מ"מאמני מסחר" ועד שיטת מרטין גייל: כך פעלה לפי החשד הונאת המשקיעים ב-iTrader

מחלקת ני"ע בפרקליטות שלחה היום כתבי חשדות ל-12 מנהלים ועובדים לשעבר בזירת המסחר לאופציות בינאריות iTrader, בטרם יוגש נגדם, בכפוף לשימוע, כתב אישום על ביצוע עבירות מרמה בנסיבות מחמירות ומתן ייעוץ השקעות ללא רישיון. כתבי החשדות מפרטים שורה של "טכניקות מכירה אגרסיביות ומרמתיות, שימוש בפרקטיקות מטעות והעלמת מידע מהותי מהלקוחות".

כתבי החשדות, שעליהם חתומות יעל ענתות והדס נאמן מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), מתארים 10 שיטות שונות ותרמיתיות שבהן פעלו לכאורה אנשי המכירות, שנהגו להציג את עצמם כ"מאמני מסחר", על מנת לשכנע אלפי לקוחות להשקיע מאות מיליוני שקלים. כספים שרבם המכריע ירדו לטמיון. החשדות נגד המעורבים נוגעים לתקופה שבין מאי 2013 ליולי 2016, כאשר מאז מרץ 2016 אסרה הרשות כליל על פעילות בתחום.

כך עבדה, לפי החשד, השיטה:

1. שיטת ההכפלה

נציגי החברה שיווקו ללקוחות אסטרטגיית מסחר הידועה בשם "שיטת ההכפלה" או "מרטין גייל", והציגו בפני הלקוחות מצג לפיו מדובר בשיטה רווחית שסיכויי ההצלחה בה כמעט ודאיים. על פי השיטה, במקרה של הפסד, על הלקוח להמשיך לפעול באותו כיוון עסקה בסכומים גבוהים יותר בכל פעם, גם אם ימשיך להפסיד.

למה? אנשי המכירות טענו שעל פי נוסחה סטטיסטית, בשלב מסוים ירוויח הלקוח באופן ודאי. על מנת להגדיל את סיכויי הזכייה בהתאם לשיטה, נדרשה השקעת משאבים עצומה מצד הלקוחות, דבר שלא הוסבר להם מלכתחילה. בפועל מרבית הלקוחות הפסידו בשיטה זו, בין היתר בשים לב לכך שלא עמדו להם משאבים כספיים בלתי מוגבלים.

2. בונוסים ועסקאות מוגנות

על מנת לגרום ללקוחות להשקיע כספים, הציעו נציגי החברה ללקוחות "בונוסים" או "עסקאות מוגנות" בנוסף להפקדה, תוך שהציגו להם מצג שווא לפיו מדובר בכסף שלא ניתן להפסיד. במקרים רבים נמנעו הנציגים מלהסביר ללקוחות באופן מפורש כי על מנת לממש את הבונוס, עליהם לבצע מסחר בנפח של פי 40 מגובהו. כמו כן שיהיה ניתן למשוך אותו רק במצב של יתרה חיובית בחשבון. באמצעות הבונוסים שניתנו גרמו נציגי החברה ללקוחות לסחור בהיקפים גדולים.

3. בניית אסטרטגיית מסחר דורשת תיק גדול

נציגי החברה הציגו ללקוחות מצג שווא לפיו לשם ביצוע אסטרטגיית מסחר כלשהי, נדרשת הפקדת סכומים נוספים על מנת להשיג "כוח קנייה" גדול יותר. זאת כאשר היה מדובר באסטרטגיה שלא דורשת סכומים נוספים או במסחר שלא התבסס על אסטרטגיה כלשהי.

4. הפעל לחץ לקבל החלטות השקעה מהר, כדי לא לפספס הזדמנויות

נציגי החברה הציגו ללקוחות מצג שווא לפיו חוסר השקעה מצדם באופן מיידי בסכומים גבוהים, יביא לפספוס הזדמנויות ולהפסדים, על מנת להניע אותם לבצע מסחר בחשבונותיהם. בפועל לחץ כזה הופעל גם במקום בו לא היו הזדמנויות מיידיות כפי שתוארו.

5. שימוש בכרטיסי אשראי

על מנת לעודד לקוחות להשקיע גם כשאין להם כסף בחשבון, נציגי החברה דרבנו את הלקוחות להשקיע באמצעות תשלומים בכרטיסי אשראי. זאת תוך הצגת מצד שווא לפיו כרטיס האשראי יזוכה עוד לפני החיוב החודשי, באמצעות הרווחים שיופקו, על אף שלא הייתה כל וודאות כי הלקוחות אכן ירוויחו, וחרף ההפסדים הגדולים של הלקוחות עד אותו מועד.

(ארכיון) | צילום: שאטרסטוק

6. ליווי צמוד של מאמן

נציגי החברה הפעילו לחץ על הלקוחות לסחור בסכומים גבוהים, תוך הצגת מצד שווא לפיו למאמן המחסר יד את הידע והיכולות להפיק רווחים, וכי ליווי צמוד של מאמן המסחר יביא להצלחה. נציגי החברה הציגו ללקוחות מצג שווא לפיט המלצותיו והנחיותיו של מאמן המסחר מיועדות ללקוח באופן אישי, שכן המאמן מכיר את הלקוח וצרכיו.

7. ניסיונם של מאמני המסחר

ללקוחות הוצג מצג שווא לפיו למאמני המסחר ניסיון רב במסחר ובבניית תיקי מסחר מרוויחים, אף שלא היו בעלי ניסיון כזה. לגבי חלק מהם הוצג מצג כוזב לפיו הם בעלי תארים שונים, כאשר בפועל לא החזיקו בתארים האלה.

8. החלפת מאמן

על מנת לגרום ללקוחות מאוכזבים מהפסדים להשקיע כספים נוספים, נציגי החברה נהגו להחליף את מאמן המסחר שעבד מול הלקוח, תוך הצגת מצג שווא כי באמצעות מאמן מסחר חדש יתגבר הלקוח על ההפסדים ויפיק רווחים.

9. האשמת הלקוח

ללא קשר לאופן בו סחרו הלקוחות, וכשיטת מכירה, נציגי החברה נהגו להאשים את הלקוחות בהפסדים שלהם, והסבירו את ההפסדים באי מילוי הוראות של מאמני המסחר. נציגי החברה הציגו ללקוחות מצג שווא לפיו אם הם מקשיבים למאמן המסחר ופועלים בהתאם להמלצותיו, לא היו נגרמים הפסדים. נציגי החברה הציעו ללקוחות לתקן את הטעויות שביצעו לגישתם, באמצעות השקעת סכומים נוספים בהתאם להנחיות הנציגים.

10. הסיכונים והסיכויים הכרוכים בזירה

ללקוחות הוצג מצג שווא לפיו הפעילות בזירה היא כזו שניתן להרוויח בה בקלות. נציגי החברה טענו בפני הלקוחות כי קיימות השקעות שבהן הרווח הוא קרוב לוודאי. בפועל רובם המוחלט של לקוחות החברה הפסידו במסגרת המסחר באיי טריידר. נציגי החברה היו מודעים לכך שמרבית הלקוחות מפסידים, והסתירו עובדה זאת מהלקוחות. לצד המצב הכוזב בדבר הרווח הקל והוודאי מפעילות המסחר, המעיטו נציגי החברה להזכיר, ולעיתים אף הזכירו כלל, את הסיכון הגדול שבמסחר בזירה, בו ניתן להפסיד את מלוא ההשקעה במהירות.

"החברה ומנהליה התנהלו כדין"

החשודים שעבדו בחברה וזומנו לשימוע הם: עידו פישמן (בעלי האתר); דניאל שוורץ (מנהל מכירות); נאור נח (מנהל מחלקת שימור לקוחות); יונתן תורג'מן ורינת חיון (ראשי צוותים "מאמני מסחר"); איציק בבלר, עמית מויאל, חן מסטר, איתן דראב, גיל נפש, מאור ג'רבי וחופית ברדה ("מאמני מסחר"). בסך הכל, ביחד עם פישמן, זומנו לשימוע לפני כתב אישום 12 עובדים לשעבר בחברה.

ממשרד עו"ד רונן רוזנבלום המייצג את עידו פישמן והחברה נמסר: "אנו בטוחים כי לאחר לימודו ובחינתו של חומרי הראיות על ידנו, נצליח לשכנע את הפרקליטות כי התנהלותה של החברה ומנהליה הייתה כדין וכי אין מדובר במעשים פליליים, כפי שנקבע אף לאחרונה בהליך דומה שהתבסס על עובדות זהות לאלו שבחקירה ואשר התנהל כנגד החברה ומנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב".

עו"ד עמית בן-ארויה ממשרד בן-ארויה-וולף, המייצג כמה עובדים בחברה, מסר כי "רק לאחר עיון מעמיק בראיות ניתן יהיה להתייחס לטענות הפרקליטות, וזאת במסגרתו של שימוע. מכל מקום, העובדים מכחישים ביצועה של כל עבירה, ואנו משוכנעים כי לאחר הצגת העמדה בשימוע - גם הפרקליטות תקבל זאת".