אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשקיעים עצבניים: הדלק של מניית אובר אוזל במהירות צילום: yahoo

דו"ח טכנולוגי

המשקיעים עצבניים: הדלק של מניית אובר אוזל במהירות

ענקית שיתוף הנסיעות אמנם משכה משקיעים לפני הנפקתה, אך עתה נראה שצמיחתה מגיעה רק במחיר הפסד מצטבר, שמקורו בעלויות תפעול שקשה להוריד; ממשל טראמפ מבלבל את החברות שרוצות לסחור עם וואווי; ואמזון רוצה להתרחב בתחום הסופרמרקטים

30.07.2019, 14:24 | עומר כביר
אובר היתה במשך הרבה זמן יקירת המשקיעים. במשך שנים ביצעה החברה סבבי גיוס אדירים של מיליארדי דולרים, וגייסה בסך הכול 24.7 מיליארד דולר לפני ההנפקה, האחרון שבהם ממש ערב ההנפקה לפי שווי של 78.8 מיליארד דולר. ענקרית שיתוף הנסיעות הצליחה לרכוש את אמון המשקיעים הפרטיים - בעיקר קרנות הון סיכון ותאגידים - חרף היותה בור כסף ללא תחתית: ההפסדים הלכו והעמיקו מרבעון לרבעון ומשנה לשנה והצטברו עד היום לכמה מיליארדי דולרים.

את המשקיעים בבורסה התקשתה החברה לסנוור. כשהנפיקה במאי אמנם הצליחה לגייס סכום מרשים במיוחד של 8.1 מיליארד דולר, אבל הספקנות בשווקים הביאה לירידה של 7.6% בשווי המניה כבר ביום המסחר הראשון שלה - אירוע יוצא דופן כשמדובר בחברת טכנולוגיה לוהטת. אפילו מניית סנאפ, שהגיעה לפני שנתיים לשווקים עם כמות מכובדת של אורות אזהרה מהבהבים (רק כשנתיים של הכנסות פיננסיות משמעותיות והפסדים שנמצאים בדרך המהירה למעלה), זינקה ב-44% ביום המסחר הראשון שלה, לפני שהתרסקה אחרי עוד דו"ח רבעוני מאכזב.

דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר, במעמד הנפקת החברה, צילום: בלומברג דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר, במעמד הנפקת החברה | צילום: בלומברג דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר, במעמד הנפקת החברה, צילום: בלומברג

בשלושה חודשים שחלפו מאז ההנפקה המניה לא בדיוק הרשימה. אמנם הירידה נבלמה והמניה אף הפכה כיוון וטפסה מעל למחיר ההנפקה, אבל היא לא זינקה כלפי מעלה. לכל היותר, הסתפקה בטיפוס מתון. למשקיעים יש סיבה טובה לחשוש. דו"חות החברה מלמדים שגידול בפעילות החברה מתבטא גם בגידול בהפסדים.

ברבעון הראשון של 2019, למשל, מספר הנסיעות בפלטפורמה גדל ב-36% ל-1.55 מיליארד, אך ההפסד התפעולי זינק ב-116% לעומת הרבעון המקביל ב-2018 ל-1.03 מיליארד דולר (ההפסד הנקי הסתכם ב-1.02 מיליארד דולר, לעומת רווח של 3.75 מיליארד דולר ברבעון המקביל – בעיקר, כנראה, בעקבות מכירת פעילות החברה ברוסיה).

הפער בין הצמיחה בפעילות לצמיחה בהפסדים נעוץ באופן שבו אובר גדלה, גם הוא ברור מקריאת הדו"חות: ברבעון הראשון צמחו ההזמנות בחברה (כלומר, הסכומים ששילמו נוסעים לנסיעות) ב-34% ל-14.65 מיליארד דולר. ואולם, הכנסות אובר (כלומר, העמלה שהיא גובה מנהגים בעבור כל נסיעה, הכסף שממש נכנס לכיסה ולא רק עובר דרכה לנהגים) גדלו ב-20% ל-3.01 מיליארד דולר. אובר, למעשה, משלמת מכיסה, מההון שכבר צברה בעקבות גיוסי עבר, כדי להתרחב. הצמיחה עולה לה כסף.

אפליקציית אובר, צילום: רויטרס אפליקציית אובר | צילום: רויטרס אפליקציית אובר, צילום: רויטרס

זה לא משהו יוצא דופן, התרחבות תמיד עולה כסף ולמעשה מצופה מחברה בשלב זה לגדול ולהפסיד. אבל לצד זה צריך גם להציג אופק לאיזון ולמעבר לרווחיות. הציפייה היא שככל שחברה גדלה, כך העלות התפעולית שלה תרד עד שהיא תגיעה לסדר גודל שבו העלויות קטנות מספיק כדי שההכנסות יכסו את ההוצאות. זה לא המקרה של אובר. אם ברבעון הראשון של 2018 כל נסיעה סיפקה לאובר הכנסות של 2.3 דולר, שנה מאוחר יותר היא רשמה הכנסות של 2 דולר בלבד על כל נסיעה. בניגוד למצופה, ככל שהחברה גדלה כך גם הפעילות שלה הופכת ליקרה יותר ולמכניסה פחות.

זה ההפך ממה שאמור לכאורה להתרחש, אם כי לא מפתיע בהתחשב באופי הפעילות של החברה. בניגוד לשחקנית כמו פייסבוק, שבאמצעות טכנולוגיות יכולה להקטין את העלות פר משתמש ככל שקנה המידה של גדל, אובר זוכה למעט מאוד יתרונות משימוש בשירותי ענן. בסופו של דבר מדובר בחברה שמספקת מוצר פיזי, וצריכה לספק אותו בכל שוק שבו היא פועלת. יש תועלת מפעילות גלובלית בכל הנוגע ללוגיסטיקה ושיתוף משאבים, אך היא מוגבלת במקרה של אובר. בסופו של דבר היא צריכה לגייס ולתפעל מערך של נהגים וכלי רכב בכל מדינה, מה שמצריך צוות מקומי נרחב שמכיר את החוק והרגולציה המקומית. היא לא יכולה פשוט להרים מתג, להפעיל את השירות במדינה מסוימת ולהכניס צוותי מכירות רק כשהפעילות מגיעה להיקף שמצדיק את זה כמו שיכולות חברות מבוססות רשת בלבד.

משהו רקוב בממלכת אובר; זה ברור לכל מי שעיניו בראשו, ואפילו עוד לא דיברנו על הקשיים הרגולטורים ההולכים ומתרבים ועל התחרות בכל העולם מצד שחקניות מקומיות קטנות יותר, אך גם ממוקדות ולכן אולי יעילות יותר. הזהירות של המשקיעים בבורסה (שמשום מה עוד לא הפכה למנוסה רבתי) היא שיקוף של כל זה, גם אם לא מספק. מה שמביא אותנו לעדכון האחרון בפעילותה של אובר. לפי דיווח מאמש של הניו יורק טיימס, אובר פיטרה אתמול כשליש מצוות השיווק שלה – 400 איש בסך הכל. הפיטורים כללו אנשי שיווק בכל העולם, והם מצטרפים לפרישה של שני בכירים ביוני, סמנכ"ל התפעול ברני הארפורד וסמנכ"לית השיווק רבקה מסינה, ושל שני דירקטורים בולטים בשבוע שעבר, האריאנה האפינגטון ומאט קולר.

מטה החברה בניו יורק, צילום: Hills48 מטה החברה בניו יורק | צילום: Hills48 מטה החברה בניו יורק, צילום: Hills48

בהודעה לכלל העובדים טענה ההנהלה שהפיטורים מתבצעים מפני שצוות השיווק התנפח מדי והליך קבלת ההחלטות שם היה לא ברור. "רבים מהצוותים שלנו גדולים מדי, מה שיוצר עבודה חופפת, שמקשה להבין מי אחראי על קבלת ההחלטות ויכול להוביל לתוצאות בינוניות", נכתב.

ייתכן שכל זה נכון, אבל זו עוד נורת אזהרה שאסור להתעלם ממנה. מספר המפוטרים אמנם עומד רק על 1.6% מכוח האדם בחברה, אבל מדובר בתקופה שבה אמורה אובר להיות דווקא בצמיחה מואצת. ברבעונים שלאחר ההנפקה, אמורה חברה לקחת את ההון שסיפקו לה משקיעים ולנתב אותו לאפיקי צמיחה חדשים, כאלו שיספקו הכנסות משמעותיות ויאפשרו לעבור מהפסדים לרווחים. היא לא אמורה, בעיקרון, לעסוק בהידוק חגורה וקיצוצים.

העובדה שהיא נאלצת לעשות זאת מצביעה על כך שמצבה קשה במיוחד. והעובדה שדווקא צוות השיווק סופג את המכה בעייתית בפני עצמה - מדובר באנשים שאחראים על קידום השירות, יצירת קמפייני פרסום ופעילות במדיה חברתית. אלה העובדים שמביאים לקוחות לפלטפורמה, רכיב מרכזי, אולי המרכזי ביותר, בצמיחה שלה. העובדה שדווקא הם מקוצצים מצביעה על כך שאין לאובר הרבה שומן לחתוך, שהפעילות שלה לא נפוחה מדי ושהסיבה להפסדים שלה היא שפעילות הליבה עצמה היא הפסדית, ולא איזה מנגנון מנופח שצמח סביבה. ואם זה נכון, זה אומר שלאובר אין דרך לגדול בלי להגדיל את ההפסדים, אין תוכנית פעולה מבוססת להתייעלות בפעילות הליבה וצמצום עלויות, ושהדרך היחידה שלה להקטין הפסדים היא לצמצם פעילות.

מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר טראוויס קלאניק, ולצידו אריאנה האפינגטון, צילום: בלומברג מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר טראוויס קלאניק, ולצידו אריאנה האפינגטון | צילום: בלומברג מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר טראוויס קלאניק, ולצידו אריאנה האפינגטון, צילום: בלומברג

עד כמה זה נכון? נקבל אינדיקציה נוספת לכך בעוד שבוע וחצי ב-8 באוגוסט, עם פרסום הדו"ח של אובר לרבעון השני. הדיווחים על הפיטורים כבר הביאו לירידה במניה, והפכו את המשקיעים לעצבניים מתמיד. אם גם בדו"ח הקרוב ההפסדים ימשיכו לגדול, אם המדדים יצביעו על כך שאובר יכולה להתרחב רק במחיר הגדלת ההפסד התפעולי, אם ההכנסות פר נסיעה ימשיכו לרדת - תהפוך עצבנות המשקיעים לחרדה; המנייה יכולה להיכנס לסחרור מסוכן.  

אובר עוד יכולה לחלץ את עצמה מהבור; יכול להיות שיש לה תוכנית לצמצם הוצאות או להפוך את הפעילות למכניסה יותר (אם כי האסטרטגיה הברורה של העלאת מחירים בעייתית, עלולה להבריח משתמשים וכלל לא בטוח שתתאפשר בשווקים תחרותיים), אבל את מה שהיא יכולה לעשות היא צריכה לעשות מהר. נכון לסוף הרבעון הראשון היו לאובר בקופה 5.75 מיליארד דולר במזומן. אם ההפסדים ימשיכו בקצב של מיליארד דולר ברבעון, יש לה מספיק כסף לקצת פחות משנה וחצי של פעילות. בלי שינוי משמעותי, והיא תצטרך שוב לבקש כסף ממשקיעים. ובמצב כזה, זה יהיה הרבה הרבה יותר קשה מבעבר.

קצרצרים

1. ממשל טראמפ, באופן מפתיע, ממשיך להיות חזק בדיבורים אבל חלש בהוצאה לפועל. לפי דיווח של רויטרס, חודש אחרי שהודיע על הקלת החרם על וואווי הממשל כמעט ולא הבהיר לחברות אמריקאיות אילו מכירות ועסקאות ניתן לבצע עם החברה. הממשל גם לא הגיב עדיין לאף אחת מ-50 הפניות לרישיונות שהגישו כ-35 חברות. יודעים לתקתק שם עבודה.

אסור או מותר, ואיך? טראמפ, צילום: Douliery Olivier אסור או מותר, ואיך? טראמפ | צילום: Douliery Olivier אסור או מותר, ואיך? טראמפ, צילום: Douliery Olivier

2. כתבנו כבר בטור על השימוש המקריפ והבעייתי של חברות תעופה בזיהוי ביומטרי בעת ביצוע צ'ק אין או עלייה למטוס. וכמו שאפשר לנחש, המגמה הזו לא הולכת לשום מקום: גם יונייטד איירליינס תתחיל להציע זיהוי ביומטרי במרכזים שלה בשיקגו, יוסטון וניוארק. כי מה לא נעשה כדי לעלות למטוס שתי דקות מוקדם יותר.

3. ניסיון נוסף בבריטניה לבטל חוק שמעניק לממשלה סמכויות ריגול נרחבות נכשל, אחרי שבית המשפט העליון של המדינה דחה עתירה נגדו של ארגון זכויות אדם. החוק מאפשר לממשל לבצע ריגול המוני אחרי מכשירים אלקטרוניים ומתיר לגופי מודיעין לשלוף מהם מידע ולאחסן אותו. בארגון מתכננים לערער על הפסיקה.

4. אמזון מרחיבה את פעילותה בשוק הסופרמרקטים ומשלוחי המזון. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, החברה בודקת אפשרות להקים רשת מרכולים חדשה, שתמותג ותפעל בנפרד מהול פודס שאותה רכשה אמזון לפני שנתיים ב-13.4 מיליארד דולר, ותציעה שילוב של רכישה מסורתית בחנות, הזמנה מראש ואיסוף ומשלוחים. במקביל, מדווחת רויטרס, מתעתדת החברה להשיק השנה שירות מקוון למשלוחי מזון בהודו - מהשווקים החשובים של אמזון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות