למה "עסקת שקד" לא יצאה לפועל

לפי הפרסומים השבוע, שליחים מטעמה של איילת שקד ניסו לסחור בצרותיו המשפטיות של בנימין נתניהו כדי לחלץ ממנו את שילובה של שקד ברשימת הליכוד. אחד משליחי שקד, נחשף, העיד על שולחתו - "היא ככה עם מנדלבליט, היא שולטת בו, היא יודעת להשפיע עליו. אם היא לא תשלוט במשרד המשפטים ברור שביבי הולך לכלא". שליח אחר הבטיח כי "רק היא יכולה להביא לביבי את החסינות".

"העסקה" לא יצאה לפועל ושתי סיבות אפשריות לכך: ראשית, אפילו בעיני נתניהו וסביבתו זה נשמע בלתי אפשרי ואולי גם פלילי; שנית, שרה מעדיפה לראות את ביבי בכלא מאשר להחזיר את שקד לליכוד.

הקריאות לחקירה פלילית לא איחרו לבוא. "מסרים אלה מעלים את החשש כי שרה בכירה בישראל הופכת את משרדה וסמכויותיה לכלי במשא ומתן פוליטי ואופורטוניסטי כאשר כל כולו נועד כדי למלט חשוד מאימת הדין", כתבו אנשי המחנה הדמוקרטי, יאיר גולן ויאיר פינק ליועץ המשפטי מנדלבליט.

אביחי מנדלבליט ואיילת שקד | צילום: יאיר שגיא

חקירה פלילית לא תהיה כל עוד לא ניתן לייחס את השליחות ואת המודעות לקיומה ולתכניה ישירות לשקד. בכל מקרה, הדרישה והעלאת האפשרות הזו אינם מופרכים לגמרי במציאות הישראלית שבה דיבורי רהב, קומבינות ובלוני ניסוי מתגלגלים להליכים פליליים.

מנדלבליט עצמו חווה זאת בחקירות נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ומקורביו בפרשת מסמך הרפז. ויש שתי דוגמאות שקרובות יותר לענייננו. התיק שנפתח על הדיאלוג שניהלו יועץ ראש הממשלה בעבר ועד המדינה בהווה ניר חפץ ויועץ התקשורת אלי קמיר על מינוייה של השופטת בדימוס הילה גרסטל ליועצת משפטית לממשלה בתמורה לסגירת תיקי הזוג המלכותי. ודוגמה רחוקה יותר: מועמדותו של מני מזוז ליועץ משפטי שהועלתה בצמוד לציפייה שיסגור את תיק האי היווני שכבר גובש לטיוטת כתב אישום בידי פרקליטת המדינה היוצאת עדנה ארבל. המינוי והציפייה מומשו בסופו של דבר.

בנימין נתניהו | צילום: AFP

ספינרים, מפריחי בלונים ויצרני אשליות

גם אם חקירות פליליות לא התקיימו או לא הבשילו, עדיין הדיבור הזה שווה התייחסות. בעולם הספינרים, מפריחי הבלונים ויצרני האשליות אין גבולות, כולל השמיים. הכל כשר. סביבתו של נתניהו מוכנה לשלם מחירים גבוהים בהרבה מקליטת שקד בליכוד. חקיקה פרסונלית, פסקת התגברות, ברית עם הכהניסטים. מחירים שגובלים בהתנקשות בדמוקרטיה הישראלית, רק כדי לחלץ את הבוס. לכן נפנוף הפיתיון הזה, תרומת שקד לחילוץ, מול חוטמם של נתניהו ואנשיו היא מתבקשת. והיא אפילו מחיר נוח יותר לחילוץ ממה שנתניהו מוכן באמת לשלם.

הבעייה היא שהבושה, האיפוק, הבלמים והריסונים כבר מזמן לא קיימים מהצד של המציעים. ומהצד השני, של מקבלי ההצעות, לא ממהרים להתנער בשאט נפש לפני שהם בוחנים היתכנות מעשית של רעיונות הבלהה האלה. האם במקרה הזה נדחו שליחיה של שקד בגלל שאט הנפש המוסרית מההצעות? כנראה שלא.

לא ברור אם ההצעות נגעו רק לחקיקת החסינות או גם להשפעה על תיקי נתניהו עצמם. הפרקליטות, ומערכת המשפט ככלל, עדיין אינם סחורה. הניסיונות להשפיע על תוצריה הם כרגע במינויים. לפטר את השופט בדימוס שלום ברנר מראשות ועדת ההיתרים ולהביא במקומה את השופטת בדימוס שרה פריש. למנות מבקר המדינה ונציב שירות המדינה ממושמעים ונוחים יותר. גם איילת שקד כשרת משפטים פעלה למימוש יעד זה במינויים שהובילה לכל בתי המשפט.

אבל, להשפיע על תיקים שכבר בתנועה, זה כבר צעד אחד קדימה. ויש עוד בעיה. שרה נתניהו צוטטה בידי מיכל פרץ כמי שאמרה על שקד "היא זו שתפרה את התיקים לנתניהו". כנראה שאף אחד לא מאמין שהתופרת מוכנה כעת לפרום. בבית ראש הממשלה בטוחים ששקד סייעה לפרסום חלק מהסיפורים הצהובים הפנימיים. לכן, כנראה שאף אחד לא התייחס באמון להבטחות החדשות. לא לתוכנן, לא לסיכויי הגשמתן. כנראה שהאמינו יותר לסיכוי שגם הקומבינה הזו תהפוך בסוף לתיק פלילי נגד נתניהו.