היה להן כל בסיס ומיוצרות באופן מלאכותי כדי להאכיל את אותן פיות. כמובן שהליכים אלו מסתיימים בפירוק, כי שם מקומן של חברות שסיימו את חייהן. הבראה? יוצר נכון, המתה בהרדמה על ידי רופאים שגרים ישנים ואוכלים באותה קליניקה.
סינטבון  |  07.08.19
5.
חוסר הבנה בסיסי. לא מתאים לך ענת רואה
מה שקובע אם הבראה הצליחה זה אם מכרו ביוקר? איך אפשר בכלל להשוות בין מגה שהגיעה לבית משפט אחרי הסדר כואב מחוץ לבית משפט, אחרי שכבר סגרה הסכם התייעלות עם העובדים, ועם מאות מיליונים מזומן בקופה, ולבין חברות האופנה שקורסות בזו אחר זו שאין להן כלום בקופה והמלאי שלהן שווה גרוש וחצי? נו באמת.
כלכליסט  |  30.07.19
לכל התגובות