צילום: joe kramm
מפלצות התהילה: האחים האאס מציגים בישראל
אחרי שעיצבו פריטים לליידי גאגא וללואי ויטון, מציגים עכשיו האחים בישראל. הפרובוקציות המיניות ביצירותיהם, הם אומרים, הן בעיני המתבונן
"אנחנו יוצרים עבודות שימושיות, עבודות שאינן שימושיות, וכל דבר שביניהן”, אומר סיימון האאס, צלע אחת מצמד המעצבים האמריקאים ”האאס בראדרז” ( Haas Brothers), המורכב ממנו ומאחיו התאום ניקולאי (ניקי). התאומים הצעירים (34) הצליחו בתקופה של עשר שנים להפוך להיות בין המעצבים המצליחים והמדוברים, לא רק בארה”ב אלא בעולם כולו. בימים אלה הם מציגים את עבודותיהם לראשונה בישראל, במסגרת התערוכה “!Only Connect” שאוצר תומאס רום בגלריה ברוורמן בתל אביב (עד 12 בספטמבר).
קראו עוד בכלכליסט
הם נולדו בטקסס לאמא תסריטאית ואבא פסל. מאביהם למדו בנייה בחומרים שונים. הרהיטים הראשונים שיצרו היו עבור השחקן טובי מקגוויר ובכסף שהרוויחו על הפרויקט השתמשו כדי לפתוח את הסטודיו המשותף שלהם בלוס אנג’לס, שם הם חיים ועובדים עד היום.
השמועה על העיצובים הצבעוניים והמשוגעים של האחים התפשטה מהר למדי. שנתיים אחרי פתיחת הסטודיו הם כבר עיצבו מסכות מוזמנות עבור ליידי גאגא, השתתפו בעיצוב החלל של לואי ויטון בשנגחאי והחלו לעבוד בשיתוף פעולה עם מעצבת האופנה דונטלה ורסצ’ה. “ההצלחה באמת באה מהר”, אומר ניקי האאס בראיון טלפוני. “אני חושב שהיה לנו מזל אבל בכל פעם שניתנה לנו הזדמנות גם גייסנו את כל הכוחות שלנו כדי לייצר את הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות. לשמחתנו, אנשים אהבו את מה שעשינו”. “אני חושב שהיינו במקום הנכון בזמן הנכון”, מוסיף סיימון. אני חושב שהצלחנו להבחין שאנשים רוצים משהו קצת אחר בעיצוב, והתחברו לרוח החופשית והפראית שהבאנו".
הרוח החופשית והפראית שעליה מדבר סיימון האאס היא הדבר הראשון שבו מבחינים כשנתקלים בעיצוב של האחים: אלה פריטים צבעוניים בצורות אמורפיות מחומרים מגוונים כמו עץ, בד, פליז ועד חרוזים קטנטנים רקומים בעבודת יד. הרבה פעמים יש בהם אלמנטים חייתיים כמו עיניים, קרניים, מחושים ואפילו אשכים, אבל כמעט אף פעם זה לא בעל חיים שאפשר לזהות, אלא יצורי כלאיים, מין מפלצות: בגלל האווירה המשוגעת משהו והרמיזות המיניות שנכחו בעבודותיהם, סומנו כבר בתחילת דרכם האחים כמעצבים פרובוקטיביים. זה כנראה לא הזיק לתשומת הלב שקיבלו, אבל הם טוענים שלא לשם בהכרח כיוונו. “הדבר היחיד שניסינו לעורר היה צחוק”, מסביר ניקי.
“אנשים עדיין מחשיבים סקס לטאבו”, מוסיף סיימון האאס, “אבל זה בסך הכל עניין יפה וחלק משמעותי מהקיום האנושי. אם אנשים מרגישים שזה משהו פרובוקטיבי, כנראה שזה אומר משהו עליהם, ולא עלינו”.
מה מנחה אתכם כשאתם מתחילים לעבוד על פרויקט?
“אנחנו לרוב מתחילים עם אובססיה כלשהי”, אומר סיימון. “אחר כך”, מוסיף ניקי, “אנחנו חושבים איך האובייקט יוכל לשנות חשיבה של אנשים”.
משלבים מוקדמים יחסית היו האובייקטים שלהם יקרים מאוד — למשל, כ־100 אלף דולר לשולחן קפה. “אם העבודות לא היו מתומחרות כך היה בלתי אפשרי לייצר אותן” מסביר סיימון.
העובדה שהפריטים שלכם פופולריים אצל סלברטיז גרמה למחיריהם לעלות?
“יש לזה השפעה” אומר ניקי. “אבל כשמישהו מוציא כל כך הרבה כסף על פריט, אני לא חושב שמה שמעסיק אותו הוא לאיזה כוכב פופ יש פריט דומה”.
לצד מכירות שמרו האחים גם על הצד הבלתי מסחרי, ומציגים פריטים שלהם במוזיאונים וגלריות. את העבודות המרהיבות המוצגות בארץ כעת, העשויות ממיליוני חרוזים מיניאטוריים בעבודת יד, לא עשו בעצמם אלא עיצבו את המוצר, כשאת עבודת היד עשתה קבוצה של נשים בדרום אפריקה שאתה הם עובדים כבר שנים בתנאים של סחר הוגן. “העבודות שיצרנו אתן הן בין הטובות ביותר שלנו וזו גם היתה חוויה משנה חיים עבורן, שסיפקה להן כסף אמיתי שהן יכולות לחיות ממנו בכבוד”.
שאלה מתחייבת לסיכום: הייתם מצליחים באותה המידה כל אחד בעצמו?
“בטוח לא”, אומר סיימון. “אנחנו מגלגלים רעיונות מאחד לשני כל הזמן וכל אחד מאתנו טוב בתחומים אחרים”. וניקי האאס מוסיף: “בעולם העיצוב הצלחנו רק בגלל שיש לנו אחד את השני”.
תגובה אחת לכתיבת תגובה