קריסת רשתות הקמעונות: "חברות הנדל"ן מסכנות את כספי המשקיעים"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

ב-2013 היו לרשת הכלבו האמריקאית סירס כמעט 2,000 סניפים ברחבי ארה"ב. בינואר 2019 היא כבר חמקה בשן ועין מפירוק. בימים אלה נלחמת סירס על קיומה בבית המשפט, כשהיו"ר שלה, אדי למפרט, מבקש לרכוש את הבעלות ברשת לקרן הגידור שלו, בניגוד לעמדת הנושים.

סירס אינה מקרה יחיד, כי אם בסך הכל עוד חוליה ברצף הקריסות של ענקיות הקמעונות בארה"ב, בהן טויס אר אס, גאפ, אברקומבי & פיץ', מייסיס, רדיו שאק ועוד, אשר ניזוקו כולן מהתופעה שכבר זכתה בשנים האחרונות לכינוי "אפוקליפסת הקמעונות".

התמוטטותן בזו אחר זו של רשתות הענק האמריקאיות היא תוצר של תהליך מתמשך, הנובע משילוב של כמה גורמים, בהם חובות ענק של הרשתות אשר "שתו" את משאביהן הכלכליים, ניהול אופורטוניסטי של בעלי המניות אשר לא ראה את טובת הרשתות לנגד עיניו, ובעיקר – המעבר של ציבור הצרכנים למסחר מקוון אשר נוגס בנתח שוק משמעותי של אותן רשתות.

משאית פדקס פורקת חבילות בניו יורק. המעבר למסחר המקוון פגע אנושות ברשתות הקמעוניות

כך למשל, רשת ההלבשה המצליחה Carlotte Russe הודיעה באחרונה על פשיטת רגל וסגרה מאות מחנויותיה, בעוד מתחרותיה בחרו גם הן שלא לחדש את חוזי השכירות בסניפים רבים. התופעה המתוארת כה חזקה וגורפת עד כי אפילו רשת אמזון, הנדמית לעתים ככל יכולה בעולם הצרכני החדש, החליטה להישאר נאמנה לייעודה המקורי והודיעה במרץ האחרון על סגירתן של 87 חנויות הפופ-אפ שלה שנמצאות בחנויות ובקניונים ברחבי ארה"ב.

ואמנם, לפי נתונים שאסף אתר הצרכנות Coresight Research, מתחילת 2019 ועד לחודש מאי נסגרו ברחבי ארה"ב כ-6,130 חנויות – יותר מאשר ב-2018 כולה. במקביל, נפתחו במהלך חמשת החודשים הראשונים השנה כ-2,700 חנויות בלבד. האנליסטים שערכו את המחקר מעריכים כי עד לסוף השנה האזרחית יגיע מספר החנויות שייסגרו בארה"ב לכ-12 אלף.

מוציאים אבל פחות

לפי כל ההערכות, הדימום של ענף הקמעונות בארה"ב, כמו גם בעולם המערבי כולו, לא הולך לעצור בקרוב, ויש הסבורים כי הענף ניצב בפני חיסול כמעט מוחלט. המגמה הברורה כבר משפיעה לא רק על הפעילים בתחום – בעלי הקניונים והחנויות, אלא גם על משקיעי הנדל"ן, שחלקם נאלצים לחשב מסלול מחדש.

יריב פז, המייסד והבעלים של פז גרופ, מסביר: "בשנים האחרונות אפשר לראות יותר ויותר חנויות עומדות ריקות, בעיקר בערים הלא-מרכזיות בארה"ב אך לא רק. אם פעם אנשים היו נכנסים לקניון ומוציאים שם 200 דולר בערב, היום הם מסתפקים בפיצה וגלידה, ואולי בעוד צעצוע לילד, וכך מוציאים מקסימום רבע מהסכום הזה. את שאר הקניות – הלבשה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וכו' – הם עושים דרך האינטרנט.

"מי שמרגיש את זה על בשרו זה כמובן בעלי הקניונים שנהנים מהכנסות נמוכות משמעותית בהשוואה לעבר, וכן בעלי החנויות שנאלצים לעמוד במחירי השכירות המאמירים. כך נוצר מצב שענף שלם פושט רגל לנגד עינינו".

עוד לפני שהחלה מגמת ההיחלשות של המגזר הקמעוני, היו השקעות בנדל"ן מהסוג הזה תנודתיות למדי, ולצד תשואות גבוהות ביחס לנדל"ן למגורים, הן היו גם נתונות להשפעה של גורמים חיצוניים. פז מסביר כי "בניגוד לחנויות ומרכזים מסחריים, שמושפעים מהמצב הכלכלי והגיאופוליטי, או ממגמות של נטייה לצרכנות מקוונת כפי שאנחנו רואים כיום, הביקוש למגורים הוא קשיח. אנשים תמיד יחפשו איפה לגור, זה כמו מזון ושתייה בשבילם. לכן, באופן כללי, בערים הפחות מרכזיות שם הקמעונאים נפגעים בצורה הקשה ביותר, יש עדיפות ברורה להשקעה בנדל"ן למגורים".

פז, שפועל זה יותר מ-10 שנים בארה"ב ומגייס משקיעים למיזמי נדל"ן שונים, מזהיר מפני חברות ישראליות המגייסות משקיעים במרכזים מסחריים מעבר לים: "אף שהשוק הזה הולך בבירור לכיוון של דעיכה, חברות ההשקעה האלה לא תמיד מספרות את כל האמת למשקיעים שלהן, ולוקחות אותם ואת כספיהם לעתיד מסוכן".

יריב פז. "בניגוד לחנויות ולמרכזים מסחריים, הביקוש למגורים הוא קשיח" | צילום: פז גרופ

אירוני ככל שזה יישמע, תופעת המסחר המקוון מרימה את ראשה גם בעת מכירות החיסול שמבצעים כונסי נכסים לחנויות במסגרת הליך הפירוק. בראיון ל"ניו יורק טיימס" באפריל סיפר ריאן מולקונרי, סגן נשיא גרייט אמריקן גרופ, חברה המסייעת במכירות חיסול עבור חברות פושטות רגל, כי "חקרנו לעומק דרכים להגדיל באמצעותן את המכירות של העסקים האלה באינטרנט – מודעות בפייסבוק, באינסטגרם ובאמזון".

לדבריו, "מכירות חיסול הן דבר מרגש מאוד: אנשים רוצים לצאת מהבית, זה כיף ומעורר אנרגיה, ומזה עשינו כסף במשך זמן רב. אבל כשהלקוחות משתנים, אז גם אנחנו, המפרקים, צריכים להשתנות בהתאם".

״במדינת ישראל אין יותר מדי אופציות נדל"ניות להשקעה, ולכן ישראלים וחברות יזמיות מחפשים מה לעשות עם הכסף" מסכם פז. "בין השאר, החברות משקיעות את כספן ואת כספי המשקיעים בפרויקטים מסוכנים כמו מרכזי קניות וקניונים ברחבי ארה"ב. אני באופן אישי לא הייתי מתפתה לתשואות שעלולות להיות רק על הנייר, בדיוק כמו שלא הייתי משקיע כיום במתפרה, פותח סנדלרייה או סוכנות נסיעות".