אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של פרוטרום, מוריסון והקורקינטים השיתופיים צילום: סיון פרג'

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של פרוטרום, מוריסון והקורקינטים השיתופיים

וגם: נתניהו מיחזר הבטחות באילת, היו"רים לשעבר של הפד פרסמו מאמר אזהרה והמתח בין סין לארה"ב החריף

08.08.2019, 09:21 | כתבי כלכליסט

טענות לשוחד

פרוטרום: כך עושות כולן?

חברת תמציות הטעם והריח IFF, שלפני כשנה קנתה את השליטה בפרוטרום תמורת 7.1 מיליארד דולר, הודיעה השבוע שאחרי העסקה גילתה שפרוטרום בהנהגת אורי יהודאי ביצעה תשלומים לא ראויים ברוסיה ואוקראינה. השוק הישראלי נדהם: פרוטרום היא החברה המצטיינת בבורסה המקומית, עם ניהול מבריק ארוך שנים, אסטרטגיה ברורה וממוקדת והצפת ערך אדירה. זו לא הפעם הראשונה שהסתבכויות פוגעות בחברות דגל: בטבע שורה של תביעות חשפה תחמון סיסטמטי של לקוחות והסכמי חלוקה עם המתחרים, בשיכון ובינוי עלו חשדות הנוגעים לתשלומים אפורים. אלא שהגילויים בטבע באו כבר אחרי שזוהרה של "המניה של ישראל" הועם, ואלה בשיכון ובינוי פגעו בעיקר בתדמית שהחברה מוכרת, כמי שרוצה לעשות את העולם טוב יותר. כך שהבשורה על פרוטרום קשה למשקיעים הישראליים במיוחד. ובצירוף שתי הדוגמאות האחרות היא מעוררת שאלה קשה: האם הצלחה ישראלית מעבר לים חייבת לעבור באזורי הדמדומים של החוק?

גולן פרידנפלד

אורי יהודאי, צילום: סיון פרג אורי יהודאי | צילום: סיון פרג' אורי יהודאי, צילום: סיון פרג

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

נתניהו שוב מבטיח

רכבת לאילת: ישנה עם הדגים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ירד השבוע לאילת ומיחזר בלי בושה, בפעם המי יודע כמה, את ההבטחה להביא רכבת לעיר. הפעם האחרונה שבה נתניהו הפליג בשבחי הרכבת נרשמה בחנוכת הקו החצי חשמלי לירושלים, ומאז נרשמו בו יותר מ־100 תקלות והשבתות. גם אם אין כאן עין הרע, יש כאן גניבת דעת. נתניהו עצמו אישר את פרויקט הרכבת לאילת כבר ב־2012, ותאריך היעד אז היה 2017. שנתיים אחרי הדדליין, אין אפילו תכנון לקו, אין תקציב, אין לוחות זמנים, וכל זאת אחרי ששדה דב נסגר וגם השדה המקומי באילת עצמה. רכבת אחת יכלה לספק פתרון חזק, אבל היא נשארת, כל הזמן, רק מילים ריקות שהממשלה זורקת על העיר הדרומית, ועל כולנו.

ליאור גוטמן

בנימין נתניהו, צילום: אוליבייה פיטוסי - הארץ בנימין נתניהו | צילום: אוליבייה פיטוסי - הארץ בנימין נתניהו, צילום: אוליבייה פיטוסי - הארץ

היו"רים מזהירים

טראמפ והפד: השוק תחת איום

ארבעה יו"רים לשעבר של הפד פרסמו יחד מאמר רחב ומנומק ב"וול סטריט ג'ורנל", שבו הם מזהירים כי התנהלות הנשיא דונלד טראמפ מול יו"ר הפד הנוכחי ג'רום פאוול מאיימת על היציבות הכלכלית. כדאי להקשיב להם: אלן גרינספן, פול וולקר, בן ברננקי וג'נט ילן - אנשים מנוסים שכבר ראו דבר או שניים (גילם הממוצע הוא 80) - אינם חשודים באינטרסים פוליטיים, והאזהרה שלהם משכנעת. את המערכה שטראמפ מבעיר מול הסינים אפשר כנראה לכבות (לאורך זמן ובמאמץ גדול, אם יהיה מי שיתאמץ), אבל עם ערעור מעמדו של הבנק המרכזי קשה יותר להתמודד. כל עוד טראמפ ימשיך לתקוף את הפד בפומבי ושוב ושוב לנופף מעל ראש היו"ר את חרב ההדחה, אף משקיע בשוק האמריקאי לא יוכל להרגיש בטוח.

סופי שולמן

ג ג'רום פאוול | צילום: איי אף פי ג

המתח בין ארה"ב לסין מחריף

מלחמת הסחר: שריפה באסם

כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל השבוע מכסים נוספים על סין במסגרת מלחמת הסחר, הוא ניתק את החקלאים האמריקאים מאחת היבואניות הכי גדולות שלהם, זו שקונה למשל 60% מהסויה שהם מגדלים. "החקלאים הנפלאים של אמריקה יודעים שסין לא תצליח לפגוע בהם. הנשיא שלהם עומד לצדם", צייץ טראמפ וכרגיל התעלם מהעובדות. עוד לפני שאיבדו את השוק הסיני, הרווח של החקלאים נשחק דרמטית (ירידה של 45% מ־2013), והם מתמודדים עם נזקי שטפונות וקדחת חזירים אפריקאית. צינור החמצן היחיד שלהם נותר היבואניות הגדולות יותר מסין - מקסיקו, קנדה ויפן. אלא שטראמפ מצליח לסכן גם את היחסים עם מקסיקו וקנדה, כשהוא מעכב את חידוש הסכמי הסחר עמן (מול יפן דווקא נרשמה התקדמות). כך, וויסקונסין, איווה ואינדיאנה, מגדלות הסויה הגדולות, הן החצר האחורית של מלחמת הסחר. לצערו של טראמפ, הן גם המדינות המתנדנדות, שהוא חייב לנצח בהן כדי להיבחר שוב.

תמר טוניק

דונלד טראמפ, צילום: רויטרס דונלד טראמפ | צילום: רויטרס דונלד טראמפ, צילום: רויטרס

מכרז למנועי חיפוש

גוגל: פסאודו תחרות

סמכו על גוגל שגם כשהיא נאלצת להתכופף בפני תכתיבי הרגולציה - היא תמצא דרך לעשות מזה כסף. לפני כשנה האיחוד האירופי הטיל עליה קנס של 5.1 מיליארד דולר על פגיעה בתחרות במובייל, וקבע שעליה להציע חלופות למנוע החיפוש שלה עבור משתמשי אנדרואיד ביבשת. אז בסוף השבוע שעבר החברה הזמינה את המתחרים שלה להירשם למכרז שבו תבחר את מנועי החיפוש שיוצעו למשתמשים כברירות מחדל אפשריות באנדרואיד. סביר שרבים מהמשתמשים יעדיפו לשנות את ברירת המחדל למנוע של גוגל שאליו הם רגילים - הוא משמש מ־90% מהגולשים בעולם - ובסופו של דבר אין לה ממש תחרות בתחום, אבל מעבר לכך ישנו עניין המחיר. המנצחים במכרז, הבהירה גוגל, יהיו פשוט אלה שישלמו יותר. ככה זה, גם כשמכריחים אותו להיפתח לתחרות, המונופול תמיד מנצח.

ליאור באקאלו

סרגיי ברין ולארי פייג סרגיי ברין ולארי פייג' | צילום: אי פי איי סרגיי ברין ולארי פייג

מחקר חדש חושף

קורקינטים שיתופיים: לא פתרון קסם

קורקינטים שיתופיים נחשבים לכלי תחבורה ירוק במיוחד. הם קלים, חשמליים, מחליפים מכוניות מזהמות. מה יכול להיות רע? אבל מחקר חדש מאוניברסיטת צפון קרוליינה מצא שקורקינטים שיתופיים מזהמים יותר מכמעט כל כלי תחבורה אחר פרט לרכב פרטי: האיסוף והפיזור שלהם נעשים על ידי רכבים פרטיים מזהמים, והם לא ממש מורידים מכוניות מהכביש — רבים משתמשים בהם במקום תחבורה ציבורית, אופניים ואפילו הליכה. כך שקורקינטים אינם פתרון קסם לבעיות תחבורה וזיהום אוויר. נדרש פתרון הוליסטי ורחב שמגביל שימושים ברכב פרטי, מגביר את ההשקעה בתחבורה ציבורית ומשדרג את התשתיות העירוניות, כך שיהיו נעימות יותר ובטוחות יותר להולכי רגל.

עומר כביר

 , צילום: יובל חן צילום: יובל חן  , צילום: יובל חן

בעולם נערכים למשבר

קטסטרופות: הכל יחסי

השבוע התברר, מנתונים של מכון המשאבים העולמי, שרבע מאוכלוסיית העולם, כ־2 מיליארד בני אדם, נמצאים בסכנה חמורה של מחסור במים: הם חיים ב־17 מדינות שמשתמשות כמעט בכל המים הזמינים שלהן. באחת המדינות האלה, הודו, הממשלה ביטלה השבוע את המעמד האוטונומי המיוחד של חבל קשמיר והעלתה את המתיחות מול הבדלנים ומול פקיסטן. בצל החשש מטרור או עימות גרעיני, תושבים רבים נמלטו, ואחרים אגרו מזון. ובינתיים בבריטניה, רשת דומינו'ס הוציאה 7 מיליון ליש"ט על הצטיידות במלאי חריג של תוספות לפיצה, למקרה שהברקזיט יוביל לשיבושים באספקה. אולי כדאי להזכיר לבריטים שקשה ככל שיהיה הברקזיט, המים ימשיכו לזרום ושום מלחמה לא תפרוץ. עולם שלישי, עולם ראשון.

רן אברמסון

חיילים הודים בחבל קשמיר, צילומים: אי פי איי חיילים הודים בחבל קשמיר | צילומים: אי פי איי חיילים הודים בחבל קשמיר, צילומים: אי פי איי

חקר ביצועים: השבוע של פרוטרום, מוריסון והקורקינטים השיתופיים
 
להאזנה לפודקאסט
לחץ כאןחקר ביצועים: השבוע של פרוטרום, מוריסון והקורקינטים השיתופיים

כלת הנובל מתה

מוריסון: כוח־על

כלת פרס נובל טוני מוריסון, שמתה השבוע, משתייכת לקבוצה קטנה מאוד של סופרות ומשוררות שחורות שכתבו ספרות שחורה משחור, כזאת שלא מיודעת לקורא הלבן, אולי אפילו לא לקוראת השחורה. הן כתבו על עבדות, אפליה ואלימות קשה לקהל קוראים שלא היה קיים עד שהן יצרו אותו בעצמן. מאז ספר הביכורים שלה, ב־1970, טוני מוריסון כונתה במשך שנים "הסופרת השחורה", כאילו כדי להקטין אותה, לציין שנקודת המבט שלה מוגבלת, אבל היא הפכה את הצירוף הזה למקור לגאווה: "אני עשירה יותר מגבר לבן, כי אני יודעת יותר ועברתי יותר", אמרה. כשביונסה, הכוכבת הגדולה בעולם, מצהירה כיום בהופעות שלה ש"אין דמות שמשתווה בכוחה לאישה השחורה", ברור שהיא לא היתה יכולה לעשות את זה בלי מוריסון.

הגר רבט

טוני מוריסון, צילום: Kathy Willens טוני מוריסון | צילום: Kathy Willens טוני מוריסון, צילום: Kathy Willens

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות