הפוך, דונלד, הפוך: ארה"ב יורה לעצמה ברגל בקרב הטכנולוגי עם סין

תחום הבינה המלאכותית הוא אחת הזירות המרכזיות בתחרות בין ארה“ב לסין על הובלה טכנולוגית עולמית. סין יזמה לאורך השנים מספר תוכניות לקידום מעמדה בתחום, כמו תוכנית מייד אין צ‘יינה 2025 המפורסמת, ובתגובה חתם הנשיא טראמפ בפברואר האחרון על צו נשיאותי שמקדם יוזמת AI מקבילה, כדי לשמור על המעמד המוביל של ארה"ב בתחום. הצלחה בתחום ה-AI דורשת מימון - אך יותר מכך, תלויה בכוח אדם מצטיין של מהנדסים ומדענים.

ניתוח מעניין שמפרסם מרקו פולו, צוות חשיבה משיקגו המתמקד בניתוח הצמיחה הכלכלית הסינית, חושף את הבעיה האקוטית של סין בכל הנוגע לכוח אדם המתמחה ב-AI. המחקר עוקב אחרי מספר המדענים הסינים שהשתתפו בכנס NeurIPS השנתי, אחד הכנסים החשובים בתחום ה-AI בעולם. בעוד ב-2009 רק 100 מדעני AI סינים השתתפו בכנס, כ-14% מתוך כלל המשתתפים, עשור לאחר מכן קפץ מספרם ל-1,000, כ-25% מהמשתתפים. הזינוק החד ביותר במספר מדעני ה-AI הסינים הגיע לאחר 2012, אז הגדירה סין את הבינה המלאכותית כתחום בעדיפות גבוהה, מה שגרם למספר גדול של אוניברסיטאות במדינה לפתוח מחלקות ייעודיות.

אלא שבעוד סין רושמת הצלחה יפה בהכשרת מדעני AI, היא עושה עבודה גרועה מאוד בשמירה עליהם. הניתוח מצא כי מתוך 2,800 מדענים סינים שהשתתפו בכנס היוקרתי במהלך העשור האחרון, כמעט 75% עברו לעבוד מחוץ לסין לאחר סיום הלימודים. מתוך יותר מ-2,000 מדענים סינים שעזבו את סין, 85% עברו לארה“ב והשתלבו בתאגידי הענק כמו מיקרוסופט וגוגל או בפקולטות מובילות באוניברסיטאות כ-UCLA.

תוצאות הניתוח חושפות את הבעיה העצומה שיש לסין בכל הנוגע לבריחת מוחות מדעיים מובילים. סין יזמה בשנים האחרונות שורת תוכניות למלחמה באותה בריחת מוחות דרך תמריצים כספיים להחזרת המדענים הביתה, אך תוכניות אלה זכו להצלחה מוגבלת. המקרה הידוע ביותר בהקשר זה הוא של מדענית העל ניאנג ין שחזרה לסין במסגרת תוכנית להשבת כישרונות, רק כדי לשוב ולעזוב ב-2017 לאחר שקיבלה הצעה למשרה במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת פרינסטון.

בריחת המוחות מסין מהווה יתרון עצום עבור ארה“ב, שמסייע לשמר את ההובלה האמריקאית בתחומים כמו AI, והנה בא הנשיא טראמפ ובעט ביתרון הזה ברגל גסה. שנות טראמפ מתאפיינות בעלייה חדה בחשדנות כלפי סטודנטים וחוקרים סינים, המואשמים באופן קטגורי וגורף בריגול וגניבת טכנולוגיה לסין. האשמות כאלה צצו כמובן גם בעבר אך ממשל טראמפ עלה שלב בכל הנוגע לרטוריקה על גניבת קניין רוחני מסין. טראמפ עצמו צוטט בעבר כאומר כי "כמעט כל סטודנט שמגיע לכאן מסין הוא מרגל".

בעקבות האשמות, אימצה בשנים האחרונות ארה“ב גם הגבלות שונות על מתן ויזות לסטודנטים וחוקרים סינים. החל ביוני 2018 למשל מקבלים סטודנטים סינים לתארים מתקדמים בתחומים כמו תעופה, רובוטיקה וייצור מתקדם ויזה מקוצרת לשנה אחת בלבד, במקום ויזה לחמש שנים עד אז. במקביל נרשמה עלייה כוללת במספר התשובות השליליות הניתנות לבקשות ויזה של חוקרים וסטודנטים סינים. במקרים מסוימים בוצע אפילו ”טיהור“ של חוקרים ממוצא סיני, חלקם בעלי אזרחות אמריקאית, מעמדות מפתח במכוני מחקר מובילים כמו המכון הלאומי לחקר הסרטן.

התוצאה היא שינוי מגמה איטי, שמתבטא בירידה מתמשכת במספר החוקרים והסטודנטים הסינים שעוברים לארה"ב או נשארים בה. לאחר שנים של צמיחה במספר הסטודנטים הסינים הלומדים בארה“ב, נרשמה בשנה שעברה ירידה ראשונה של 2% במספרם. בדומה, בעוד בעבר 95% מהסטודנטים הסינים שסיימו תואר מתקדם באוניברסיטאות במערב, בעיקר ארה“ב, בחרו להישאר באותן מדינות, שיעור זה ירד ל-83% אשתקד. הרגש האנטי-סיני בארה“ב, יותר מהתוכניות הממשלתיות בסין, תורם להחזרת המוחות הטובים הביתה.

בשנים האחרונות אכן נחשפו שורה של מקרי גניבת קניין רוחני מארה“ב לסין, אך במקרים רבים רבים קבעו בתי המשפט כי ההאשמות נגד עובדים וחוקרים סינים היו מוגזמות ולעיתים מופרכות לגמרי, עדות ללא מעט פרנויה המעורבת בכל העניין. במובנים רבים עוברת ארה“ב סבב נוסף של ”הבהלה האדומה“. כפי שבגרסה המקורית, בשנות ה-50, הואשמו אמריקאים חפים מפשע רבים בריגול למען ברית המועצות, גם כיום פורחות קונספירציות מוגזמות על הנזק שנגרם לארה“ב מגניבת טכנולוגיה.

האשמה קטגורית של כל הסינים בריגול היא דוגמה קלאסית לביטוי ”לשפוך את התינוק עם המים“, כיוון שהיא מחבלת באותו יתרון העצום שיש לארה“ב מתוקף היותה אבן שואבת למוחות מסין, למשל בתחום ה-AI. אם ארה"ב באמת רוצה לנצח במלחמה הטכנולוגית מול סין היא צריכה לעשות בדיוק הפוך - לתת יותר מלגות ויותר ויזות לסטודנטים.

קצרצרים

1. אלקסה, מי בעצם הרכיב אותך? מפעל פוקסקון בסין חייב נערים ונערות בגילאי 16-18 לעבוד שעות נוספות ומשמרות לילה כדי לעמוד ביעדי הייצור של הרמקולים החכמים מסדרת אקו של אמזון. על בני הנוער הופעל לחץ לעבוד 10 שעות ביום, שישה ימים בשבוע - תחת איומי פיטורין. החוק הסיני מאשר להעסיק ילדים מעל גיל 16, אך מגביל את עבודתם לשמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. באמזון כמובן הבטיחו ”לחקור במרץ את האשמות“, תגובה מעוררת גיחוך בהתחשב בנסיבות. אמזון, שבעצמה ידועה בתנאי העבודה הגרועים במחסנים שלה בארה“ב, מכירה היטב את הרקורד הבעייתי של פוקסקון בכל הנוגע לשמירת חוקי העבודה ואפילו התאבדות עובדים, זה לא ממש הפריע לה להמשיך לשתף פעולה איתה עד עכשיו ולא צפוי להפריע גם בעתיד, כל עוד הסחורה ממשיכה להגיע בזמן.

2. תאגיד האלקטרוניקה היפני NEC ביצע בשבוע שעבר ניסוי במכונית מעופפת, שריחפה בגובה שלושה מ' למשך 30 שניות בלבד, בלי נוסעים בינתיים. ממשלת יפן מקדמת את הפיכת המדינה למובילה בתחום של מכוניות מעופפות, לאחר שפספסה את ההובלה בתחומים כמו רכב חשמלי ורכב אוטונומי. החזון היפני הוא כי עד שנות ה-30 של המאה הנוכחית נראה כלים כאלה מתעופפים להם בערי המדינה. אולם כדי להבין את הבעיה הגדולה של הרכב המעופף לא צריך להרחיק עד למתקן הניסוי, מספיק לצפות בסרטון הרעשני להחריד של הניסוי. המכוניות החשמליות אולי יסיעו להילחם בפקקים ברחובות טוקיו אך עלולות להפוך אותה בעת ובעונה אחת גם לעיר הרועשת בעולם.

3. מה צריך לעשות כדי להיכנס לרשימה השחורה של מי שאינם מורשים להעלות תכנים לאתרי וידאו סיניים? זה יכול ממש, ממש לכאוב: הראפר הסיני לי ג‘ינג דזה נכנס לרשימה לאחר שחתך את אחת מאצבעותיו בסכין בשידור חי באתר וידאו מקומי.

לי ביצע את האקט הקיצוני כדי להוכיח למעריציו כי בניגוד לשמועות לא קיים יחסי מין עם אחת ממעריצותיו. באופן לא מפתיע הסרטון של לי הפך לוויראלי ברשת, אך לי עצמו ספג מיידית השעייה של חמש שנים מפרסום תוכן באתרי וידאו. אפשר לומר שהוא הרוויח את העונש הזה בתשע אצבעות.