אבו מאזן עלול לדרדר את הדסה בחזרה למשבר

החלטת הרשות הפלסטינית להתנתק מישראל, הכוללת גם הפסקת הזרמת חולים למערכת הבריאות הישראלית, עלולה לפגוע בבתי חולים איכילוב ותל השומר, אך בעיקר בבית החולים הדסה שנמצא לקראת סיום של תוכנית הבראה. לפי נתונים של משרד הבריאות שהגיעו לידי "כלכליסט", אובדן הכנסות בתי החולים הישראלים מהפסקת טיפול בפלסטינים יגיע ל־196 מיליון שקל ב־2020. מחצית מהסכום יאבד הדסה בלבד.

לפי אותם נתונים, הכנסות בתי החולים הישראליים מטיפול בפלסטינים הגיעו ל־272 מיליון שקל ב־2018, ובמקום לטפס ב־2019, צפויים לרדת ל־205 מיליון שקל בלבד. אלא שהבעיה האמיתית צפויה להיחשף כבר ב־2020, אז ההכנסות צפויות לעמוד על 80 מיליון שקל בלבד.

לפי התכנון התקציבי של 2019, היתה צפויה עלייה במספר הטיפולים ביחס ל־2018, כך שאובדן ההכנסות הוא אף רב יותר.

ממשרד הבריאות נמסר כי "בתי החולים בישראל מטפלים בחולים תושבי הרשות הזקוקים לטיפולים מורכבים או שאין ברשות אפשרות לבצע, כשעיקר הטיפולים הם בתחומי האונקולוגיה בבתי החולים הדסה ושיבא. החל ממרץ 2019 החליטה הרשות הפלסטינית להפסיק לספק הפניות חדשות למטופליה לבתי החולים בארץ, אך המשיכה לשלם עבור מטופלים שכבר החלו טיפול קודם לכן".

אבו מאזן | צילום: אי פי איי

גורמים במערכת הבריאות מסרו כי הם מוטרדים מאוד מההתפתחויות וחוששים כי במידה שהתחזיות יתממשו, הדבר עלול לסבך את הדסה.

הנהלת בית החולים כבר פנתה לחשב הכללי באוצר לבקשת סיוע בגין אובדן הכנסות, אך נכון לעכשיו אין היענות לבקשה מכמה סיבות. ראשית, ישנו גירעון תקציבי של 54 מיליארד שקל. שנית, אין ממשלה שיכולה לאשר סיוע כזה. אך חשוב מכך, באוצר חוששים מיצירת תקדים מסוכן, שכן מדובר באירוע חיצוני שגורם לאובדן הכנסות ואירועים כאלה יכולים להתרחש בסביבת כל בית חולים אחר. "אם תפרוץ מלחמה בדרום וכמות הניתוחים בברזילי תרד, הם גם יהיו רשאים לבקש סיוע", הסביר גורם ממשלתי המעורה בפרטים.

מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין | צילום: אוראל כהן

ב־2014 נחתם הסכם הבראה בין הדסה, שהוא בית חולים ציבורי אך בבעלות פרטית של נשות הדסה, על רקע משבר כלכלי אליו נקלע. לפי ההסכם, בית החולים התחייב לצמצם את הגירעון השוטף ל־28 מיליון שקל עד סוף 2019, זאת לאחר שהגירעון ב־2014 עמד על כ־300 מיליון שקל. אז סיפקה הממשלה חבילת סיוע לבית החולים, שצמצמה את הגירעון ל־100 מיליון שקל. ב־2018 הצטמצם הגירעון לכ־42 מיליון שקל. בסך הכל קיבל הדסה מהמדינה סיוע בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, ובתמורה לכך הנהלת הדסה פיטרה כ־550 עובדים ב־2014 ונשות הדסה (בעלי המוסד) מסרו למדינה נכסים שנאמדו בכ־150 מיליון שקל. הנהלת הדסה התחייבה שב־2020 תגיע לאיזון תקציבי.

הפחתת התלות של הרשות

מאז תחילת השנה, החליטה ממשלת ישראל על קיזוז הכספים שמשלמת הרשות למחבלים הכלואים ובתגובה החליטה הרשות על התנתקות הדרגתית וחלקית עם ישראל, לרבות הפחתת התלות בין הרשות לישראל. נכון להיום, עדיין לא נמצאה הנוסחה לפתרון. במהלך החודשים האחרונים ניסתה ישראל להפקיד את הכספים המקוזזים בבנקים הפלסטיניים, אולם הרשות בלמה את המהלך.

מצבו של בית החולים הירושלמי מורכב. רק בפברואר פרצה שביתה על רקע סכסוך בין ההנהלה לרופאים ולמתמחים. דו"ח ועדת גבאי שבחן את המשבר בהדסה ב־2014 קבע כי "עובדי בית החולים נהנים מתנאי שכר והטבות גבוהים מהמקובל ולכן כחלק מהפתרון עליהם לוותר על זכויות קיימות". לפי הדו"ח, "בעוד שבבתי חולים אחרים רופא שמלמד באוניברסיטה מקבל תוספת בהתאם לחלק הזמן שבו הוא מלמד, בהדסה עצם ההשתייכות לסגל אקדמי מביא לתוספת של 30% לשכר". מדובר ב־220 רופאים בכירים שמרוויחים תוספת של 30 אלף שקל בחודש מעל שכר בכירים באותו מעמד בכלל בתי החולים בארץ.

הרקע לשביתה: הנהלת בית החולים הודיעה כי לנוכח כישלון המגעים בינה לרופאים סביב ביטול ההטבות, לא תוכל לקבל מתמחים חדשים שהיו אמורים להתחיל את עבודתם בתחילת החודש. הרופאים ראו בצעד זה ענישה מצד המנכ"ל פרופ' זאב רוטשטיין שמנצח על תהליך ההבראה. הרופאים טענו כי צעדיו של רוטשטיין אינם חוקיים ומהווים פגיעה בבית החולים, בתושבי ירושלים וברופאים שיישארו עם העומסים הכבדים במחלקות ללא המתמחים החדשים. בסופו של דבר השביתה ארכה יממה, אך הבעיה נותרה.

מהנהלת הדסה לא התקבלה תגובה.