אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סונול ופז מוכרות כסף ללקוחות עם אוברדרפט בבנק צילום: צביקה טישלר

סונול ופז מוכרות כסף ללקוחות עם אוברדרפט בבנק

חנויות הנוחות מצאו דרך להכניס כסף קל על חשבון הצורך של הציבור במזומנים – גביית עמלה של 6.5 שקלים על משיכת מזומן באמצעות כרטיס אשראי. קהל היעד: לקוחות שהגיעו לתקרת מסגרת האשראי שלהם בבנק

06.08.2019, 09:22 | רחלי בינדמן

חנויות הנוחות של רשתות תחנות הדלק מצאו להן מקור הכנסה נוסף וקל - 'מכירת' מזומן. בקרב אנשים שנמצאים תדיר במינוס בבנק ולא פעם מגיעים לתקרת מסגרת האשראי שלהם, זהו סוד ידוע שאם המשיכה מכספומט נדחית בגלל הגעה לתקרת האשראי יש דרך נוחה מאד להשיג מזומן - דרך חנויות הנוחות של תחנות הדלק. שירות זה מוצע היום בכל חנות נוחות. אדם ניגש לקופאי עם כרטיס האשראי שלו ומבקש "לגהץ" מזומן.

מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" גובה המשיכה נע סביב 300 שקל בממוצע. עבור פעולה זו גובה חנות הנוחות עמלה של 6.5 שקלים מהלקוח. כשמדובר במשיכה של 250 שקל, למשל, עמלה זו מהווה 2.6% מסכום המשיכה. לשם השוואה, משיכת מזומנים מכספומט בנקאי נכללת במסגרת חבילת עמלות העו"ש, ואם ללקוח יש חבילה מוזלת של 10 שקלים בחודש על 10 פעולות, היא נכללת בתוכה. לחלופין, העלות היא סביב שקל וחצי למשיכה, פחות מרבע העלות שגובות חנויות הנחות. העלות היחידה של העסקה עבור החנות היא עמלת הסליקה שהיא משלמת לסולק כרטיס האשראי, כאשר בתי עסק גדולים לרוב משלמים עמלת סליקה של 0.7%-0.6%. כך שהקופון על משיכה של 250 שקל עומד על 2% על כל עסקה.

חנות נוחות של פז, צילום: צביקה טישלר חנות נוחות של פז | צילום: צביקה טישלר חנות נוחות של פז, צילום: צביקה טישלר

מסגרת אשראי נוספת

משיכת המזומן מתאפשרת בזכות מסגרת אשראי נוספת שמעניקות חברות כרטיסי האשראי ללקוחות שלהן שמחזיקים בכרטיס בנקאי או חוץ בנקאי – לרוב עד 10 אלף שקל בחודש – עבור דחיית התשלום עד סוף החודש. המסגרת הזו חינמית לתשלומים שמבוצעים במהלך החודש עד לגבייה שמתבצעת בסוף אותו חודש. אם במועד הגבייה אין כסף בחשבון והלקוח הגיע לתקרת האשראי שלו, חברת כרטיסי האשראי תפתח בהליכי גבייה מולו.

עבור חברות הדלק מדובר במקור הכנסה נוסף שלא כרוך בהוצאה כבדה. ל"כלכליסט" נודע כי מדי חודש מתבצעות כ־300 פעולות משיכה בכל חנות נוחות, בהיקף של כ־900 אלף שקל במזומן מכל חנות. לפז יש 274 תחנות נוחות כך שההכנסות ברוטו שלה מ"מכירת הכסף" בקופות עומדת על קצת יותר חצי מיליון שקל בחודש (274 תחנות, כפול 300 משיכות, כפול 6.5 שקלים עמלה). במונחים שנתיים מדובר ב־6.4 מיליון שקל בניכוי עמלת סליקה שעומדת על כ־5,000 שקל בחודש על מחזורים כאלה.

לסונול יש 180 חנויות נוחות, כך שאצלה מדובר בהכנסות חודשיות של כ־350 אלף שקל בחודש או 4.2 מיליון שקל בשנה. פז וסונול מכניסות אם כן קצת יותר מ־10 מיליון שקל בשנה על מכירת כסף לציבור. בנוסף, חנויות הנוחות משכירות משטחן לכספומטים פרטיים הגובים עמלה של 7-3 שקלים למשיכה. פז, למשל, משכירה חלקים משטחי תחנות הנוחות שלה ל־80 כספומטים של חברה בשם קרן התמר. דמי השכירות עומדים על כמה מאות שקלים בחודש - ומייצרים הכנסה של עוד כמה עשרות אלפי שקלים בחודש לפז.

הפיקוח מעדיף לא להתערב

אז מדוע אנשים בכלל נזקקים לרכישת מזומן כאשר ניתן לבצע כיום את רוב הרכישות בכרטיסי אשראי? ומדוע בנק ישראל והרשות להלבנת הון בוחרים שלא להתערב כלל בנוהג הזה? בנק ישראל הנחה את הבנקים שלא לאפשר, ככלל, חריגה של לקוחות ממסגרת האשראי שלהם וקובע כי למעט חריגים "תאגיד בנקאי לא יאפשר היווצרותה של יתרת חובה בחשבון העו"ש העולה על מסגרת האשראי שאושרה". זאת, כמובן, כדי להקטין את רמת הסיכון ולהגביל המינוף של הלקוח. אלא שבפיקוח על הבנקים בוחרים שלא להתערב במשיכה "עקיפה" של מזומן דרך חנויות הנוחות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות