אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נלחמים במגפת הפציעות במשחקי הספורט צילום: ראובן שוורץ

נלחמים במגפת הפציעות במשחקי הספורט

מחקרים מצאו כי התרבות מקרי הפציעות בקרב ספורטאים מקצועניים היא תוצאה של התחלת הקריירה בגיל צעיר מדי, התמחות שמטילה עומס מוגזם על השלד והשרירים. רופא בתחום: "הם מטביעים 360 מעלות וקופצים 38 אינץ' באוויר, אבל לא מסוגלים לעמוד על רגל אחת"

20.08.2019, 08:59 | אוריאל דסקל

האם ספורטאים צעירים מתמחים בענף אחד בגיל מוקדם מדי? זו השאלה שנחקרה במעבדת הספורט באוניברסיטת ויסקונסין בשנים 2016־2018. המחקרים העלו שילדים ספורטאים בני 12 עד 18 רוצים להתמחות בענף אחד. כ־70% רואים את עצמם כספורטאים מקצוענים שצריכים להתמחות בענף שלהם. עוד נמצא שרוב הילדים התחילו בהתמחות לפני גיל 10, והם נפצעים יותר מילדים ספורטאים שאינם מתמחים. התמחות מוגדרת כאימון ומשחק בענף אחד במשך שמונה חודשים בשנה.

הסיכויים של שחקני טניס מתמחים עד גיל 18 להיפצע הם פי 1.5 יותר מאלה של הלא מתמחים. מתוך 1,200 ספורטאים שהתמחו בענף אחד, כשני שלישים פנו לעזרת קליניקות שמתמחות בספורט כדי לטפל בבעיה אורתופדית.

המסקנה של החוקרים מאיסוף כל הנתונים: סיכון לפציעת גידים, רצועות וסחוס אצל קטינים שמתמחים בענף גדול ב־125% מזה של ספורטאים קטינים אחרים.

ניתוחים בגיל 9

 

בארה”ב בלבד נפצעים 3.5 מיליון קטינים בפעילויות ספורטיביות מדי שנה. לפי America Orthopaedic Society, מספר הרצועות הקרועות בקרב קטינים צמח באופן דרמטי, ולפחות חצי מהפציעות קשורות לעומס יתר קבוע על הברכיים של הילדים. ילד ששיחק רק כדורסל או רק כדורגל נשחק לחלוטין.

באקסטר הולמס מערוץ הספורט האמריקאי ESPN כינה את התופעה הזו "מגפה": "הכל קשור להתמחות בספורט אחד לאורך השנה. הגוף מתרגל לתנועות חד־גוניות, והשחקנים שמגיעים לליגה כמו NBA פשוט שחוקים. יש ילדים בני 9 שעוברים היום ניתוחים לשיקום הרצועות הצולבות שלהם בברך, זה לא סביר. העומס על הגוף באותן תנועות זה מתכון לאסון". אדם סילבר, קומישנר ה־NBA, התייחס לתופעה בתחילת עונת 2017/18: "מה שאורתופדים אומרים לנו זה שיש בעיות של שחיקה בשחקנים צעירים. בעיות שהם לא ראו אצל שחקנים עד שאלו היו הרבה יותר מבוגרים".  

שחקן כדורגל הפועל באר שבע מיכאל אוחנה נפצע במהלך משחק, צילום: ראובן שוורץ שחקן כדורגל הפועל באר שבע מיכאל אוחנה נפצע במהלך משחק | צילום: ראובן שוורץ שחקן כדורגל הפועל באר שבע מיכאל אוחנה נפצע במהלך משחק, צילום: ראובן שוורץ

למרות טכנולוגיות רבות למניעת פציעות, ב־2017/18 מספר ההיעדרויות ממשחקים ב־NBA עבר את ה־5,000 בפעם הראשונה מאז החלו לבדוק את הנושא ב־2005/6.

לפי ג'ף סטוס, מאמן כושר שעוקב אחר הפציעות ב־NBA וכותב על הנושא ב־instreetclothes.com, בעונת 2017/18 שחקני אולסטאר ב־NBA (השחקנים שנחשבים לטובים ביותר) פספסו בממוצע 14.63 משחקים בעונה. בעונת 2018/19 הם פספסו כבר 17.02 משחקים. כמו כן לפי הדאטה שיש לסטוס, שחקנים שנבחרו בדראפט בסיבוב הראשון ב־2017 החמיצו 751 משחקים, המספר השני הכי גבוה מאז הוחלט למדוד את זה. עלייה ניכרת בהשוואה ל־2015 (637) ול־2016 (548).

"זו בעיה חמורה בכל ענפי הספורט ולכל הפירמידה של הספורט – מהמקצוענים ועד הילדים", אומר ל"כלכליסט" ד"ר דיוויד קפלן, הרופא הראשי של קבוצת ליגת הפוטבול של ארה"ב (NFL) ג'קסונוויל ג'אגווארס. "הספורטאים מהירים יותר מאי פעם וחזקים יותר מאי פעם, אבל הם גם שחוקים כי הם משחקים את המשחק מגיל צעיר. הם כישרוניים מאוד, אבל בכל מה שקשור לעניינים ביומכניים — קרסוליים, מותניים, ליבה — הם לעתים לא מודעים לבעיות שלהם. ההתמחות שלהם בענף אחד אולי הפכה אותם לשחקנים טובים יותר, אבל הם לא עושים דברים שעוזרים להם להימנע מפציעות ולהשתקם מפציעות". או כפי שרופא אחד ציין בכתבה של הולמס: "הם יכולים להטביע 360 מעלות ולקפוץ 38 אינץ' באוויר, אבל לא יכולים לעמוד עם רגל אחת באוויר".

זיהוי גורמי סיכון

 

כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיה ישראלית. חברת Physimax, שיושבת בהרצליה, מספקת בשנים האחרונות שירות בדיקת שחקנים עם טכנולוגיה ייחודית. הטכנולוגיה מודדת תפקוד מערכת שלד־שריר ויכולות תנועה כדי לזהות גורמי סיכון לפציעה, לשפר יכולות אתלטיות ולייעל תהליכי שיקום. מצלמת 3D מצלמת שחקן מבצע פעולות כגון קפיצה מדרגש וסקוואט. את הנתונים מעבירים דרך ענן ובתוך דקות מתקבלת אינפורמציה, שעשויה להצביע על עייפות של השחקן, בעיות ביומכניות, בעיות שרירים וסיכויי פציעה.

Physimax גם מציעה תרגילים לפתרון בעיות על סמך עשרה פרוטוקולים רפואיים/ מקצועיים לסיכוני פציעה וליכולת ספורטיבית. החברה עבדה בשנים האחרונות עם קבוצות ספורט רבות, כגון אינדיאנה פייסרס, יוטה ג'אז (NBA), הג'אגווארס וקנזס סיטי צ'יפס (NFL), קולורדו רוקיס (MLB), פריז סן ז'רמן וקבוצות כדורגל בישראל ובאירופה ואפילו צבא ארה"ב והמארינס. "דרך Physimax למדנו את מערכת העצמות והשרירים של שחקנים", מסביר קפלן. "ולא רק של שחקנים, גם פציינטים אחרים. אנחנו רואים איך ספורטאים זזים. אנחנו מקבלים המון אינפורמציה ביומכנית שמסייעת לנו בדבר הכי קשה: למנוע פציעות".

את הטכנולוגיה של Physimax שואפים כעת להנגיש לספורטאים בכל הרמות, והרופאים הראשיים של קבוצות משלוש הליגות הבכירות MLB (רוקיס), NBA (פליקנס), NFL (ג'גוארס, פלקונס) חברו יחד כדי להשקיע בחברה ולסייע לה בפיתוח הדור הבא של הטכנולוגיה במובייל. המנכ"ל רם שלו: "מטרת ההשקעה היא להפוך את הטכנולוגיה לזמינה, לא רק עבור ספורטאים מקצוענים, אלא עבור ספורטאים בכל הרמות, כל מי שרץ, שוחה, מתאמן באופן רציני. באמצעות המצלמה בטלפון הסלולרי/טאבלט כל אחד בכל גיל יוכל לזהות בעצמו את הליקויים ביכולות התנועה שלו ולשפר את יכולותיו באמצעות הטלפון, בלי ללכת למומחה, וכך להפחית את עלויות ביטוח הבריאות".

"לא לכולם יש הגישה לטכנולוגיות שמסייעות לבדוק את הבעיות הביומכניות של ספורטאי צעיר (בדרך כלל סריקה במעבדה כמו PG3 או Fusionetics עולה לפחות כמה עשרות אלפי דולרים). אני פשוט רואה איך אפשר לסייע לשחקנים בקבוצת כדורסל ילדים או פוטבול ילדים עם הטכנולוגיה של Physimax", אומר ד"ר קפלן.

Physimax גייסה כספים מהקרן הישראלית־אמריקאית Lion Bird ומקבוצת Edtom. דרך Seedinvest, פלטפורמת מימון המונים מובילה בארה"ב, שאליה נבחרו לאחר תהליך בדיקה מקיף, היא נהנית מהשקעה לפי שווי שוק של 12 מיליון דולר, וכאמור גם רופאים של קבוצות ספורט בכירות משקיעים בה.

לפי ד"ר קפלן, הבעיה העיקרית של הספורטאים הצעירים היא משחקים רבים מדי. שחקן כדורסל צעיר יכול לשחק מגיל 7 עד 19 יותר מ־1,000 משחקים מאורגנים (לא כולל אימונים, משחקים ברחוב וכדומה). זה הרבה יותר מדי עבור גוף צעיר: "הספורטאים משחקים המון שעות בספורט אחד. זה יכול להוביל להרבה מאוד בעיות. שחיקה, שברי מאמץ, עייפות שריר ועצם ואב־נורמליות ביומכנית.

"האתגר הגדול ביותר עבור קבוצות ספורט מקצועניות כיום הוא מניעת פציעות. אנחנו יודעים איך לתקן רצועה קרועה, אבל מה שאנחנו מנסים להבין זה מה גורם לפציעה הזו, ולהשתמש בנתונים שיש לנו כדי למנוע פציעה. ואם אנחנו יכולים למנוע את זה, אנחנו יכולים לצמצם את זמן הפציעה והשיקום, ולחסוך הרבה מאוד כסף לארגון. החבר'ה האלה, שחקני פוטבול, יכולים להיפצע ואז הם פשוט לא יכולים לעבוד".

על פי חישוב של בלוג instreetclothes.com, קבוצות ב־NBA הפסידו עד כ־40 מיליון דולר בעונה בגלל פציעות (כסף שמשולם לשחקנים שלא משחקים). בכדורגל קבוצת פרמיירליג יכולה להפסיד יותר מ־10 מיליון ליש"ט במענקי מיקום בגלל פציעות (קבוצה ששחקניה החמיצו יותר מ־15% מהמשחקים תסיים ב־3.7 מקומות בממוצע נמוך יותר מהמצופה ממנה לפי תקציב השכר).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות