להשקיע במורים הנכונים

דו"ח חטיבת המחקר של בנק ישראל על פריון העבודה אינו משאיר מקום לספק: הביצועים הנמוכים של החינוך בישראל הם מהגורמים העיקריים לפריון העבודה הנמוך.

ישראל ממוקמת חמישית מהסוף בין המדינות המפותחות בתוצאות PISA, מבחני הישגים בינלאומיים לתלמידי תיכון. גורם מרכזי להישגים הנמוכים בחינוך ובפריון העבודה גם יחד הוא שכישורי המורים נמוכים, גם יחסית לשאר האוכלוסייה בישראל וגם יחסית למדינות מפותחות אחרות.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

למרות הרפורמות שהעלו את שכר המורים, איכות המורים החדשים חזרה לרדת מ־2014. סיבה מרכזית לכך היא שבעוד השכר הממוצע של מורה ותיק קרוב למקובל ב־OECD, השכר של מורה מתחיל נמוך בהרבה מהממוצע.

בנק ישראל מציין שכדי להביא את ישראל להוצאה הממוצעת לתלמיד הנהוגה ב־OECD, יש להגדיל את תקציב החינוך ב־13 מיליארד שקל בשנה. אם הכסף ייועד בעיקר לשיפור איכות ההוראה, התוצר צפוי לגדול בטווח הארוך ב־40 מיליארד שקל לשנה. אלא שלא מדובר בהגדלה רוחבית של השכר, אלא יש להשקיע בארבע קבוצות:

1. יש להעלות משמעותית את השכר של המורים החדשים ולצמצם את הפער בינם לבין הוותיקים. הסכם השכר האחרון של מורי התיכונים שנחתם ב־2018 הגדיל משמעותית את שכר המורים המתחילים. לאחר הקמת הממשלה ייערך משא ומתן דומה לגבי מורי היסודיים, ויש לקוות שגם בו התוספות למורים חדשים יהיו גדולות משמעותית משל הוותיקים.

2. יש להעניק שכר מוגדל למורים בעלי הכשרה במקצועות שבהם יש מחסור והם גם חיוניים למשק: אנגלית, מתמטיקה ומדעים.

3. אחד הגורמים התורמים לביצועים הנמוכים הוא הפערים העצומים בין תלמידים חזקים לחלשים. יש להעניק הטבות שכר למורים שעוברים לבתי ספר חלשים ועוד יותר למורים שיסכימו לעבור לפריפריה.

4. יש לאפשר למנהלים לתגמל מורים על הישגים משמעותיים.

הממשלה הקודמת חילקה הטבות לכל מגזר שלחץ מספיק. הממשלה הבאה תצטרך לכסות את הגירעון שנוצר, ולכן יהיה הרבה יותר קשה להגדיל משמעותית את תקציב החינוך. דווקא על רקע זה חשוב מאוד שההשקעה בחינוך תעשה בדרך יעילה וממוקדת ותביא למערכת מורים הרבה יותר טובים.

לארגוני המורים מוצע לזכור ששיפור מעמד המורה הוא אינטרס מובהק שלהם, אולי החשוב ביותר, וזה יקרה רק אם תעלה דרמטית רמת המורים הצעירים המגיעים למערכת החינוך.