אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פייסבוק, גוגל ושאר הענקיות מצדיעות לדגל? סימן שהן ממש מבוהלות צילום: איי אף פי

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק, גוגל ושאר הענקיות מצדיעות לדגל? סימן שהן ממש מבוהלות

חברות ההייטק האמריקאיות מנסות להתקשט בנוצות פטריוטיות כדי להפחית את הזעם הציבורי עליהן - אך רק מדגישות את צביעותן; ספוטיפיי משיקה באופן נרחב כלי שימושי לבעלי פודקאסטים; טוויטר מייעלת את הפיד; והעיצוב החדש של יוטיוב מרגיז את הגולשים

14.08.2019, 14:41 | עומר כביר
הפטריוטיות, אמר פעם המשורר סמואל ג'ונסון, היא מפלטו האחרון של הנבל. וכיום, כך נראה, קשה למצוא נבלים גדולים יותר מחברות הטכנולוגיה (בניכוי פוליטיקאים ועורכי דין). עד לפני שנתיים הן היו יקירות המערכת הפוליטית, התקשורתית ואהובות הקהל; אך שורה של שערוריות, מהפך פוליטי בארה"ב, ועלייה במודעות הציבורית לסוגיות כמו פרטיות, הפכו חברות דוגמת פייסבוק, אמזון וגוגל לאויבות העם. הפתרון של רבות מהן? להניף את הדגל האמריקאי, לעמוד מתוחות בגאון בעת שירת ההמנון עם דמעה מנצנצת בזווית העין ולהכריז: גאות להיות אמריקאיות.

יש רק בעיה אחת עם הטקטיקה הזו, כפי שאבחן במדויק קווין רוז בטור שכתב בניו יורק טיימס: מדובר בכסות מזויפת ואינטרסנטית לחלוטין, שחוטאת לא רק למורשת הרעיונות של החברות ועולם הטכנולוגיה עצמו, אלא גם לא מתיישבת עם מהלכים שהן מבצעות או ביצעו לא מזמן.

למען אהבת המולדת? למען אהבת הכסף, צילום: סי די בנק למען אהבת המולדת? למען אהבת הכסף | צילום: סי די בנק למען אהבת המולדת? למען אהבת הכסף, צילום: סי די בנק

היסטורית, חברות טכנולוגיה התהדרו בהיותן גופים א-מדיניים, משהו קוסמופוליטי חוצה גבולות שלא כבול לממשלה זו או אחרת. ג'ון פרי בארלו עליו השלום, שכתב כמה מהשירים הבולטים של הגרייטפול דד - אבל ייזכר לנצח כאחד מחלוצי אידיאולוגיית האינטרנט כמרחב חופשי ופתוח (ונמנה בין מיסדיי ארגון זכויות הגולשים EFF), כתב בעבר שלממשלות "אין זכות מוסרית לשלוט או לאכוף" במרחב המקוון. לאורך השנים, תפיסה זו הדהדה בדימוי של חברות טכנולוגיה כגופים בינלאומיים.

אבל שורה של אירועים שינו זאת. הגברת הרגולציה, ירידה בקרנן של חברות הטכנולוגיה, הסתבכויות שונות בסוגיות פוליטיות ומדיניות ועוד חיסלו את שכבת ההגנה הדקיקה הזו, ואילצו את החברות לאמץ אסטרטגיה שרוז מסכם בצורה מקסימה: "להצדיע לדגל, להציל את התחת שלנו" (באנגלית זה כמובן נשמע יותר טוב: Salute the flag, save our bacon). לא מדובר במשהו פתאומי, זה הליך שנמשך כבר כמה שנים, ושכלל מהלכים כמו יצירת פעילות לובינג משמעותית. אבל תחת שלטונו הכאילו אולטרה-פטריוטי של טראמפ (כאמור, מפלטו האחרון של הנבל, ואין כיום הרבה נבלים גדולים ממנו) קיבלה גישה זו בוסט רציני.

דונלד טראמפ, צילום: רויטרס דונלד טראמפ | צילום: רויטרס דונלד טראמפ, צילום: רויטרס

הדוגמה העדכנית ביותר שמציין רוז היא זו של פיטר ת'יל, מאנשי ההון הסיכון הבולטים בשוק הטכנולוגיה וגם אחד מתומכיו הגדולים ביותר של טראמפ. במאמר שפרסם לפני כשבועיים בניו יורק טיימס שם ת'יל את גוגל על המוקד ותקף אותה על כך שהיא פותחת מרכז בינה מלאכותית בסין, בשעה שביטלה חוזה לפיתוח מערכות AI בעבור מל"טים של הפנטגון. "גוגל מתנערת מאחריותה לטובת המדינה", טען.

לת'יל, משקיע בולט בפייסבוק, יש כמובן ניגוד עניינים. אבל המתקפה הפטריוטית נגד גוגל צורמת במיוחד בהתחשב בכך שמדובר באדם שהוא בין התומכים הידועים של תנועה הזויה שרצתה להקים עיר צפה במים בינלאומיים שתתפקד כמדינה ריבונית, ושהחל מ-2011 הוא אזרח ניו-זילנד.

אבל זה לא שגוגל עצמה יכולה להתהדר בדגל הכוכבים והפסים בהצדקה גדולה משלו. לאחרונה מנסה החברה להתחנף לממשל טראמפ, ובחודש שעבר הגיע המנכ"ל סונדאר פיצ'אי לפגישה עם הנשיא. בשורה של ציוצים שתקפו את החברה, על רקע המאמר של ת'יל, תיאר טראמפ כך את שארע בה: "מר פיצ'אי התאמץ מאוד להסביר כמה הוא מחבב אותי, איזו עבודה נפלאה הממשל שלי עושה, שגוגל לא עובדת עם צבא סין ושהם לא עזרו להילארי בבחירות 2016".

סונדאר פיצ סונדאר פיצ'אי | צילום: בלומברג סונדאר פיצ

את הדברים של טראמפ, שקרן ידוע, יש לקחת בערבון מוגבל. ואולם, אין זה בלתי סביר שפגישה עם הנשיא שאת טובתו מבקשת החברה כללה גם דברי חנופה. מה שפיצ'אי לא הזכיר בפגישה היו מאמצי גוגל להיכנס לסין, ובראשם פיתוח מנוע חיפוש מצונזר שהיה חוסם אתרים כמו ויקיפדיה או תכנים שלא ערבים לחיכו של הממשל. מאמצים אלו נזנחו לא בגלל רגשות פטריוטים בראש החברה אלא בעקבות לחץ פנימי מאסיבי מצד העובדים וביקורת ציבורית חריפה.

נפנוף באיום הסיני חביב גם על פייסבוק. המייסד והמנכ"ל, מארק צוקרברג, הזהיר שפירוק הרשת החברתית, כמו שדורשים כמה פוליטיקאים, יביא להשתלטות זרה על תעשיית הטכנולוגיה העולמית. "החלופה לפייסבוק, אם להגיד את האמת, תהיה חברות סיניות", אמר בראיון ל-recode בשנה שעברה.

דייוויד מרקוס, בכיר פייסבוק שמוביל את המאמצים בחברה לפיתוח המטבע הדיגיטלי ליברה, אמר דברים בטעם דומה בשימוע בקונגרס ביולי: "אני מאמין שאם אמריקה לא תוביל את החדשנות במטבע דיגיטלי ותשלומים, אחרים יעשו זאת. אם לא נפעל, אנחנו עלולים לראות מטבע דיגיטלי שנשלט על ידי אחרים שערכיהם שונים דרמטית משלנו". במלים אחרות: אם זה לא יהיה מטבע אמריקאי חופשי ואמיץ, זה יהיה מטבע סיני מצונזר ומדוכא.

מדובר בעמדה מוזרה בעבור פייסבוק. צוקרברג השקיע בעשור האחרון מאמצים ניכרים כדי לשכנע את שלטונות סין לאפשר לרשת החברתית לפעול במדינה, ובאקט של חנפנות מביכה אף הציע בעבר לנשיא סין, שי ג'ינגפינג, לבחור את השם של בתו הבכורה. שי, למרבה המזל, סירב וצוקרברג ורעייתו העניקו לבתם את השם "מקסימה".

מארק צוקרברג, צילום: איי אף פי מארק צוקרברג | צילום: איי אף פי מארק צוקרברג, צילום: איי אף פי

התפנית ביחסים היא לא תוצאה של איזה בוסט פטריוטי אלא של הבנה שסין כנראה לא תתן לצוקרברג את מבוקשו, והצורך לנגן על נימים פטריוטים כדי לקדם את האינטרסים של פייסבוק בארה"ב.

גם אפל ואמזון הפגינו פטריוטיות כלפי חוץ לאחרונה. אפל, למשל, דיברה על הרצון שלה לשמור את ייצור המק פרו בארה"ב, אחרי שטראמפ תקף אותה על כך שהעבירה אותו לסין. ומייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, תקף יריבות בטענה שאינן פטריוטיות מספיק. "אם חברות גדולות יפנו את גבן למשרד ההגנה של ארה"ב, המדינה הזו תהיה בצרות גדולות", אמר, כשהוא מגן על התמודדות החברה בחוזה שירותי הענן בשווי 10 מיליארד דולר של הפנטגון. אבל, ציין רוז, גם אפל וגם אמזון לא פטריוטיות דיין על מנת לחדול מהתרגילים שהן נוקטות במטרה להמנע מתשלום מסים של מיליארדי דולרים בארה"ב.

מרידית' וויטקר, מייסדת מכון AI Now באוניברסיטת ניו יורק ובכירה בגוגל לשעבר, מייעצת שלא להתבלבל מההצהרות הפטריוטיות של חברות טכנולוגיה. "זה נרטיב ממש נוח", אמרה לניו יורק טיימס. "הוא מעורר רגשי לאומיות ובהלה אדומה שעבדו בעבר. וזה רומז שרגולציה, אחריות ועצירה כדי לבחון סוגיות אתיות מנוגדות ל'ניצחון'".

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

וויטקר מסכמת נהדר את המגמה שזיהה רוז: חברות ענק לא מונעות מרגשי פטריוטיות או טובת המדינה, הן רוצות בעיקר להגדיל את ההכנסות ושמהחוקקים והרגולטורים ירדו להן מהגב. פעם הן עשו את זה באמצעות קידום אידיאולוגיה קוסמופוליטית, היום עם השתנות כללי המשחק - באמצעות ניגון על רגשות לאומיים. זה לא שלעומדים בראשן לא אכפת מערכים אמריקאיים או מערביים, אבל יותר חשוב להם לנווט את החברה בין הסכנות והמלכודות השונות שניצבות בפניה. ואם צריך להצדיע לדגל ולתקוף את הקומוניסטים, הן יצדיעו לדגל ויתקפו את הקומוניסטים.

במקרה כזה, גם אנחנו צריכים לגלות ערנות ולשאול את עצמנו, מה בעצם קורה כאן? כשחברה מדברת על כמה היא אוהבת את המדינה וכמה צריך להיזהר מאויבים אלו או אחרים, אסור לקחת את הדברים בפני עצמם אלא לנסות ולהבין מה היא באמת מבקשת להשיג, אילו מהלכים היא מנסה להניע באמירה זו, איזה שקט היא מבקשת לקנות. הדבר נכון לא רק לענקיות הטכנולוגיה. הן לא המציאו את השטיק הזה והוא לא ייחודי לארה"ב. גם כאן בישראל אפשר למצוא לא מעט חברות שמכסות פעילות מפוקפקת או בעייתית בצבעי כחול לבן גאים. לנו, וגם למחוקקים, אסור להסתנוור מהצבעים הללו.

קצרצרים

1. ספוטיפיי הוציאה מבטא את Spotify for Podcasters, פלטפורמה שמאפשרת לפודקאסטרים לקבל אנליטיקה מפורטת על התכנים שלהם כמו פילוח דמוגרפי של המאזינים, כולל גיל מגדר, מיקום ואפילו טעם מוזיקלי ומשך האזנה ממוצע לכל פרק. 100 אלף פודקאסטים כבר נרשמו לשירות, כאשר בספוטיפיי ניתן למצוא כיום 450 אלף פודקאסטים שונים. מדובר בתחום שמסורתית סובל מהעדר כלי אנליטיקה, והשירות של ספוטיפיי צפוי לתת ליוצרים רבים כלים חשובים להבנת הקהל שלהם והרגלי ההאזנה שלו.

משקיעים בתסכיתים משקיעים בתסכיתים משקיעים בתסכיתים

2. טוויטר מחפשת דרכים יצירתיות לגוון את פיד שלה ולהפוך אותו ליעיל יותר, בלי לפנות לאלגוריתם סטייל פייסבוק. הפיתרון החדש והמעניין של החברה: מעקב אחרי נושאים כמו קבוצות ספורט, תוכניות טלוויזיה או סלבס, בדיוק כמו שעוקבים אחרי משתמשים. אחלה רעיון.

3. יוטיוב בוחנת עיצוב חדש עם תצוגה מקדימה גדולה יותר של סרטונים בעמוד הבית. גדולה הרבה יותר. המשתמשים לא בדיוק מתלהבים. מצד שני, היה פעם שינוי עיצובי משמעותי בפלטפורמה כלשהי שמשתמשים קיבלו בברכה?
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
כמו חברות התרופות
מבטלות כל תחרות שיכולה לעזור לאנושות ע"י קנייה של חברות, ריכוז כוח, פעילות לוביסטים ועוד וכמובן משנות עמדות בהתאם לרווחים. החטא הגדול שלהם הוא בצביעות, להעיד על עצמך כמשכין שלום ועושה טוב בזמן שהם הנבלים הכי גדולים שיש. כמו אנס שבא עם חיוך של איש טוב.. אלה הכי מסוכנים דרושה רגולציה בתחום הזה והקצאת משאבים ממשלתיים לאכיפה וקנסות לא מידתיים שיפחידו כאלו שחושבים שאין חוקים והכל פרוץ בתחום הזה.
מודאג  |  14.08.19
1.
תמיד אפשר לחזור בתשובה
נכון שכל הענקיות חטאו ביודעין ובזדון, מצד שני יש לאפשר להן לחזור בתשובה. בכל זאת אלה הן חב' המעסיקות מיליוני עובדים ומכניסות כסף רב לארה"ב, נותנות שירות יעיל לכל גולש בעולם ותורמות לקידום האנושות, דרך הפלטפורמה שהן מספקות לכל דורש. בס"ה הן מהוות פתח לחלומות גדולים ולהגשמת החלום.
סמי  |  14.08.19