אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחיזת העיניים של ריבית נמוכה צילום: בלומברג

אחיזת העיניים של ריבית נמוכה

המשמעות של ריבית אפסית לאורך זמן היא הגדלת הפערים החברתיים בין מי שצבר את הונו לבין מי שעוד אין לו, והיא תוליד תסיסה. זה קרה בברלין, זה קורה בפריז - וזה יקרה גם בניו יורק, מעוז הקפיטליזם

01.08.2019, 08:14 | רחלי בינדמן

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס אמיר כהנוביץ’, פרסם השבוע סקירה לקראת הודעת הריבית בארה"ב, לפיה הורדת הריבית תסייע לצמיחה לחלחל לשכבות החלשות. הורדת הריבית מאפשרת לשכבות החלשות לקבל מימון זול יותר לשיפור רמת חייהן ומייצרת תחושת עושר. אלא שמדובר רק באשליה: לאורך זמן ריבית אפסית היא הרסנית, מרחיבה פערים חברתיים ותוביל לתסיסה חברתית.

קפיטליסטים דוגמת דונלד טראמפ אוהבים להציג את הורדת הריבית כאילו היא תסייע לשכבות החלשות, אך בפועל היא רק מתמרצת אותן לבזבז יותר ולחסוך פחות. הסיכוי של אותן שכבות לרכוש דירה או לחסוך כסף כשאפיקי החיסכון שלהן מוטים בעיקר לפיקדונות או קרנות נאמנות סולידיות ולא לקרנות הגידור ולהשקעות הנדל"ן המתוחכמות - הולך ויורד.

מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויו"ר הפד ג מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויו"ר הפד ג'רום פאוול | צילום: בלומברג מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויו"ר הפד ג

במשרד האוצר מניחים שהפנסיות שלנו צריכות להניב תשואה שנתית ריאלית של 4% כדי שבגיל פרישה נקבל קצבה חודשית של כ־70% משכרנו האחרון. אלא שאג"ח ממשלתיות, שאליהן חשופות הפנסיות בהיקף של 30% מהתיק, מניבות תשואה עלובה (אג"ח ממשלתית ל־10 שנים בישראל מציעה היום תשואה של 1.3%), וכך כדי להשיג תשואה של 4% בשנה לאורך זמן, מנהלי הפנסיה צריכים לקחת הרבה יותר סיכונים. עולם של ריביות אפסיות עשוי להביא את מדינות העולם המערבי למצבה של יפן, שבה הפנסיונרים נאלצים להמשיך לעבוד פשוט משום שהפנסיה שצברו לא מספקת להם חיים בכבוד.

המשמעות של ריבית אפסית לאורך זמן היא הגדלת פערים חברתיים בין בעלי הון לאלו שאין להם, והיא תוליד תסיסה. זה כבר קרה בברלין שבה מחירי הדירות האמירו, והובילו לפיקוח מדינתי על שכר הדירה; זה קורה בפריז עם מחאת האפודים הזוהרים; וזה גם יגיע לניו יורק, מעוז הקפיטליזם.

בסוף 2014 התראיין המיליארדר ניק הנאואר ל"כלכליסט" וכבר אז הזהיר מפני הפיכה אפשרית. הנאואר הציג נתונים על התפתחות חלוקת ההכנסות בארה"ב: ב־1980 האחוזון העליון היה אחראי לכ־8% מהן, וה־50% התחתונים לכ־18%; ב־2014 האחוזון העליון היה אחראי לכ־20% ואילו ה־50% התחתונים לכ־12%; אם המגמה תימשך, הוא התריע, בעוד 30 שנה חלקו של ה־1% העליון יהיה יותר מ־30% מההכנסה הלאומית, וה־50% התחתונים יחלקו ביניהם רק 6% - ואז העשירונים התחתונים יצאו לרחובות. ובמהפכות כמו מהפכות, קשה לצפות אילו משטרים הם יולידו.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
איך מתפרסמת כתבה כזו באתר כלכלי?
גם כשהריבית גבוהה העשירים מרוויחים והעניים (כרגיל) נדפקים. כשהריבית גבוהה, עשירים מרוויחים יותר כסף ללא עבודה וללא סיכון הם פשוט משקיעים באג"חים ממשלתיות. לעניים אין הון ולכן אינם מרוויחים דבר. לעניים יקר יותר לקחת הלוואות כדי להשקיע בביתם, בעתידם, בבריאותם ובצריכתם (עשירים צריכים פחות הלוואות למטרות אלו). קשה להם יותר למצוא עבודה משום שיש פחות השקעה ריאלית שמתורגמת לצמצום הביקוש לעבודה. מה שמוריד שכר ומגדיל אבטלה. לסיכום, עשירים תמיד מרוויחים ועניים תמיד נדפקים. ובסביבת ריבית גבוהה עובר יותר כסף מעניים לעשירים. לא ברור כיצד כתבה כזו מתפרסמת באתר כלכלי
אריק  |  01.08.19
3.
על אגחים מיועדות שמעת?
הממשלה מנפיקה אגחים עם ריבית גבוהה לטובת החוסכים לפנסיה. לא יודע אם זה טוב או לא אבל הנה הבעיה שלך נפתרה. חוץ מזה נראה לי שאין לך מושג על מה את מדברת. דווקא בעלי החיסכון כמו פנסיונרים סובלים יותר מאשר צעירים. למעט הבועות שנוצרות בגלל הריבית הנמוכה שדופקת את הצעירים. כלומר המצב מסובך ויש טוב ויש רע. בסופו של דבר מי שקובע את הריבית בעולם הוא הפד האמריקאי כך שלנו אין הרבה מה לעשות.
חם או יפת  |  01.08.19