אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית הדין המשמעתי: "ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין סלקטיבית"

בית הדין המשמעתי: "ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין סלקטיבית"

בהחלטת ההרכב המשמעתי של לשכת עורכי הדין נקבע כי ועדת האתיקה המחוזית נקטה "אכיפה בררנית" כשביקשה לשלול את רישיונו של עו"ד עידו שיפוני, שהוגש נגדו כתב אישום על העלבת שוטר

06.08.2019, 08:14 | ענת רואה

בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין קבע בהחלטה שמסר בימים האחרונים כי ועדת האתיקה המחוזית נקטה "אכיפה בררנית" בעת שביקשה לשלול את רישיון עריכת הדין של עו"ד עידו שיפוני, שהוגש נגדו כתב אישום. חברי בית הדין כתבו כל אחד בנפרד בהחלטתם כי ועדת האתיקה לא הצליחה להראות אפילו מקרה דומה אחד בו ביקשה להשעות עורך דין בנסיבות דומות. שיפוני יוצג בהליך באמצעות עו"ד ד"ר חיים שטנגר.

קראו עוד בכלכליסט

עו"ד שיפוני. ועדת האתיקה לא הצליחה להראות אפילו מקרה אחד בו ביקשה להשעות בנסיבות דומות לשלו עו"ד שיפוני. ועדת האתיקה לא הצליחה להראות אפילו מקרה אחד בו ביקשה להשעות בנסיבות דומות לשלו עו"ד שיפוני. ועדת האתיקה לא הצליחה להראות אפילו מקרה אחד בו ביקשה להשעות בנסיבות דומות לשלו

חברי ההרכב המשמעתי היו עורכי הדין שי גלילי, אורה הולט ולימור לוי. אב בית הדין, עו"ד גלילי, כתב כי בשלושה כתבי אישום דומים שהוגשו נגד עורכי דין אחרים נמנעה ועדת האתיקה מלבקש את השעייתם הזמנית, ואילו במקרה של שיפוני החליטה לעשות זאת: "למרבה הפתעתי, הקבילה לא הצליחה להביא ראיות מינימליות להוכחת הסבר מתקבל על הדעת לשוני בין היחס שקיבל המשיב (שיפוני) אל מול היחס שזכו לו עורכי דין בתיקים אחרים".

הוא הוסיף וציין כי כשפנה לבא כוחה של ועדת האתיקה בבקשה לקבל פירוט של השיקולים להגשת בקשות להשעיה זמנית הוא נענה בתשובה: "הקבילה אינה מסכימה לחשוף פרוטוקולים או הנמקות שבבסיס החלטותיה". גלילי כתב בהחלטתו: "אין זה מתקבל על הדעת שוועדת האתיקה תטען לחיסיון החלטותיה והנמקותיה, ובד בבד תטען שאין מקום לטענה של אכיפה בררנית, מקום שעורך דין עומד בנטל הראשוני בעניין זה".

כרוניקה של היטפלות

ההתנהלות התמוהה של מנגנוני האתיקה בלשכה נגד עו"ד שיפוני נחשפה לאחרונה ב"כלכליסט". ביוני פורסם כי תלונה שהוגשה לוועדת האתיקה נגד עו"ד לירום סנדה, שהיה אז מקורב לבכירי הלשכה, "גולגלה" על עו"ד שיפוני, אף שהוא בכלל לא הוזכר בתלונה, והוא הועמד לדין משמעתי במקום סנדה. שיפוני נאלץ במשך חמש שנים להתגונן מפני תלונה שלא קיימת נגדו, ובהמשך נאמר לו שוועדת האתיקה בעצמה החליטה להגיש נגדו קובלנה. באותה קובלנה נטען ששיפוני באתר האינטרנט שלו מזמין את הציבור ל"ייעוץ טלפוני ופגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום וללא התחייבות, לצלצל למשרד עד השעה 19:30 או לשלוח מייל". לפי ועדת האתיקה, מדובר בעבירה של הצעת ייעוץ ראשוני ללא תשלום.

לאחר החשיפה ב"כלכליסט" הודיעה ועדת האתיקה שהחליטה לחזור בה מהקובלנה וההליך נסגר.

אלא שבתוך זמן קצר נחתה על עו"ד שיפוני החלטה של ועדת האתיקה לבקש את השעייתו המיידית מהמקצוע בנימוק שהוגש נגדו כתב אישום לאחר שהעליב עובד ציבור כשכינה שוטר "דפקט" ו"מפגר". את החלטת ועדת האתיקה לבקש את ההשעיה פרסמה דוברת הלשכה בהודעה לעיתונות, מהלך יוצא דופן כשלעצמו.

עו"ד שי גלילי. "לא מתקבל על הדעת שוועדת האתיקה תטען לחיסיון החלטותיה והנמקותיה", צילום: עמית שעל עו"ד שי גלילי. "לא מתקבל על הדעת שוועדת האתיקה תטען לחיסיון החלטותיה והנמקותיה" | צילום: עמית שעל עו"ד שי גלילי. "לא מתקבל על הדעת שוועדת האתיקה תטען לחיסיון החלטותיה והנמקותיה", צילום: עמית שעל

בגלל הקלון

עו"ד שיפוני מסר ל"כלכליסט" כי אף שבית הדין דחה את הבקשה להשעותו, בכוונתו להגיש ערעור על החלטת בית הדין מאחר ששניים מתוך שלושת חברי ההרכב כתבו שלדעתם יש קלון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. סוגיית הקלון איננה רלוונטית לכאורה במקרה זה מאחר שבקשת ההשעיה נדחתה, אולם במצב רגיל, בו אין מועלית טענה לאכיפה בררנית, כדי שיתאפשר בכלל לשקול להשעות עורך דין בטרם הורשע בפסק דין, נדרש קלון בעבירות המיוחסות לו.

בסוגיה זו נחלקו חברי ההרכב: גלילי והולט קבעו שיש קלון בעבירות, לוי היתה בדעה שאין קלון.

גלילי כתב כי התלבט רבות מאחר שבמצב סטנדרטי של הגשת כתב אישום נגד עורך דין בגין הפרעה והעלבת עובדי ציבור "מתקשה אני לראות הכיצד יסוד הקלון יכול שיחלוש על עבירות אלה. זאת משום שעבירות אלה אינן מבין העבירות הקשות המטילות כתם מוסרי על התנהגותו של עורך דין". למרות זאת, הוא קבע כי הוצגו בפניו שני סרטונים, ומהם עולה ששיפוני "נקט אלימות מילולית בלתי פוסקת נגד מספר שוטרים שהיו בתחנה", והוא בעט בעיטות חוזרות ונשנות בדלת הכניסה לתחנה. לדבריו, בעקבות זאת הגיע למסקנה, ולא בלי לבטים, כי יש יסוד קלון במעשים.

מנגד, לוי כתבה בהחלטתה כי אמנם שיפוני חרג לכאורה מסטנדרט התנהגות המצופה מעורך דין, אך יש לקחת בחשבון שמדובר באירוע יחיד ושהוא פעל בניסיון לקדם את טובת הלקוח שלו, "אף שהרחיק לכת". עוד כתבה לוי כי מהראיות שהוצגו עולה ששיפוני פעל מתוך סערת רגשות, ולדבריה בית המשפט העליון קבע שבנסיבות בהן אמירות לא ראויות נאמרו בעידנא דריתחא יש כדי לשלול את ממד הקלון.

בנוסף תמהה לוי על חוסרים משמעותיים בחומר הראיות ועל כך שהמשטרה העבירה לוועדת האתיקה סרטונים שתיעדו אירועים רק מנקודת זמן מסוימת: "לאחר שהמשיב הוכנס לתחנת המשטרה ונלקח ממנו הטלפון שלו, הוא נלקח על ידי אחד השוטרים לחצר התחנה, במקום שבו לא תועדו האירועים, בנסיבות שמעוררות חוסר נוחות ביחס לסיבה שלשמה הוא נלקח לשם. דעתי היא שבשלב זה לא ניתן לקבוע שהנסיבות בהן בוצעו לכאורה העבירות כרוכות בקלון".

מראש לשכת עורכי הדין לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות