אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נבחרו 8 שופטי השלום שידונו בבקשות פשיטות רגל צילום: עמית שאבי

פרסום ראשון

נבחרו 8 שופטי השלום שידונו בבקשות פשיטות רגל

בחודש הבא תצא לפועל מהפכה בכל הקשור לחייבים ופשיטות רגל. שופטי השלום יחליפו את שופטי בתי המשפט המחוזיים.

08.08.2019, 10:26 | ליטל דוברוביצקי

לידיעת חייבים, נושים ועורכי הדין העוסקים בתחום חדלות הפירעון: נבחרו שופטי בתי משפט השלום שידונו בבקשות פשיטות רגל החל מאמצע ספטמבר הקרוב ויחליפו למעשה את שופטי בתי המשפט המחוזיים.

"כלכליסט" חושף את רשימת השופטים הנבחרים. השופט שנבחר לדון בתיקי פשיטות רגל בבית משפט השלום בתל אביב הוא דן סעדון שכתב את הדוקטורט שלו בחדלות פירעון. המדור המזכירותי ייקרא מדור חדלות פירעון.

בבית משפט השלום בירושלים נבחרו השופטות ג׳ויה סקפה-שפירא וחוי טוקר.

חוי טוקר, שופטת בית משפט השלום בירושלים, צילום: עמית שאבי חוי טוקר, שופטת בית משפט השלום בירושלים | צילום: עמית שאבי חוי טוקר, שופטת בית משפט השלום בירושלים, צילום: עמית שאבי

בבית משפט השלום בחיפה בשלב הראשון יעסקו שני שופטים בנושא - השופטת איילת הוך-טל והשופט אפי צ׳ייזיק.

בבית משפט השלום בבאר שבע נבחר השופט משה הולצמן, בבית משפט שלום נצרת תעסוק בתיקים הללו סגנית הנשיא השופטת יפעת מישורי ובבית משפט השלום שלום מרכז השופט גלעד לובינסקי זיו.

דן סעדון, שופט בית משפט שלום בת"א, צילום: אתר בתי המשפט דן סעדון, שופט בית משפט שלום בת"א | צילום: אתר בתי המשפט דן סעדון, שופט בית משפט שלום בת"א, צילום: אתר בתי המשפט

בחודש הבא תצא לפועל מהפכה בכל הקשור לחייבים ופשיטות רגל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהינו מהחוקים הכלכליים החשובים ביותר שחוקקו בישראל, ייכנס לתוקף ב-15 בספטמבר הקרוב והוא מסדיר את הליכי חדלות פירעון בחקיקה עדכנית. בכל הנוגע לחייב שהוא יחיד (שאינו תאגיד) מחליפים הליכי חדלות פירעון לפי החוק את הליכי פשיטת רגל שהתנהלו עד כה בביתי המשפט המחוזיים.

החוק מבטא מעבר מגישה של ענישה של חייבים לשאיפה לשיקום שלהם וכן מנסה להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות. אם עד כה בקשות לפשיטות רגל (שהוגשו על ידי החייב עצמו או הנושה של החייב) הוגשו לבתי המשפט המחוזיים בארץ מהחודש הבא בתי המשפט המחוזיים אינם הכתובת.

למעשה, מי שמבקש להכריז על עצמו פושט רגל יגיש מהחודש הבא את בקשתו בהתאם לחוב שלו להוצאה לפועל או לכנ"ר. מערכת ההוצאה לפועל תטפל בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב הנמוך מ- 150,000 שקל. הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים (הכנ"ר) יטפל בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב מעל 150,000 שקל.

בתיקים שהוגשו לכנ"ר , כעבור כשנה התיק יעבור לבית משפט השלום להמשך ניהול והכרעות בתיק .מנגד, לבתי משפט השלום יוגשו בקשות להכריז על חייב כפושט רגל שמוגשות על ידי נושה של החייב. בתי המשפט המחוזיים ייפרדו למעשה מהטיפול בבקשות פשיטות רגל חדשות וימשיכו לטפל בבקשות תלויות ועומדות. כמו כן ימשיכו לשפוט בהליכי חדלות פירעון של חברות. כלומר, ימשיכו לעסוק בפירוקים, כינוסים והקפאת הליכים.

לפני כשנתיים הוקם צוות בהנהלת בתי המשפט בראשות נשיא בית משפט השלום תל אביב, השופט הבכיר אביחי דורון (הנשיא הנוכחי של בית משפט השלום בתל אביב הוא השופט צחי עוזיאל). הצוות ליווה את המשך החקיקה של החוק החדש וההערכות אליו. כאמור, הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב הנמוך מ-150,000 שקל יתנהלו בהוצאה לפועל ע"י רשם חדלות פירעון.

ברשות מונו 6 רשמי חדלות פרעון שיעסקו בתיקים אלו. מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ ציין כי "רשמי ההוצאה לפועל שהוסמכו כרשמי חדלות פירעון יוכלו לפטור חייבים מחובותיהם, פעולה שעד היום (למעט הוראת השעה של ההפטרים), היתה נתונה לסמכותם של שופטי בתי המשפט המחוזיים. רשות האכיפה והגבייה נערכה באופן יסודי ביותר לתחילתו של החוק".

עו"ד סיגל יעקבי, הכונסת הרשמית ציינה כי "עשינו עבודת הערכות יוצאת דופן בשיתוף בין כול הגופים שאמונים על יישום החוק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
אין ערבות? אין דירה !!!
משכירים דירה? - רק תמורת ערבות בנקאית אוטונומית !!! שטר ערבות לא שווה כלום. מספקים סחורה? - רק תמורת מזומן בזמן האספקה. שיקים לא שווים כלום. עובדים בשוטף + 90? - זה כמו לעבוד חינם. מסכימים לקבל שיק בעסק? - עדיף לוותר על לקוח המשלם בשיק.
אין מזומן? אין סחורה !!!  |  10.08.19
21.
תגובה ל-13 יעקב
למגיב 13: אתה מציין שחדלות פירעון הינה צורך כלכלי, אך כנראה שאתה אינך מבין דבר בכלכלה (!) איך חוב הוא צורך כלכלי ?! כנראה שמעת פעם אחת שהלוואות הינן מקור צמיחה למשק ואימצת את המשפט, אך זו רק תמונה חלקית של המציאות. אז תן לי לעשות לך היכרות עם הצד השני של המטבע הכלכלי ועל הדרך את המציאות - כפי שציינתי, הרבה מהחייבים צברו חובות משום שבזבזו כספים וכו' (התנהלות כלכלית לקויה). ואז אותם חייבים "התפלאו" כשהגיעו למצב של חדלות פירעון. כפי שציינו אחרים בתגובות כאן, החייבים אשמים במידה רבה בצבירת החובות ואי היכולת לשלם אותם. בכל מקרה, התוצאה היא שעל אותם חובות שלא מוחזרים (החייבים בסוף מקבלים הפטר ללא תשלום חלק גדול מהחובות) הציבור משלם ! ובהם גם אתה אם לא ידעת. הריביות עולות וכך, כדור שלג שפוגע בכלכלה. דבר נוסף, מתן הלוואות לאותם חייבים לא מניע את המשק הכלכלי משום שההלוואות אינן מוחזרות ברובן. מקווה שלימדתי אותך משהו.
עמרי  |  09.08.19
לכל התגובות