אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השקל מאבד גובה - בפתיחת שבוע של הודעת ריבית צילום: בלומברג

השקל מאבד גובה - בפתיחת שבוע של הודעת ריבית

הדולר עולה ב-0.2% ונסחר בסביבת 3.52 שקלים, היורו מתחזק ב-0.7% ונסחר בסביבת 3.91 שקלים; ביום רביעי יפרסם בנק ישראל את הודעת הריבית - לראשונה מאז הודיע הנגיד אמיר ירון על כוונת הבנק להמשיך במדיניות מרחיבה

26.08.2019, 13:03 | מיקי גרינפלד

שבוע של ריבית נפתח עם נסיגה בשקל: ביום רביעי יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית המעודכנת - הראשונה מאז ההודעה החריגה של אמיר ירון על שינוי הכיוון של בנק ישראל וביטול התוכנית להעלאת ריבית בחודשים הקרובים. הדולר עולה ב-0.2% ונסחר בסביבת 3.52 שקלים, היורו מתחזק ב-0.7% ונסחר בסביבת 3.91 שקלים. בשווקים הבינ"ל - היורו נחלש ב-0.3% ל-1.111 דולר.

קראו עוד בכלכליסט

בסוף חודש יולי, בעקבות התחזקות עקבית וממושכת בשקל, ולנוכח צעדי ההקלה הכמותית שיוצאים מבנקים מרכזיים בעולם, יצא הנגיד אמיר ירון בהודעה מיוחדת שבה הדגיש כי "ריבית בנק ישראל לא תעלה במשך זמן ממושך", בניסיון לצנן את הטיפוס של המטבע המקומי.

ירון הסביר בהודעה האמורה את שינוי העמדה של הבנק: "במועד החלטת הריבית האחרונה ב-8 ליולי הוועדה העריכה, על פי האינפורמציה שהייתה לנו אז, שיתכן שיווצרו התנאים להעלאת ריבית באחת ההחלטות הבאות". "עם זאת", אמר ירון, "הדגשנו שלאור אי הוודאות המשמעותית הקיימת לגבי מספר פרמטרים עיקריים, לא מן הנמנע שיהיה צורך להמשיך לקיים מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך", מסר הנגיד. השאלה שעל הפרק עתה היא האם בנק ישראל מתכוון להוריד את הריבית בישיבה זו, מרמתה הנוכחית של 0.2.5%, או להודיע על כוונתו לצאת לתוכנית הקלה בתקופה הקרובה.

לפני שבועיים דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בחודש יולי 2019 - בשעה שתחזיות הכלכלנים עמדו על מדד בסביבה אפסית. מתחילת השנה (ינואר 2019) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% וב-12 החודשים האחרונים (מיולי 2018 עד יולי 2019) עלה ב-0.5%. סביבת ריבית נמוכה עשויה לתרום לדחיפה של המדד קדימה לעבר סביבת היעד של 2%.

הנגיד אמיר ירון , צילום: אלכס קולומויסקי הנגיד אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי הנגיד אמיר ירון , צילום: אלכס קולומויסקי

מדיניות פיסקאלית: מה מצפה לנו 

הממשלה הבאה תעדיף ככל הנראה לשמר את הגירעון ברמתו הנוכחית על פני ה"תשלום" של לחצים אינפלצוניים והורדת הגירעון. כך לפחות מאמינים בפסגות. "בעוד שאין הרבה ספק שצמצום הגירעון לרמה סבירה יהיה חייב להיות מלווה בלחצים אינפלציוניים גבוהים, נדמה שהולך ומתגבר הספק לגבי נכונות הממשלה לנקוט בצעדים הנדרשים לצמצום הגירעון. עדכון תחזית הצמיחה ל-2020 מ-3% ל-2.5% והסימנים ההולכים ומתגברים להאטה הגלובאלית מגבירים להערכתנו את ההסתברות שהממשלה החדשה תעדיף להותיר את הגירעון ברמתו הגבוהה (צפוי להיות מעל 4.5% מהתוצר) ולא להוציא לפועל צעדים שיפגעו עוד יותר במשק ובעיקר בצרכן הפרטי", כותב הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד בסקירה השבועית.

"התחזית לגבי הדרך שבה הממשלה החדשה תבחר לפעול היא לא פחות פוליטית מאשר כלכלית. מכיוון שבפוליטיקה אנחנו לא מבינים נניח רק שההסתברות לתרחיש בו הממשלה לא פועלת לצמצום הגירעון עלתה. בהתאם לכך, תוחלת האינפלציה הצפויה לשנה הקרובה היא נמוכה יותר כך שאין העדפה ברורה בין הרכיב הצמוד למדד לזה השקלי", מוסיף גרינפלד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות