אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבול השקעות הענק שוטף את ישראל: "ההון גדל, ואיתו גם הציפיות" צילום: יח"צ

ראיון כלכליסט

מבול השקעות הענק שוטף את ישראל: "ההון גדל, ואיתו גם הציפיות"

הופעת קרנות הענק והסכומים האדירים שמוזרמים לסטארט-אפים העלו את הדרישות; בכירי קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט סיפרו לכלכליסט שהיזמים הישראלים עוברים מפיתוח כלים נקודתיים למיקוד במשימות רחבות ומשנות סדרי עולם

14.08.2019, 12:41 | הגר רבט
זה החל באפריל, עם גיוס של 300 מיליון דולר של חברת טכנולוגיות הביטוח למונייד, והמשיך לקיץ סוער עם ארבעה גיוסי ענק נוספים של חברות ישראליות: חברת האוטומוטיב אינוויז סגרה גיוס של 170 מיליון דולר ביוני, לייטריקס הירושלמית גייסה 135 מיליון דולר, מאנדיי גרפה 150 מיליון דולר וסייבריזן הוסיפה 200 מיליון דולר. גיוסי ענק היו בהייטק הישראלי גם קודם, אך לא בתדירות גבוהה כל כך. הטרנד העולמי של השנתיים האחרונות - גיוסי ענק שמובלים בידי קרנות ענק - נחת סופסוף גם בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

"תחום ההון סיכון השתנה דרמטית בעשור האחרון", אמר סקוט בריידי, שותף בקרן Innovation Endeavors שייסדו יו"ר אלפבית אריק שמידט (בעבר מנכ"ל גוגל) והישראלי דרור ברמן, בשיחה עם כלכליסט על התחום. לצד בריידי השתתפו בשיחה גם ברמן עצמו וענת בינור, לשעבר שותפה בקרן והיום מייסדת סטארט-אפ הביוטק אוקו (ukko).

סקוט בריידי, צילום: רוברט האוזר סקוט בריידי | צילום: רוברט האוזר סקוט בריידי, צילום: רוברט האוזר

"רואים איחוד הון בקנה מידה חסר תקדים בחלק העליון של השוק, עם שחקניות כמו סופטבנק", אמר בריידי. "אך חשוב להבין שכדי שחברות יעניינו את קרנות הענק הללו, הן צריכות שיהיה להן פוטנציאל עצום כדי שיוכלו לא רק לבלוע הון, אלא גם לייצר תוצאות מסיביות בשוק".

דו"ח של פירמת KPMG מיולי האחרון העמיד את השקעות ההון סיכון הגלובליות ברבעון השני של 2018 על שיא של כ-80 מיליארד דולר. אף ששיא זה טרם שוחזר, מגמת ההשקעה בחברות בשלבים מאוחרים על חשבון חברות צעירות הולכת ומתחזקת. בנוסף, הצמיחה בהון הזמין להשקעה, שנובעת בחלקה מעליית חברות ענק כאובר ו-WeWork שצמאות לגיוסי ענק, הביא את המשקיעים לחפש חברות מסוג חדש.

המשותף לחברות אלו לפי בריידי, ברמן ובינור: המשימה שנטלו לעצמן, או Mission כפי שהם אומרים שוב ושוב בשיחה איתם, קצת כתחליף למילת הבאז הקודמת של עמק הסיליקון, Disruption. השלושה מדברים בהתלהבות על חברות טכנולוגיה שלא מבקשות לפתור סוגיה טכנולוגית ספציפית, אלא הציבו להן משימה מנחה. או בפשטות, במקום "לשלוח קובצי וידאו מהר יותר", "לשנות את הדרך שבה אנשים צופים בסרטים".

דרור ברמן, צילום: יח"צ דרור ברמן | צילום: יח"צ דרור ברמן, צילום: יח"צ

"חברות כבר לא חושבות על הטכנולוגיה", הסביר ברמן, "הן לא רוצות רק לבנות טכנולוגיה אלא לעזור ליישם אותה, וזה יוזמה הרבה יותר רחבה. זה כבר לא מיקוד במכירת תוכנה למשווקים אלא ביצירת תשתית והפעלה שלה. יכול להיות שזה לא יעבוד, אבל אם כן אז זו תהיה חברת ענק, כמו WeWork".

במקום לנסוע לאמריקה, האמריקאים באים לישראל

בתחילתה היתה אינוביישן אנדברס כנראה הקרן הישראלית ביותר בעמק הסיליקון והשקיעה מאז הקמתה ביותר מ-30 חברות ישראליות. אך אחרי שנים רבות שבהן החזיקה בנציגות משמעותית בישראל, כיום אין לקרן שותף שיושב כאן דרך קבע. לטענת ברמן, שותף-מייסד בקרן, השינוי הזה הוא דווקא פועל יוצא של האבולוציה בהייטק הישראלי.

"חברות כבר לא מתחילות בישראל ואז פונות להקמת פעילות בחו"ל, אלא מוקמות כגלובליות מהיום הראשון; הן לא עוברות לארה"ב אלא קמות עם רגליים בשני המקומות מלכתחילה", אמר. לדבריו, אף שהנציגות של הקרן בישראל צומצמה, החברה הקימה משרדים דווקא בניו יורק כדי לסייע לחברות הישראליות שבהן היא מושקעת.

מייסדי למונייד שי ויניגנר ודניאל שרייבר. הגיוס: 300 מיליון דולר, צילום: BEN KELMER מייסדי למונייד שי ויניגנר ודניאל שרייבר. הגיוס: 300 מיליון דולר | צילום: BEN KELMER מייסדי למונייד שי ויניגנר ודניאל שרייבר. הגיוס: 300 מיליון דולר, צילום: BEN KELMER

"אנחנו מזהים יותר חברות שמבקשות לפתור בעיות רחבות היקף", אמר ברמן ונתן כדוגמה את אוקו של בינור, שמפתחת זרעים נטולי רכיבים אלרגניים כחיטה ללא גלוטן. "המטרה שלה היא להציל חיים בקנה מידה גלובלי", הסביר. לדברי בינור, אף שאוקו מעסיקה כיום פחות מ-20 עובדים, היא כבר מפעילה משרדים בניו יורק ומרכז פיתוח בישראל.

"בתור לא-ישראלי שעבד עם חברות ישראליות כעשור אני יכול להעיד שהשוק פה התפתח דרמטית", ציין בריידי. "כשהתחלנו להשקיע כאן תפקדנו כשליחים של החברות הישראליות וסייענו להן לחדור לארה"ב באמצעות הקשרים שלנו, בין היתר בעזרת שותפים שישבו כאן, ותיווכנו בין החברות פה לתעשייה בחו"ל. בעשור האחרון מספר החברות הישראליות בשלבים מוקדמים צמח דרמטית, אז במקום לקחת חברה מישראל להציג בארה"ב, אנחנו מביאים את התאגידים מארה"ב ומראים להם את ישראל. וולמארט כבר הגיעו לשלושה ביקורים בארץ".

עובדי סייבריזן. הגיוס: 200 מיליון דולר, צילום: עמית שעל עובדי סייבריזן. הגיוס: 200 מיליון דולר | צילום: עמית שעל עובדי סייבריזן. הגיוס: 200 מיליון דולר, צילום: עמית שעל

"אני רואה בישראל את השינוי שראיתי בעבר בעמק הסיליקון", הוסיפה בינור. "יזמים שמעוניינים לפתור בעיות רחבות. הם ממוקדי משימה ומשתמשים בטכנולוגיות יותר בינתחומיות. יוזמות עוברות מהאקדמיה לתעשייה. צריך לתת ליזמים הללו מימון וזמן מספיק לעשות את זה, ואלה אולי דברים שקשה יותר למצוא בישראל".

איפה החברה הישראלית שתזעזע את התעשייה שלה?

אותה אבולוציה בקרב החברות שמתארים ברמן, בריידי ובינור מאלצת את קרנות ההון סיכון למצוא דרכים להציע ערך מוסף לחברות הפורטפוליו שלהן. הדרך שלהם להתמודד עם האתגר הוא אינקובטור שנועד לזהות בעיות מורכבות בתחומי מדעי החיים ולפתור אותן באמצעות כלי למידת מכונה ובינה מלאכותית.

איך השינוי שאתם מתארים בעולם היזמות משפיע על מודל הון הסיכון? הקרן צריכה לקחת חלק פעיל יותר באקוסיסטם?

ברמן: "כן, אני חושב שזה חלק מהותי ממה שאנחנו עושים, מכוונים את עצמנו לחשוב איזה בעיות גדולות אפשר לפתור. יש שלושה טרנדים מרכזיים שמאפשרים שיבוש: יכולת איסוף מידע בסוגים וכמויות שלא היו קודם לכן; יכולות חישוב אדירות שמאפשרות להפיק תובנות ותחזיות יעילות; והתפתחויות הנדסיות, מרובוטיקה ועד ביולוגיה סינתטית. השילוב הזה אומר שאפשר לעשות דברים הרבה יותר מהר, אבל זה גם אומר ש'דרוש כפר': חברות לא יכולות לעשות הכל לבד כי אין להן את התשתיות לכך, ולכן אנחנו מקימים יוזמות משותפות".

עובדי אינוויז. הגיוס: 170 מיליון דולר, צילום: Innoviz עובדי אינוויז. הגיוס: 170 מיליון דולר | צילום: Innoviz עובדי אינוויז. הגיוס: 170 מיליון דולר, צילום: Innoviz

בריידי: "רואים יותר ויותר שיתופי פעולה בין דיסציפלינות שלא היה נהוג לשלב בעבר, כמו ביולוגיה חישובית, רובוטיקה ודאטה. החברות שאפתניות יותר, משבשות יותר ומורכבות יותר מבחינה מבנית, וצריכות מימון גדול יותר".

למה לא ראינו חברה ישראלית בקנה מידה כזה, שמשבשת מהיסוד את התחום שבו היא פועלת?

"ראינו, דאטורמה היא חברה כזו", אמר בריידי על החברה שבה השקיעה הקרן, פיתחה תוכנה לריכוז ועיבוד נתונים מפרסום דיגיטלי, ונמכרה אשתקד לענקית האמריקאית סיילספורס בכ-800 מיליון דולר.

אפי כהן ורן שריג, מייסדי דאטורמה, צילום: עמית שעל אפי כהן ורן שריג, מייסדי דאטורמה | צילום: עמית שעל אפי כהן ורן שריג, מייסדי דאטורמה, צילום: עמית שעל

דאטורמה שינתה את אחורי הקלעים של התעשייה ולא השפיעה על הציבור הרחב כמו למשל אובר. יכול להיות שלישראלים עוד יש חסמים תפיסתיים?

ברמן: "את צודקת, זה דורש שינוי של תפיסת עולם. ישראל התחילה ממיקוד בתוכנה ובטכנולוגיה ובאיך לשלוח את הטכנולוגיה הזו לעולם. זה בסדר וזה תמיד יהיה חשוב, אבל יש היום יותר ויותר חברות שמתמקדות במשימה הגדולה".

דאטורמה היתה אקזיט מעולה למשקיעים שהזרימו אליה רק 50 מיליון דולר, אך האם המייסדים לא פספסו הזדמנות לבנות את החברה?

בריידי: "לקחתי כמה חברות להנפקה וגם מכרתי כמה חברות, ופעמים רבות רואים שהיזמים הטובים ביותר לא מקבלים החלטות כדי לעשות יותר כסף, אלא כדי לראות את מה שיצרו מנצח, צומח ומצטיין. כשאתה אוהב משהו לתקופה ארוכה, המחשבה להוציא אותו החוצה ולראות אותו שולט בתעשייה שווה יותר מכסף. בהקשר הזה, השאלה אם אתה חברה עצמאית או כבר חד־קרן פחות חשובות. גם לעולם לא נגיד לחברה שהשקענו בה מתי למכור".

"יוטיוב הפכה לחטיבה מצליחה בתוך גוגל, אז זו שאלה של פרספקטיבה", אמר ברמן על החברה שנרכשה ב-2006 בעבור 1.6 מיליארד דולר, והפכה מאז לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם. "החלק של דאטורמה בתוך סיילפורס היום הוא עצום. תסתכלי גם על ישראלים שפועלים מחוץ לישראל. רואים תזוזה של כישרון בתוך התעשייה, אבל בסוף האנשים האלו חוזרים ומקימים כאן צוותי פיתוח".

האם יש מגבלה ייחודית בישראל שמאלצת יזמים מקומיים למכור מוקדם?

בריידי: "אני לא חושב שזה מצביע על היזם אלא יותר על האקוסיסטם. "אנחנו צריכים הון ומשאבים שנותנים לאנשים מוכשרים את היכולת ליטול על עצמם יותר אתגרים והזדמנויות. יזמים הם אנשים מדהימים שיתאימו את עצמם למגבלות. ההזדמנות לבנות חברה גלובלית נמצאת שם רק כשאפשר לבטל או לפחות לצמצם את המגבלות שמוטלות עליך".

מדברים הרבה על חשיבות מודלים להצלחה, ייתכן שלישראלים חסרים מודלים כאלו? אחרי הכל סף ההצלחה לא היה מאוד גבוה עד למכירת מובילאיי לאינטל.

בינור: "אני נוטה להסכים שיש קצת מחסור במודלים כאלו. אבל צריך לזכור את אמות המידה כאן - כמה אנשים עובדים בהייטק בכל הסאטארט-אפ ניישן שלנו לעומת ארה"ב? חייבים לשמור על פרספקטיבה. יש כאן חברות משמעותיות מאוד, אולי לא גדולות כמו אובר אבל תראי למשל את Wix, שפיתחה שירות שכל העולם משתמש בו. זה די מדהים.

ענת בינור, צילום: Paul Blackfield ענת בינור | צילום: Paul Blackfield ענת בינור, צילום: Paul Blackfield

"אני חושבת שלדור החדש של היזמים יש יותר אומץ לנסות להתמודד עם הבעיות הגדולות יותר. אבל אני מסכימה שצריך לתמוך בחזון הזה ברגע הנכון, עם ההון הנכון ואפילו עם התמיכה האסטרטגית הנכונה. אלו דברים מאוד קריטיים עבור חברה צעירה שמנסה להתחרות בתעשייה ותיקה".

מה בא קודם, קרנות הענק או החזון של שינוי עולמי?

ברמן תיאר שינוי בחשיבה של היזמים הישראלים, שכבר לא מחפשים לדבריו את המוצא הקל. לטענתו, אם בעבר כל מי שסיים שירות צבאי באחת מיחידות הסייבר הצה"ליות היה מקים חברה בתחום, היום היזמים חושבים היכן יתרחש השינוי הבא.

"הייתי לאחרונה באירוע של יחידה 81 (היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין - ה"ר) ושוחחתי עם אדם משירותי בריאות כללית, שסיפר לי שמספר עצום של חברות בתחום הבריאות יוצאות מהיחידה הזו, שאין לה שום קשר לתחום", סיפר. "התחום הופך למעשי יותר כי הבריאות עוברת הליך מחשוב והגיעה היום לשלב שבו היא צריכה אנשי מחשוב ומהנדסים. בשנים הקרובות נראה פי 10 יותר חברות בתחום".

"רואים יותר תשוקה לתחומים האלה", הוסיפה בינור, "גם כי היזמים יותר מכווני משימה וגם כי חלק מהם מגיעים ממקום של לנסות לזהות באילו שווקים יתרחש השיבוש הבא, ומה צריך לבנות כדי לעשות אותו".

"המודל ההיסטורי של משקיע שלוקח סטארט-אפ משלבים ראשונים ועוזר לו לצמוח הופך ללא רלוונטי כשעוסקים בחברות מורכבות, שדורשות גם מודל מורכב יותר", ציין בריידי. "יזמים מצפים מהקרנות ליותר מהון ומשותף שיושב בדירקטוריון. הם צריכים שיתופי פעולה וכישורים נוספים, והקרנות שיכולות לספק את זה יהיו המבוקשות יותר. זה כבר לא עניין של כסף, כי יש מספיק כסף בחוץ היום".

אנחנו רואים את הצמיחה בהון הזמין להשקעה ובגודל של הקרנות, אבל זה לא יימשך כך לנצח.

בריידי: "צריך להיות זהירים מאוד עם סטטיסטיקות. יש יותר הון שמתרכז בקצה העליון של השוק, שמשמש למימון קבוצה מצומצמת של חברות ולא מתחלק באופן שיוויוני על פני כל החברות. לחברות שיש פוטנציאל לשיבוש בקנה מידה גדול מאוד יש גישה חסרת פרופורציה להון הזה לעומת חברות אחרות.

"יזמת שרוצה ליהנות מהצמיחה בהון הזמין צריכה להתאים בין מה שהחברה שלה יכולה לעשות לבין מה שמשקיעים מהסוג הזה מצפים לו. קרן של מיליארדים לא משקיעה סכומים קטנים של כסף תמורת החזר קטן. אז רואים צמיחה, אבל היא משפיעה בצורה לא פרופוציונלית על מספר קטן של חברות".

ברמן: "ההון הזמין מאפשר לבנות חברות מסוגים שלא היו קיימים בעבר, והציפיות הן בהתאם לחזון שעליו הצהרת. הסופטבנקים של העולם צריכים סופר-מגה-הום-ראן, הם צריכים אקזיט כמו של אובר. חברות כאלו יכולות להיבנות כיום בתמיכת הון סיכון וזה כבר לא ייקח להן 50 שנה. זה משהו שלא היה קיים כשהתחלתי להשקיע לפני עשור.

מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי, בהנפקת החברה, צילום: בלומברג מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי, בהנפקת החברה | צילום: בלומברג מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי, בהנפקת החברה, צילום: בלומברג

בריידי: "בנייה של חברות כאלו אורכת יותר זמן והן שותות יותר הון. אז האילוצים שלנו הם לא הון אלא זמן. אנחנו לא בוחרים רק איפה להשקיע את ההון אלא גם את הזמן שלנו".

אבל כמשקיע אתה חייב לחשוב על ההחזר שתקבל מהחברה שתשקיע בה.

בריידי: "אולי אני משקיע גרוע, אבל זו טעות לשבת עם חברה צעירה ולומר 'זו חברה של מיליארד דולר'. אנחנו מתרכזים בבעיות מרכזיות שאפשר לשבש, ומנסיוני אם הן משמעותיות מספיק כדי למשוך אנשים ברמה עולמית שיכולים לפתור את הבעיות האלו, אז הכסף יסתדר מעצמו. אם מתמקדים בפיננסים ולא בתהליך הבנייה מפספסים את האספקט החשוב ביותר. מעולם לא השקעתי בחברה כי חשבתי שהיא תהיה חברת ענק, אלא כי חשבתי שזה יהיה ניצול נכון של הזמן שלי ושזו בעיה שאני מעוניין לפתור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות