ניסוי הכלים של נתניהו: השימוע לאלוביץ' כפרומו

1. נתניהו.

הנחת העבודה של בנימין נתניהו היא, שהוא מוכרח להגיע למשפט, אם וכאשר יואשם, כראש ממשלה. אם יגיע כשר או כחבר כנסת, הוא יכול להמשיך ישר לכלא. חבל לבזבז זמן במשפטים. לעומת זאת, אם יגיע כראש ממשלה, תישמע גרסתו ברצינות הראויה. התזה הזו מטילה אמנם דופי באובייקטיביות השיפוטית, אבל מכיוון שנתניהו וסביבתו מאמינים בה, ממוקדים מהלכיו הפוליטיים - עכשיו, ואחרי הבחירות - בהבטחת כיסא המפלט הנכסף של ראשות הממשלה. ההבנה הזו היא גם המפתח לבהלת עצומת הנאמנות שעליה החתים ח"כ דוד ביטן את מועמדי הליכוד לכנסת.

ביום חמישי הקרוב יגיעו סנגוריהם של שאול ואיריס אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן־עוזר, לשימוע בתיק 4000 אצל התובעת עו"ד ליאת בן ארי. בתחילת אוקטובר יגיעו סנגוריו של נתניהו, עוה"ד יוסי אשכנזי ועמית חדד, לשימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לא ברור למה סנגורי אלוביץ' לא קיבלו יותר זמן הכנה ולא זומנו גם כן לפחות לסוף ספטמבר. אחת ההערכות היא ששימוע אלוביץ' הוא סוג של מודל לקראת שימוע נתניהו. גרסת ההגנה של אלוביץ' תילמד היטב בידי צוותה של בן ארי כדי להכין את מנדלבליט לשימוע של נתניהו.

שני השימועים מייצרים בעיה. סנגורי נתניהו ואלוביץ' לא יכולים לתאם לקראתם גרסאות בגלל החשש לשיבוש. התביעה תוכל להיבנות מכל פער, סתירה ומאמץ להבלטת האינטרס האישי של שני הלקוחות שמשני צדי מתרס השוחד. ולפקעת הסבוכה הזו ניתן להוסיף את העובדה שחן, סנגורו של אלוביץ, ייצג את נתניהו עד לרגע שתיק בזק הפך לתיק 4000 וספח אליו את ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: אוליבייה פיטוסי - הארץ

תיק 4000 הוא תיק הדגל, קטר השוחד שמושך אחריו את הקרונות הקטנים יותר של הפרת אמונים, 1000 ו־2000. בתיק הזה חשוד נתניהו במתן הטבות רגולטוריות תמורת סיקור חיובי. זה לא המקום לסקור את המרחבים והחידושים המשפטיים שההגנה יכולה לתמרן בהם - הן בצד התמורה (ההטבות) והן בצד טובת ההנאה (הסיקור החיובי). בנוסף יוצפו ויידונו - אולי בשימוע, אולי במשפט, בטוח שבשיח הציבורי - הלגיטימיות והעוצמות שהפעילו הרשויות בחקירות, במעצרים, בחילוטים, בהדלפות, בלחצים על עדים להפוך לעדי מדינה. וזה בדיוק המקום לחזור לתחילת הרשימה - הקשב לכל אלה יהיה שונה לחלוטין אם נתניהו יגיע לספסל הנאשמים כראש ממשלה או כעוד פוליטיקאי - שר שיפוטר מהממשלה או חבר כנסת שקל יותר להסיר את חסינותו.

אחד הנושאים שכנראה יעלו בשימוע של האלוביצ'ים הוא למה איריס אלוביץ' בפנים ושרה נתניהו לא. כתב החשדות מספר על שני זוגות - שרה ובנימין, איריס ושאול - ששודכו לחברות אישית שגלשה לשיח אינטרסים מושחת העומד בבסיס כתב החשדות. התובענות הצעקנית של שרה מצוטטת בכתב החשדות. "איריס יקרה, נודע לי ברגעים אלה שאתם לא נותנים יד לאמת!!", מתלוננת רעיית ראש הממשלה על הטיפול התקשורתי בענייני מני נפתלי, "הרי זה מעשה נבלה שהמשטרה עשתה כדי להפיל ראש ממשלה...". והנה, מהמשוואה הזו חולצה שרה נתניהו. ההגינות מחייבת גם את חילוצה של איריס אלוביץ'.

כמו בסיפור של לאה גולדברג "דירה להשכיר", דרים סנגורי פרשות נתניהו במגדל אחד - אמות השקעות בתל אביב. בקומה אחת שוכנים חן ורוזן־עוזר; בקומה אחרת נוית נגב ואיריס ניב־סבאג המייצגות את נוני מוזס; בקומה למעלה, עו"ד עמית חדד של נתניהו (יוסי אשכנזי בבית אסיה הסמוך). ועכשיו מגיעים לקוחות ממשלתיים נוספים למגדל: שר הבריאות יעקב ליצמן נרשם כלקוח בחן, יערי, רוזן־עוזר. שר הרווחה חיים כץ ילחץ 7 במעלית, למשרד שינמן, נגב, ניב. ועכשיו ניתן לשקול את העברת ישיבות הממשלה למגדל אמות השקעות.

2. כץ.

מסתמן שמנדלבליט ירכך את סעיפי האישום נגד השר חיים כץ: יסיר את השוחד - החמורה שבעבירות הון־שלטון - ו"יסתפק" בהפרת אמונים. בדיוק כפי שריכך לנתניהו בתיקי 1000 ו־2000. אפשר להסתכל על הנחת הסלב הזו בשתי דרכים. הראשונה, היועץ כמחלץ סדרתי של הפוליטיקאים מהעבירות החמורות. השנייה, היועץ זהיר יותר מהמשטרה ומהפרקליטות, ומעדיף את ציפור הפרת האמונים ביד מאשר את השוחד, שקשה יותר להוכיחו, על העץ. השיקול הזה הוא גם משפטי־ראייתי אבל גם תדמיתי - הזיכוי בשוחד יוצג כניצחון בידי הסנגורים ויפגע באמון הציבור במערכות האכיפה.

שר הרווחה חיים כץ | צילום: עמית שעל

כתב אישום נגד כץ יגרור את פיטוריו מהממשלה, בגלל הלכת בג"ץ משנות התשעים בעניין דרעי ופנחסי. אף שחוק יסוד: הממשלה קובע שכהונת שר תיפסק רק אחרי הרשעה סופית, הגביה בג"ץ את רף טוהר המידות, וחייב את ראש הממשלה לפטר שר כבר עם הגשת כתב אישום נגדו.

פסק דין זה, שחברו לו הנשיאים בדימוס מאיר שמגר ואהרן ברק, נחשב אקטיביסטי במיוחד בגלל שבג"ץ התנשא בו על הוראה מפורשת בחוק יסוד. מצד שני, הכנסת העדיפה שלא לתקנו. מה מנע מהפוליטיקאים להפסיק להתבכיין ולהוסיף סעיף מפורש שלפיו "כתב אישום לא יהווה עילה להעברת שר מתפקידו"? שום דבר. אולי הם באמת מבינים ששר לא יכול לכהן תחת כתב אישום. ועכשיו הם עלולים לעמוד מול דילמה עוצמתית יותר – אם שר לא יכול, ראש ממשלה יכול?

3. ליצמן.

החשדות נגד שר הבריאות יעקב ליצמן מפנים זרקור לשחיתות אחרת. לא פוליטיקאי שלקח לכיסו, אלא פוליטיקאי שהשתמש, לכאורה, במשאב הציבורי שהופקד בידיו, מערכת הבריאות, לטובת מקורביו. חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות מייחס את הדפוס הזה ל"שחיתות החרדית", שמקורה בזלזול בממלכתיות ובמדינה, בלגיטימציה לניצול משאביה לצרכים מפלגתיים ואישים. "לחרדים קל לסלוח לאריה דרעי שגנב מהמדינה", אומר נבות, "אבל הם לא יסלחו לחבר כנסת יאיר לוי שגנב מאל המעיין".

ליצמן חשוד בהתערבות לטובת מלכה לייפר, המבוקשת להסגרה באוסטרליה בחשד לפדופיליה, ולטובת מעדניית גולדי'ס הירושלמית שליצמן נהג לפקוד ונידונה לסגירה בגלל סכנות זיהום. הגנה ממקור בלתי צפוי בהחלט קיבל ליצמן ממי שהיה יריב מקצועי מר, שהפך ליריב פוליטי, ד"ר ליאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית וכיום מועמדו של אביגדור ליברמן לשר הבריאות. "ליצמן הוא שר בריאות מיוחד עם דרך מיוחדת לפתור בעיות", אמר בראיון לאיילה חסון, "הוא אוהב לטפל בבעיות אישיות. מתרכז במתן פתרונות אישיים. יש לו הרבה עוזרים שפונים לבתי חולים להקדים בדיקה, ייעוץ, ניתוח. הוא פרסם שאפשר לפנות אליו. זה נובע מבעיות של מערכת הבריאות, למה צריך לחפש פרוטקציה? רפואה צריכה להיות זמינה לכולם".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן | צילום: אבי מועלם

בדברים האלה מסתתרת גם הגנה משפטית - פרוטקציה לכל דכפין, לא רק למקורבים. נבות לא באמת מאמין לזה: "אם לכולם, אז יש כאן לכל היותר מינהל לא תקין, אבל אם זה למקורבים בלבד, כמו שאני מאמין, אז אנחנו בעבירה הפלילית של הפרת אמונים".

ליצמן, אם תנער אותו, ייפול ממנו גשם של פתקים, מעיד מקורב. רק בכותל המערבי ניתן למצוא יותר פתקים, אם כי ביחס של מספר פתקים ליחידת שטח, ליצמן מנצח אפילו את הכותל. וזה מחזיר אותנו לפתקים המיתולוגיים של שר האוצר פנחס ספיר שסימלו את הפרוטקציה של שלטון מפא"י לאחר קום המדינה – "הנ"ל מאנ"ש (אנשי שלומנו), נא לספק לו את מבוקשו". נבות דוחה את הדמיון הזה בין ספיר לליצמן: "השחיתות של מפא"י היתה בעיקר לתכלית הקמת המדינה וכבר אז התנערו וחדלו ממנה, כך שאינני מציע להגן על ליצמן עם ההשוואה הזו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. זרקור לשחיתות לכאורה מהסוג הפחות מוכר