אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תנאי העבודה של הרופאים מסכנים אותם ואותנו

תנאי העבודה של הרופאים מסכנים אותם ואותנו

העסקת רופאים מתמחים בתורנויות ארוכות עלולה לגרום לעייפות ניכרת תוך ירידה בכושר החשיבה, שיקול הדעת ונטילת סיכון לטיפול נחות יותר לחולה ואף פוטנציאל לטעויות ולמוות

02.08.2019, 08:43 | פרופ' מיכאל שכטר

הרפואה הציבורית בישראל ובעולם מושתתת על רופאים מתמחים המבצעים מאז הסכם השכר של 2011 כ-6 תורנויות בחודש. המחוקק נתן דעתו על מקצועות הטיס והנהיגה אולם פסח על מקצוע הרפואה. רופא אחראי על חיים לא פחות מטייס או נהג רכב כבד, ואולי אף יותר. מספר השעות שרופא מתמחה נמצא בתורנות כיום הוא 24-26 שעות ברציפות, מעל ומעבר למה שהתיר המחוקק במקצועות הטיס והנהיגה.

קראו עוד בכלכליסט

השנה פורסם סקר שערך משרד הבריאות בשיתוף בתי החולים וקופות החולים בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות, שכלל מעל 40,000 עובדים בנושא שחיקה בעבודה. מהסקר המקיף נמצא, כי ממוצע מדד השחיקה בישראל עומד על 3.4 בסולם של 1-7. בסקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, לא במערכת הבריאות, נמצא שממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2. ציון שחיקה גבוה מ- 3 נחשב במחקרים במערכות בריאות בעולם כציון גבוה שיש לטפל בו מיידית. באופן כללי במערכת הבריאות השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב הרופאים בבתי החולים, והכי גבוהה בקרב הרופאים המתמחים (מדד שחיקה 4.3) וסטאג'רים (מדד שחיקה 3.9).

שביתת מתמחים (ארכיון), צילום: אריאל בשור שביתת מתמחים (ארכיון) | צילום: אריאל בשור שביתת מתמחים (ארכיון), צילום: אריאל בשור

מעבר לפגיעה הפוטנציאלית בחולים בשל העייפות, קיימת, לכאורה, גם פגיעה פוטנציאלית בבריאות המתמחים עצמם. לאחרונה פורסמה בעיתון LANCET מטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים שנערכו באוכלוסיות שונות בעולם (תמיכה ע"י אירגוני בריאות שונים כולל של ה-NIH, עם מעקב של לפחות 7-8 שנים אחר הקשר שבין שעות העבודה ותחלואה קרדיו-צרברו-וסקולרית. במעקב שכלל למעלה מ- 603,000 גברים ונשים, נמצא, לאחר תקנון לגיל, מין ומצב סוציואקונומי, שעבודה מעל 8 שעות רצופות ביום (55 שעות ומעלה בשבוע) קשורה בעליה משמעותית סטטיסטית של 33% בסכנה לשבץ מוחי ושל 13% בסכנה למחלת לב כלילית בהשוואה למי שעובד פחות מ-8 שעות ביום (או עבודה "סטנדרטית" של 35-40 שעות בשבוע).

העיתון ניו יורק טיימס דיווח השבוע שמתמחים העובדים בתנאי לחץ וחסך שינה משלמים על כך ברמת הגנים עם פגיעה בכרומוזומים. באוניברסיטת מישיגן בדקו את אורך הטלומרים (איזורי הקצה של הכרומוזומים שאמורים להגן בפני פגיעות של ה-DNA) מבלוטת הרוק של 250 מתמחים בכניסה ובסיום השנה הראשונה להתמחות והשוו לקבוצת נבדקים שאינם מתמחים. הטלומרים המתקצרים משחקים תפקיד בהזדקנות התאים וקשורים במחלות הקשורות בעלייה בגיל כגון מחלות לב, סכרת וסרטן. החוקרים מצאו שהטלומרים של מתמחים בשנה הראשונה התקצרו פי 6 מהר יותר מנבדקים שאינם מתמחים. ואילו מתמחים שנטלו יותר משמרות ועבדו יותר שעות הטלומרים התקצרו באופן מובהק מהר יותר.

המתמחים יצאו בתחילת השנה לציבור בישראל עם הקמפיין "26 שעות- מתים מעייפות" ועם השאלה: "נראה לכם הגיוני שמטפל בכם רופא שעבד 26 שעות ברציפות?". הקמפיין זכה בתחילה לאהדה רבה בציבור אולם דעך עם הזמן.

אם כן, מדוע משרד הבריאות, שאמור היה להגן על המתמחים והמטופלים במערכת הבריאות הציבורית מתעקש לא לסייע למתמחים? כמו תמיד, במקום שאין מוסר אמיתי – מדובר בכסף. המדינה, שאמורה הייתה לייצג את האינטרס הציבורי של קיצור התורנויות, שדאגה לחוקק מערכת חוקים המגבילים את שעות העבודה של טייסים, נהגי רכב כבד, נהגי קטרים, חיילים וכוחות ההצלה – משתמשת ללא רחם בכוח עבודה של רופאים מתחילים. למה? כי זה זול. על מנת לפתור את מצוקת המתמחים יש צורך בתוספת של תקני מתמחים. הוספת תקנים משמעותה הקצאת כסף נוסף לרופאים חדשים שייכנסו לתוך מערכת הבריאות ויצילו אותה מהעומס הכבד בו היא נתונה – וזו אינה מוכנה לפתוח את הכיס.

העסקת רופאים מתמחים בתורנויות ארוכות עלולה לגרום לעייפות ניכרת תוך ירידה בכושר החשיבה, שיקול הדעת ונטילת סיכון לטיפול נחות יותר לחולה ואף פוטנציאל לטעויות ולמוות. מחקרים בעולם המערבי מצביעים על עלייה בתמותה בקרב חולים המגיעים לאשפוז בבתי חולים בסופי שבוע ובלילות, כאשר אז המתמחים נמצאים בשיא העייפות, תורנות ארוכה יותר ועם חסך שינה מוחלט.

את העוול הזה צריך להפסיק. זהו המעשה המוסרי והאנושי לא רק עבור המתמחים – אלה כלפי הציבור כולו.

פרופ' מיכאל שכטר הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים במערך הלב במרכז רפואי שיבא בתל השומר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
מדויק (למה?)
דייקת.מדובר במצעד איוולת שחייבים למנוע כי המדרון התלול עוד לפנינו.אם רוצים רפואה טובה צריך להשקיע עוד כסף(תקנים, משאבים נוספים, וגם התייעלות).היום זו פשוט סכנהגורם התמותה ה3-4בארה׳ב הוא טעויות רפואיותבישראל נמנעים מלחקור זאת אבל ברור שהמספרים דומים.תעודת עניות למדינה.אין סיבה שרופא צעיר (או בוגר)יעבדו יותר מ6-8שעות ברציפות למשמרת ויישחקו.הרבה תירוצים של המדינה שכבר מזמן התנערה מתחום הבריאות ואט אט מעבירה מקל ל-סקטור הפרטי וציבור שלם שלא מצליח לראות את הסבל של הצוות הרפואי.
רם  |  09.12.19
9.
מגיב 6 - מסכים עם העיקרון אבל יש לך כמה טעויות
מגיב מספר 6 - כמה אי דיוקים במידע שכתבת בתגובה: 1 - המדינה משלמת לימודים גם לענפים אחרים. גם מדעי ההנדסה והמחשב. ככלל עלות הלימודים בארץ נמוכה מאוד ובעית הלוואות הסטודנטים -- בעיקר בארהב היא בעיה קשה מאוד. אבל - אם הלוואה אז לכולם. למשל - בוא ניקח בוגרי הנדסת חשמל, שיצטרכו להחזיר את כל העלות של המימון אם לא עובדים במערכות ציבוריות בארץ. נשמע לך הגיוני? המדינה הופכת לרגולטור ודיקטטור? 2 - הרופאים לא פותחים קליניקה פרטית על חשבון משלם המיסים. הרופאים פותחים קליניקה פרטית, אחרי שסיימו התמחות, על חשבון זמנם הפרטי, כדי להתפרנס מהידע שלהם טוב יותר ממה שהמערכת הציבורית מוכנה לשלם להם - שזה 50 שקלים לשעה לרופא מומחה צעיר. הרופאים פותחים קליניקה על חשבונם . לא על חשבונך. אתה משלם כי למי שמנהל את המערכת לא איכפת מהבריאות שלך ומהעובדה שאתה מחכה לרופא במערכת הציבורית חודשים לתור. 3 - כולנו נצא נשכרים. ולא מושכרים למרות שככה המדינה מתייחסת אלינו. ושיהיה יום טוב
נועם  |  03.08.19
7.
רופאים
הביעה היא לויאליות של רופאים בכירים כלפי המתמחים,לרוב לרופאים במחירים ממש לא אכפת קמה קשה עובד המתמחה התענה שגם הם עברו את אותה הדרך ,הרופאים המתמחים שנשארים התורמות ,אין להם עזרה מ כי כוננים הסחירים מפחד שלמחרת הם יקבלו מקלחת קרה מאותו רופא עד ל הפסקת עבודתו ,תלוי הבוס ,מנהל מחלקה.כאשר הרופאים הסחירים לרוב משתכרים משכורות יפות מאוד המתמחים משיש להם זה התורמות ומכאן העומס כולו עליהם.
Rafael  |  03.08.19
לכל התגובות