אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל צריך להתערב בשוק המט"ח צילום: בלומברג

דעה

בנק ישראל צריך להתערב בשוק המט"ח

בנק ישראל לא צריך להיאחז בטיעונים תיאורטיים, אלא להגיב לחיים האמיתיים ולנקוט במדיניות אקטיבית כדי למנוע מהשקל התחזקות יתר; תשובות לטיעונים הנפוצים נגד התערבות בשער המטבע המקומי

08.08.2019, 14:49 | אלכס זבז'ינסקי

התחזקות השקל בתקופה האחרונה מעוררת כרגיל ויכוח סוער, האם בנק ישראל צריך להתערב בשוק המט"ח או לא? המתנגדים להתערבות צודקים, אבל רק בתיאוריה. בחיים האמיתיים אימוץ גישתם יוביל לנזקים. בדרך כלל הטיעונים נגד ההתערבות מתמקדים בנקודות הבאות:

קראו עוד בכלכליסט

1. רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל גורמות להפסדים במאזנו, שאותם הציבור יצטרך לשלם.

אף אחד לא משלם על ההפסדים שנוצרים במאזנו של בנק ישראל בגלל התערבות בשוק המט"ח. למעשה אין להפסדים אלה שום משמעות.

תיאורטית, אם בנק ישראל היה מרוויח וההון העצמי שלו לא היה בגירעון, הוא היה מחלק רווחים לממשלה. אולם אין תנועה הפוכה.

משרד האוצר לא אמור לכסות את הפסדיו של בנק ישראל. הגירעון בהון העצמי של בנק ישראל נוצר עוד בשנות ה-90 וישאר כנראה לשנים רבות, כך שהרווחים או ההפסדים השוטפים לא ממש משנים משהו.

בנסיבות הקיימות, אם בנק ישראל היה מרוויח, המשק היה מפסיד. תיאורטית בנק ישראל יכול בקלות לייצר רווחים. הוא יכול, לדוגמה, להוריד ריבית למינוס שני אחוזים, לגרום לפיחות חד של השקל ולהרוויח גם מפערי הריביות. פעולה זו תניב לו רווחים מידיים, אך תזעזע את הכלכלה.

ההפסדים של בנק ישראל מכוסים על ידי רווחים גדולים בהרבה, אך קשים לכימות, שאותם מרוויח המשק בזכות הגידול בייצוא, ירידה באבטלה ועלייה בהשקעות הזרות.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון, נגיד בנק ישראל | צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, צילום: אלכס קולומויסקי

2. אין מה לעשות. שקל חזק הוא תוצאה של כוחות כלכליים שלא ניתן ולא כדאי להילחם נגדם.

באופן כללי האמירה נכונה, אך בהסתכלות פרטנית המצב כעת קצת שונה. מתחילת השנה התחזק השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-6%, בזמן שהדולר בעצמו התחזק בכ-2% מול סל המטבעות העיקריים.

בשנים הקודמות לא הייתה התנתקות כל כך חדה והתנהגות השקל די תאמה את השינויים בשערו של הדולר. האם יכול להיות שהכוחות הכלכליים התחילו לפעול ביתר שאת דווקא מתחילת השנה? לא ממש.

הוכחה נוספת שלא כל כך מסתדרת עם הטענה על הכוחות הכלכליים שתומכים בשקל עולה מהדיווח של בנק ישראל בשבוע שעבר.

מתברר שדווקא הכסף הריאלי של המגזר העסקי פעל השנה בעוצמה רבה לכיוון היחלשות השקל לעומת שנה שעברה.

המגזר העסקי רכש כ-7.8 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2019 לעומת 1.5 מיליארד בשנת 2018 כולה. מנגד, דווקא המשקיעים הפיננסיים שפועלים בעיקר מטעמים ספקולטיביים או פיננסיים היו אלה שחיזקו את השקל. המשקיעים הזרים והגופים המוסדיים המקומיים מכרו מט"ח וקנו שקלים במחצית הראשונה של השנה בשווי של 2.2 מיליארד דולר ו-4.8 מיליארד דולר.

3. התערבות בשוק המט"ח יוצרת עיוותים במבנה המשק, מחייה באופן מלאכותי מפעלי ייצוא ומפריעה לאזרחים להנות מהוזלת המוצרים המיובאים ומנסיעות זולות לחו"ל.

תיאורטית זה נכון, אך רק בעולם אידאלי שבו אף אחת מהמדינות לא מנסה להחליש את המטבע בכל דרך אפשרית.

מעשית, העולם של היום נראה אחרת לגמרי וכולם מתערבים בדרכים שונות. מספיק להביא את הדוגמה האחרונה של פיחות היואן הסיני בכ-3% ביום אחד בתגובה לצעדי הנשיא האמריקאי נגד סין, שלא נוצר כנראה ע"י כוחות השוק בלבד.

האם העובדה שהסינים מחלישים באופן מלאכותי לגמרי את המטבע שלהם אומרת שלמתחרה הישראלי של מפעל בסין אין זכות קיום?

הנזק של שקל חזק כבר בא לידי ביטוי בייצוא הסחורות מישראל. משקל יצוא הסחורות מישראל מסך הייצוא העולמי ירד מאז שנת 2015 ב-19%. יש לזכור שתעשיות הייצוא הן בעלות פריון גבוה ומביאות לישראל חידושים והתפתחויות מהעולם.

לרמת שער החליפין ולמחויבות של הבנק המרכזי למנוע תנודות חדות במטבע יש גם משקל גבוה בשיקולי השקעה של החברות הבינלאומיות בישראל. אם הן יגיעו למסקנה שישראל בחרה במדיניות שנותנת עדיפות לייבוא זול על פני פיתוח יצוא, אטרקטיביות ההשקעה הבאה בישראל בוודאות תקטן.

4. ישראל צריכה להתמקד בייצוא שירותים - בעיקר טכנולוגיה, בה הרגישות לשער החליפין נמוכה - ולוותר על פני התעשייה היצואנית הלא תחרותית.

גם לתעשיית ההייטק המפוארת של ישראל נגרם נזק מייסוף השקל. התלונות על השקל החזק לא נשמעות רק מהתעשיינים, אלא גם מאנשי הטכנולוגיה.

המשכורות בתעשיית ההייטק הישראלית נמוכות יותר רק מארה"ב, שוויץ, נורבגיה ודנמרק. בסופו של דבר, גם למוח היהודי יש מחיר ואם הוא יהיה יקר מדי בגלל התחזקות השקל, אפשר יהיה למצוא לו תחליפים במדינות אחרות.

אפשר לסכם ולומר שכל העולם עושה את אותו הדבר- מנסה למנוע התחזקות המטבע. הסיכוי שכולם טועים קצת נמוך. לכן, בנק ישראל לא צריך להיאחז בטיעונים תיאורטיים, אלא להגיב לחיים האמיתיים ולנקוט במדיניות אקטיבית כדי למנוע מהשקל התחזקות יתר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
את האינטרס של איזה לובי אתה מייצג?
אלכס, אתה יודע טוב שאתה מעלה טיעונים לא נכונים. הדבר היחיד הנכון למדינת ישראל הוא לשחרר את המכסים שגורמים לשקל להיות חזק באופן מלאכותי, פחות מכסי מגן, יותר יבוא, ביקוש גדול למט"ח, ירידת השקל.... אבל כנראה ששם במיטב דש אתה מחזיק בסוג ספציפי של אג"ח...ואתה רוצה שבנק ישראל יממן אותך, לא יפה לדאוג רק לעצמך אדוני הנכבד...
אלחנן  |  08.08.19