אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כתב האישום נגד השר חיים כץ מחייב את פיטוריו צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ניתוח כלכליסט

כתב האישום נגד השר חיים כץ מחייב את פיטוריו

חוק יסוד: הממשלה אמנם קובע כי שר יועבר מתפקידו רק לאחר הרשעה, אולם לפי הלכת בג"ץ מלפני 26 שנה, בעניין השר אריה דרעי, הגשת כתב אישום מחייבת את ראש הממשלה לפטר לאלתר את השר

15.08.2019, 08:27 | משה גורלי, תומר גנון וצבי זרחיה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לשר הרווחה חיים כץ שיגיש נגדו כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשה שנחקרה ברשות ני"ע. במקביל הודיע שיסגור את תיק החקירה נגדו בחשד לסחיטה באיומים ומרמה בפרשת התעשייה האווירית. נגד כץ יוגש כתב אישום בעקבות מערכת יחסים ארוכת שנים עם פעיל שוק ההון מוטי בן ארי. נגד בן ארי יוגש כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים עם כץ וכן שימוש במידע פנים.

קראו עוד בכלכליסט

הודעת היועמ"ש על הגשת כתב אישום נגד השר כץ מחייבת את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטרו לאלתר, זאת לפי פסיקת בג"ץ בעניינם של השר אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי ב־1993. עם זאת, חוק יסוד: הממשלה קובע כי שר יועבר מתפקידו רק לאחר הרשעה סופית לאחר ערעור. מה גובר? נדמה שתקדים בג"ץ, מהסיבה הפשוטה שלכנסת היו 26 שנים לתקן את החוק, להתגבר על בג"ץ ולקבוע במפורש שהגשת כתב אישום איננה עילה לפטר שר. אבל הפוליטיקאים בחרו לא לתקן את החוק, ולכן הדין הוא הלכת דרעי/ פנחסי – הגשת כתב אישום מחייבת את ראש הממשלה לפטר את השר. מובן שהמצב אינו נטול אירוניה בהינתן העובדה שעל ראש הממשלה, המפטר, מרחף כתב חשדות חמור יותר מזה שמוגש נגד כץ, המפוטר.

חיים כץ, צילום: אבי אוחיון, לע"מ חיים כץ | צילום: אבי אוחיון, לע"מ חיים כץ, צילום: אבי אוחיון, לע"מ

הפיטורים צריכים להיות מיידיים, בלי קשר להסרת החסינות כחבר כנסת. יצחק רבין חויב לפטר את דרעי עוד בטרם החליטה הכנסת להסיר את חסינותו, ואילו את פנחסי אפילו לא ניתן היה להעמיד לדין כי הכנסת סירבה להסיר את חסינותו. הוא הועמד לדין רק אחרי שבג"ץ פסל את החלטת הכנסת לשמר את חסינותו. מדובר היה בימים שעוצמת בג"ץ אפשרה את שני המהלכים: הוראה לראש הממשלה לפטר את השר נשענה על הצורך לשמור את אמון הציבור בשלטון; והוראה לפסול את החלטת החסינות של הכנסת שנשענה על עילת ה"סבירות".

דיון בחסינות רק בנובמבר

כתב האישום המאוחד, נגד כץ ונגד בן ארי, יוגש תחילה ליו"ר הכנסת, וככל שתוסר החסינות של כץ הוא יוגש לבית המשפט. כץ הודיע אתמול שיבקש מוועדת הכנסת לא להסיר את חסינותו כח"כ. הכנסת אגב נמצאת כעת גם בפגרת בחירות, והיא לא הקימה ועדת כנסת בטרם התפזרותה. ועדת הכנסת תוקם רק בקדנציה הבאה, כלומר בנובמבר. רק אז כנראה יתקיים דיון במתן חסינות לכץ. לפי שעה, לא ברור מה יהיה הרכב הוועדה, ואם יימצא רוב לבקשתו. בכנסת אומרים כי הסיכוי שתוקם ועדת כנסת זמנית כעת אינו גבוה.

הסרת החסינות הפכה קלה יותר לאחר שהחוק תוקן ב־2005, והיום משרתי נתניהו מבקשים להחזירו כדי להקשות על ההסרה. בעבר היועמ"ש היה צריך לבקש מוועדת הכנסת לאשר את הסרת החסינות בהליך מיוחד. היום אין חסינות אוטומטית. היועמ"ש מגיש כתב אישום נגד חבר כנסת כמו נגד כל אדם, ועל חבר הכנסת לבקש מוועדת הכנסת בתוך 30 יום שלא להסיר את חסינותו. בג"ץ צמצם את עילות החסינות למכשול בלתי עביר כמעט — שהיועמ"ש "התנכל" לח"כ בהגשת כתב האישום — והפך במספר פעמים את החלטות מליאת הכנסת שאישרו את החסינות.

על פי כתב החשדות נגד כץ, בשנים 2010־2015 בן ארי, חברו הקרוב של כץ, שימש יועץ פיננסי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית בישראל. בן ארי העניק לשר כץ טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, והשר כץ מצדו קידם אינטרסים של בן ארי תוך כדי ניצול תפקידו הציבורי. מדובר בארבעה סוגים של טובות הנאה שקיבל כץ מבן ארי: עשרות עסקאות מתואמות בבורסה מול בן ארי שהניבו לכץ רווחים מובטחים; קבלת טיפ עסיסי ושמן מבן ארי, שמקורו במידע פנים של אקוויטל, שעל בסיסו רכש כץ מניות לעצמו ולבניו

יאיר ואמיר בהיקף כולל של 1.515 מיליון שקל, עסקה שהניבה לו בתוך חמישה ימים בלבד רווח של 206 אלף שקל במניות נצבא (תשואה של 22.3%); ניהול תיק ניירות ערך של כץ בחינם על ידי בן ארי בעת שהוא כיהן כחבר כנסת; ניהול חשבון הנאמנות של כץ על ידי בן ארי ללא תמורה לאחר שמונה לשר.

"מגבלות על תפקוד הכנסת"

עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל־סלוצניק ממשרד שינמן־נגב־ניב, המייצגות את כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות לא סבירות על תפקוד הכנסת. ועדת האתיקה של הכנסת, שדנה בעניין ב־2011, מצאה טעם לפגם בהתנהלות כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית".

מטעמו של מוטי בן ארי, המיוצג על ידי עוה"ד ארז הראל וירון אלכאוי ממשרד גורנציקי ושות', נמסר: "אנו מאמינים כי לאחר שבית המשפט הנכבד ייחשף למלוא יריעת הטיעון, בן ארי יימצא חף מכל אשמה גם בענייניים אלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
לנתניהו יש 2 פתרונות מצויינים
א. גורלי טוען, כי הפיטורים צריכים להיות מיידיים, בלי קשר להסרת החסינות כחבר כנסת. כיון שיצחק רבין חויב לפטר את דרעי עוד בטרם החליטה הכנסת להסיר את חסינותו, ואילו את פנחסי אפילו לא ניתן היה להעמיד לדין כי הכנסת סירבה להסיר את חסינותו. גורלי עצמו מסביר, כי מדובר היה בימים שעוצמת בג"ץ אפשרה את ההוראה לראש הממשלה אפילו שהיא נוגדת לחלוטין חוק יסוד, והיא נשענה על הצורך לשמור את אמון הציבור בשלטון. על כן, דומני, כי נתניהו יכול בעת זו להתעלם לחלוטין מ"הלכה" זו של בג"ץ, בתואנה כי אדרבה, כיום ישנו צורך לשמר את אמון הציבור במערכת המשפטית, ולא להעניש אדם נגד החוק. ב. הפתרון השני הוא אפילו יותר מבריק. לקבל את הלכת בג"ץ כלשונה, אלא שראש הממשלה יוכל "לפרש" אותה, שבג"ץ לא התכוין לפיטורי שר בתקופת בחירות, בפרט שברי כי כץ יסיים את כהונתו הנוכחית הרבה לפני הגשת כתב האישום בפועל.
יועץ משפטי  |  15.08.19
לכל התגובות