אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ג'נט ילן: "הייתי מבצעת הורדה קלה בריבית, עימותי הסחר גרמו לאי וודאות" צילום: אי פי איי

ג'נט ילן: "הייתי מבצעת הורדה קלה בריבית, עימותי הסחר גרמו לאי וודאות"

יו"ר הפד לשעבר, לקראת החלטת הפד: "הכלכלה הגלובאלית נחלשה, בין היתר בשל העימותים בענייני הסחר ואי הוודאות שהם גרמו לעסקים, מה שקורה בעולם משפיע על ארה"ב"; בשוקי המט"ח, הפאונד נחלש ב-0.4% מול הדולר - לאחר התקבלות הקולות התומכים בברקזיט ללא הסכם בממשלתו החדשה של ג'ונסון

29.07.2019, 11:15 | מיקי גרינפלד

פתיחה שקטה של שבוע המסחר בשוקי המט"ח, לקראת הודעת ריבית בארה"ב בהמשך השבוע: הדולר נסחר ביציבות, ברמה של 3.52 שקלים, היורו נחלש ב-0.1% ונסחר בסביבת 3.92 שקלים. בשווקים הבינ"ל: היורו נסחר ללא שינוי, ב-1.112 דולר, הפאונד נחלש ב-0.4% ל-1.233 דולר, על רקע לאחר שורה של התבטאויות תמיכה בברקזיט ללא הסכם שנשמעו בסוף השבוע מהשרים החדשים בממשלתו של בוריס ג'ונסון.

המסחר בשוק המט"ח צפוי להתנהל בימים הקרובים באופן זהיר, ככל הנראה בתנועות מתונות, בהמתנה להודעת הפד - הבנק המרכזי של ארה"ב צפוי להודיע השבוע על הורדת ריבית, בשיעור של 0.25%. לנוכח הוודאות הקרובה שנותנים בשווקים להחלטה על הורדת ריבית, העניין הרב יתמקד בתחזית המעודכנת של הפד לגבי מתווה הריבית בהמשך הדרך. נכון לעכשיו חלוקות הדעות בשוק לגבי התוכניות של הבנק, עם ציפיות שנעות בין הורדה אחת לשלוש הורדות עד סוף השנה.

הפד יידרש לקבל את ההחלטה על רקע לחצים בלתי פוסקים מהבית הלבן ומשורה של גורמים במערכת הכלכלית, הפיננסית והתקשורתית, שקוראים, באופן בוטה יותר או פחות, למהלך של הורדת ריבית. הנהגת הפד תתכנס לישיבה ביום שלישי הקרוב וההחלטה תתקבל ותתפרסם ביום רביעי - היו"ר ג'רום פאוול ירחיב ויענה על שאלות במסיבת עיתונאים שתתקבל לאחר ההחלטה.

יו"ר הפד לשעבר ג'נט ילן אמרה הלילה כי היא תומכת בהורדה בריבית ב-0.25%, בעיקר בשל העליית במפלס אי הוודאות: "הכלכלה הגלובאלית נחלשה, היא נחלשה לדעתי בין היתר בשל העימותים בענייני הסחר ואי הוודאות שהם גרמו לעסקים. אני חושבת שלנוכח הסיכונים, הייתי מבצעת הורדה קטנה של הריבית - לא הייתי רואה בזה פתיחת תקופה משמעותית של הרחבה, אלא אם דברים ישתנו בהמשך, אבל אני כן חושבת שזה הדבר הנכון לעשות", כך אמר ילן בוועידה באספן, קולורדו. "ארה"ב אינה אי בודד, אנחנו חלק מהכלכלה הגלובאלית. מה שקורה בשאר העולם - באירופה, באסיה - משפיע על ארה"ב. וזה נכון גם שהמדיניות המוניטארית של ארה"ב משפיעה על התנאים בכל העולם", אמרה עוד ילן (הדברים מובאים ב-CNBC).

ג ג'נט ילן יו"ר הפד לשעבר | צילום: אי פי איי ג

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, ציין גם הוא את אי הוודאות כעניין מפתח: ״החוזים העתידיים צופים ירידת ריבית בסוף החודש בהסתברות של 100% ואפילו 19% להפחתה של 0.5%. המסר של הפד הוא שהפחתת ריבית, אם תהיה היא בעיקר כדי להתמודד עם אי הוודאות. השווקים צופים תהליך מתמשך של הפחתת ריבית, שאינו תואם כרגע את הנתונים בפועל. אנו מעריכים כי הפד ינסה למתן את הציפיות האלו, בכדי שאלו לא יכבלו אותן בהחלטות הבאות״. 

ההתחזקות בשקל

השקל המשיך להתחזק בשבוע שעבר מול הרוב המטבעות המובילים: "חוזקו של השקל מגיע על רקע המעבר לסביבה מוניטרית מרחיבה בעולם, כשבישראל הגישה הרשמית היא שאיפה לתחילה של תהליך נורמליזציה של הריבית. הניגוד במדיניות בין ישראל לעולם, לצד גורמים בסיסיים חזקים, דוחף את השקל להתחזק מול מטבעות שווקים מתעוררים ומפותחים", אומרים גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי בלאומי שוקי הון ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, בסקירה השבועית שהוציאו אתמול. השניים מציינים עם זאת את הבלימה שנרשמה בהתחזקות של השקל בימים רביעי וחמישי, ושמקורה בטון היוני יותר שיצא מעדכונים שפרסם בנק ישראל.

 על כך הוסיף יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "העובדה שגם ה-ECB וגם הפד מתכננים הורדת ריבית, לעומת בנק ישראל, שבכל זאת עדיין מהסס לגבי העלאת ריבית, תומכת בהמשך התחזקות השקל. המשך הלחץ לייסוף בשקל תומך באינפלציה נמוכה ואי שינוי בריבית לתקופה ארוכה".   

התנהלות המוסדיים תרמה לייסוף בשקל

בנובמבר 2018 הגיעה חשיפת המוסדיים (ללא חברות ביטוח מבטיחות תשואה) למט"ח לשיעור שיא של כ-18% משווי הנכסים שלהם. שיעור זה ירד בחודש מאי 2019 ל-16.5%. "להערכתנו, הירידה בחשיפת המוסדיים למט"ח היא אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו לייסוף החד בשער השקל בתקופה זו", טוענים בפועלים.

בסקירה השבועית של הבנק נאמר שהגופים המוסדיים בחרו לצמצם את החשיפה למט"ח בתקופה שמחירי המניות בחו"ל שברו שיאים, "כלומר הם הגדילו את פעילות גידורי המטבע שלהם". הסבר אפשרי לכך, מציינים בפועלים, הוא הצטמצמות פערי הריבית בין ישראל לארה"ב, לאור עליית ריבית בנק ישראל בסוף 2018 והצפי לירידת ריבית הפד. "פערי ריבית נמוכים מקטינים את עלויות גידור המט"ח. יחד עם זאת הירידה בפער הריביות לא הייתה כזו משמעותית, וקשה לנו לראות שהיא לבדה מסבירה את השינוי בחשיפה. יתכן שהגופים המוסדיים פרשו את הסיטואציה (וצדקו במבחן התוצאה) שבה בנק ישראל מדיר רגליו מהתערבות בשוק המט"ח, וצפי עתידי לירידה בפערי הריביות, כהתגברות הסיכון לייסוף בשער השקל. הפרשנות הזו הייתה בסופו של דבר תחזית שהגשימה עצמה – ככל שמכרו יותר מט"ח, גבר הייסוף", מסבירים בפועלים.  

אמיר ירון נגיד בנק ישראל , צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון נגיד בנק ישראל | צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון נגיד בנק ישראל , צילום: אלכס קולומויסקי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות