אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דירוג האשראי: המחיר הכבד שעלולה הפגיעה בשלטון החוק לגבות מהכלכלה צילום: שירי טוינה

דירוג האשראי: המחיר הכבד שעלולה הפגיעה בשלטון החוק לגבות מהכלכלה

בתוך הדו"ח של S&P שאישרר את דירוג האשראי של ישראל מסתתרים כמה חצי ביקורת מורעלים שברור למי הם מכוונים

04.08.2019, 08:04 | אדריאן פילוט

מותר לחגוג את ההישגים המוזכרים בדו"ח החדש של חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P שאישררה בשישי האחרון את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו ברמה של AA מינוס, תוך שהיא מגדירה את כלכלת ישראל כ"מגוונת, תחרותית ומשגשגת".

קראו עוד בכלכליסט

משום שתקופת הבחירות עלולה לבלבל, כדאי לזכור: הישגי כלכלת ישראל הם פרי תוצר של אזרחי ישראל, מאמציהם ועבודתם הקשה – ולא של אף פוליטיקאי - משמאל או מימין. אחרי המחמאות, כדאי להעמיק ולצלול אל תוככי הדו"ח. כלכלני המערב מאופיינים בנימוסים גבוהים ובשפה נקייה שבתוכם מסתתרים כמה חצי ביקורת מורעלים שברור למי הם מכוונים.

הדו"ח עוסק בשאלה איך דווקא כלכלת ישראל הצומחת, זו שחיסלה את האבטלה, פיתחה גירעון שיצא משליטה וזינק תוך פחות משנה מ־2.9% לכמעט 4% מהתמ"ג. כותבי הדו"ח מודים כי אפילו הם הופתעו ממימדי האירוע. הם מסבירים כי ההידרדרות נבעה ממדיניות של הזנקת ההוצאה הממשלתית במקביל להפחתת מסים. ב־S&P, מדגישים כי ללא קשר להאטה בצמיחה, מהלכים אלה - שהובלו ביודעין ובמכוון על ידי שר האוצר משה כחלון - העמיקו את הגירעון המבני של ישראל. כלכלני החברה גם מתייחסים לכך שחלק מההוצאה של 2018 נדחתה ל־2019 - דבר שהחל להיבדק על ידי משרד מבקר המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולמויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון | צילום: אלכס קולמויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולמויסקי

לתופעה הזו התווסף אלמנט נוסף: ההאטה במחזור העסקים. "כעת", נכתב בדו"ח, "כאשר מחזור העסקים מידרדר, הביצועים התקציביים מידרדרים גם, שכן התרומה החזקה של הצמיחה לעלייה בתקבולי המסים דועכת". בדו"ח גם צוין כי חלק מהירידה בהכנסות ממסים נבע ממבצעים מיוחדים כמו חנינת המס שהעניק כחלון לבעלי הון בגין רווחי דיבידנד, שבגינה ישנם כ־10 מיליארד שקל שכבר לא ייגבו בשנים הקרובות.

ויש חלק שכחלון ובעיקר נתניהו חייבים להקשיב לו היטב: הדו"ח קובע חד־משמעית כי אין סיבה לחשוש ממשבר פיסקאלי והם מבססים את התחזית הזו מניסיונם עם המשק הישראלי בעשור הקודם תוך שבחים ל"יעילות המערכת המוסדית והשלטונית של ישראל" שתמיד ידעה לאזן את ההשלכות של האירועים הפוליטיים. למוסדות, כללים וחוקים יש השפעה כלכלית מרחיקת לכת. לכן, החלשת מערכת המשפט, פגיעה מכוונת במשטרה ובפרקליטות, מסמוס מוסד מבקר המדינה או פגיעה בעצמאות בנק ישראל והפקידות המקצועית עלולים לגבות מחיר כלכלי כבד אל מול משבר כלכלי עתידי או נוכחי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות