הפייק ואדוניו: כשזיופי מוצרים באמזון הורגים אנשים

יש מוסכמה בעולם הטכנולוגיה שכדי להצליח בגדול, ממש בגדול - בענק - אתה צריך ליצור פלטפורמה. אפשר לפתח שירות או מוצר מצוינים ואפילו לזכות באמצעותם להצלחה ניכרת, אבל כדי לשחק בליגת העל חייבים להרים מגרש שיאפשר לאנשים אחרים לשחק, לדבר, ליצור או לסחור. אתה תספק את התשתית הטכנולוגית והממשקית, הם יעשו את העבודה ואתה תקצור את הרווחים.

פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות הן הדוגמה הקלאסית – מערך שבנוי על כך שהחברה רק מספקת מקום פעילות, והמשתמשים הם שמייצרים את החוויה. אמזון רשמה קפיצת דרך משמעותית כשיצרה זירת מסחר שמאפשרת לכל אדם למכור דרכה מוצרים. גוגל הפכה את הפרסום בשירותיה למעין פלטפורמה, וחופש הפעולה שיש למפרסמים שם אחראי לחלק ניכר מהכנסותיה, וכמובן שיש לה גם פלטפורמה קלאסית בדמות יוטיוב. אפל ומיקרוסופט אמנם נכנסו לליגת העל שלא בסיוע פלטפורמות, אבל מדובר בחברות שצמחו בעידן אחר וגם להם יש פלטפורמות משמעותיות: לאפל את האפסטור, למיקרוסופט את לינקדאין שרכשה לפני שלוש שנים ב-26.2 מיליארד דולר.

פלטפורמה יכולה להפוך חברה למכונת מזומנים ולכוח תרבותי אדיר, כזה שמשפיע על השיחה הציבורית ומעצב את החברה העולמית. זה כלי עוצמתי, וגם מסוכן מאוד. מסוכן, כי ברגע שחברה מכניסה גורמים אחרים למערכת שלה, היא מוותרת על השליטה המוחלטת שיש לה בטכנולוגיה ופותחת את עצמה לבעיות שיכולות להגיע עד כדי סכנת חיים, בלי הגזמה. ובשבוע שעבר זכינו לשתי דוגמאות מצוינות למה קורה כאשר דברים בפלטפורמה מתחילים להשתבש.

הדוגמה הראשונה מגיעה באדיבות פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. שלוש הפלטפורמות הודיעו במהלך השבוע שאיתרו רשת של חשבונות שהופעלו בידי ממשלת סין במטרה לערער את המחאה בהונג קונג באמצעות הפצת פייק ניוז. טוויטר הודיעה בתחילת השבוע שהסירה 936 חשבונות לא-לגיטמיים (לדבריה, החלק הפעיל והפוגעני ביותר מתוך רשת של 200 אלף חשבונות), ופייסבוק חסמה חמש חשבונות, שבעה עמודים ושלוש קבוצות. ביום שישי הצטרפה גם גוגל שהודיע על הסרת 210 חשבונות יוטיוב.

לכל החשבונות שהוסרו היה, לדברי החברות, מכנה משותף: הם הופעלו על ידי ממשלת סין במטרה לזרוע דיסאינפורמציה על המחאות בהונג קונג, בעיקר השקר הרגיל שמשטרים בכל העולם אוהבים להפיץ נגד דיסידנטים זה מאות שנים: שהם פועלים בחסות ובשליחות גורמים חיצוניים (במקרה זה, ממשלות מערביות). סין, כמובן, מכחישה כל קשר לחשבונות שהוסרו וטוענת שהם הופעלו על ידי סינים שחיים בחו"ל ורק ביקשו להביע את דעתם (מעניין איך היא יודעת את זה, אם היא לא קשורה לחשבונות).

לא מדובר בבעיה חדשה; רשתות חברתיות מנסות להתמודד ברצינות עם חשבונות מזויפים ופייק ניוז כבר כשלוש שנים. הן גם רושמות הצלחה מסוימת: הרבה יותר קשה היום לפתוח חשבונות מזויפים, ויכולת הזיהוי של החברות השתפרה משמעותית. פייסבוק, למשל, מוחקת כבר חשבונות מזויפים בקצב של מיליון בשעה, וברבעון הראשון של 2019 הסירה בסך הכול 2.2 מיליארד חשבונות מזויפים - קצת פחות ממספר המשתמשים (האמיתיים?) שפעילים בפלטפורמה שלה.

מרבית החשבונות המזויפים נמחקים לפני שהם יכולים לגרום נזק. אבל גורם נחוש מספיק ומתוחכם מספיק עדיין יכול לבנות רשת ולהפעיל אותה בהצלחה. יכול להיות שזה רק למשך כמה ימים, אבל ברגעים קריטיים - כמו הפגנות סוערות או השבוע האחרון של מערכת בחירות - צריך רק כמה ימים כדי להפיץ פייק ניוז ולגרום לנזק משמעותי ובלתי הפיך.

כמעט שלוש שנים אחרי שדונלד טראמפ ניצח בבחירות בארה"ב בסיוע פייק ניוז מרוסיה, לפלטפורמות החברתיות הגדולות אין עדיין דרך יעילה לחסום את כל הפעילות המתואמת והמזויפת בפלטפורמות שלהן, אין אפשרות מוחלטת לחסום לחלוטין פעילות כמו זו של הרשת הסינית שהתגלתה בשבוע שעבר. סביר שיש שם עוד רשתות כאלה, רדומות ומחכות ליום פקודה. ויכול להיות שלא יזדקקו ליותר מיום של פעולה כדי להשיג את מטרותיהן, לפני שהרשתות החברתיות יוכלו לזהות אותן.

זו בעיה קלאסית של מה קורה כשמכניסים גורמים חיצוניים לפלטפורמה שלך, כזו שהדרך הוודאית היחידה לתקן אותה – חסימת פעילות של גורמים חיצוניים לחלוטין – היא גם היחידה שהחברות לא יכולות לנקוט בה. דיווח של וול סטריט מסוף השבוע שופך אור על היבט אחר של הבעיה הזו, ועד כמה היא יכולה להחמיר כאשר החברה שמפעילה את הפלטפורמה גם לא ממש מעוניינת למשטר אותה כמו שצריך.

במוקד הדיווח עומדת אמזון; משתמשים רבים לא מודעים לכך, אבל מזה כמה שנים שמרבית המוצרים שנמכרים באתר החברה לא נמכרים על ידי אמזון עצמה אלא על ידי מוכרים חיצוניים. אמזון, בשקט יחסי, הפכה את עצמה לפלטפורמות מסחר. אבל כזו שבניגוד לפלטפורמות דומות כמו איביי לא מבליטה את קיומם של המוכרים החיצוניים, ונוסכת ברוכשים תחושה מזויפת שהם קונים ישירות ממנה.

וכמו כל פלטפורמת סחר, אמזון מתמודדת עם מוכרים שמשווקים מוצרים מזויפים ולא בטוחים. מתמודדת, בעצם, אינה מילה מדויקת כי לאורך השנים אמזון הפגינה חוסר רצון מובהק לטפל בבעיה. הדיווח של הג'ורנל ממחיש עד כמה הבעיה חמורה: חקירת העיתון הצליחה לזהות באמזון 4,152 פריטים שהוכרזו על ידי רשויות פדרליות כלא-בטוחים, שכוללים תיוג מטעה, או שרגולטורים אסרו לחלוטין על מכירתם. פריטים מהסוג שלא יעברו לעולם את דלתות רשתות קמעונאיות מסורתיות (שמפעילות מדיניות סינון ובקרה לכל פריט שהן מציגות למכירה).

מבין הפריטים, לפחות 2,000 צעצועים ותרופות חסרו רישום לגבי סכנות הבריאות שלהם לילדים, ו-157 נאסרו לשיווק בגלל מסוכנתם (כולל, איזו אימה, מצעי שינה לפעוטים שיכולים להביא לחניקתם). העיתון גם ביצע בדיקות לעשרה מוצרים לילדים שהומלצו לרכישה על ידי אמזון עצמה תחת הבאנר Amazon’s Choice, ארבעה מהם נכשלו במבדקים. מבין המוצרים הבעיתיים, 46% עושים שימוש בשירותי הלוגיסטיקה של אמזון - כלומר מאוחסנים במרכזי השילוח שלה ונשלחים ללקוחות על ידה. בעקבות הדיווח הסירה אמזון 57% מהמוצרים הבעיתיים. עוד אלפים, אם לא עשרות אלפים נוספים, עדיין באתר.

לא מדובר רק בסיכון תיאורטי: הכתבה של הג'ורנל כוללת סיפורים קורעי לב על אנשים שנפגעו או קיפחו את חייהם בעקבות מוצרים שונים שקנו באמזון. כמו אלברט סטוקס, שב-2014 רכש באמזון קסדת אופנוע, שלפי הרישום באתר אושרה לשימוש על ידי משרד התחבורה של ארה"ב, שברגע האמת הכזיבה אותה ועפה מראשו בעת שהתנגש ברכב.

סטוקס מת במקום. אמו של סטוקס תבעה את אמזון, והחברה התפשרה על תשלום פיצויים של 5,000 דולר בלבד בלי להודות באחריות. בדיעבד התברר שהקסדה לא עומדת בתקנות משרד התחבורה, אך היא הוסרה מהאתר רק ביולי השנה, בעקבות פניית הוול סטריט ג'ורנל. ויש עוד סיפורים כאלו בכתבה, ואין לי לב להיכנס לכולם.

המקרה של אמזון חמור במיוחד. זה שנים רבות שהחברה מסרבת לטפל בבעיית רישום ומכירת מוצרים מזויפים וחיקויים בפלטפורמה שלה. באחד הכנסים המקצועיים שביקרתי בהם בעבר יצא לי לדבר עם כמה חברות קטנות שפיתחו ושיווקו מוצרים מעניינים. לא משהו מנקר עיניים, נרתיק עמיד במיוחד לסמארטפון, תיק גב מתוחכם, דברים בסגנון. כשהתעניינתי אם אפשר לרכוש את המוצר באמזון פעמים רבות התשובה היתה זהה: עדיף שלא, יש שם הרבה זיופים ואי אפשר להבדיל ביניהם לבין המוצר שלנו, הכי טוב לרכוש ישירות מאיתנו.

אמזון, הוסיפו, לא ממש הפגינה נכונות לעזור כשהצביעו על החיקויים וביקשו להוריד אותם. אותו חוסר נכונות זה הוא שמאפשר גם למוצרים מסוכנים לשגשג בפלטפורמה של אמזון, הוא שמשאיר אותם שם גם אחרי שמסוכנותם התבררה עד כדי מוות.

שיטור מוחלט של פלטפורמות גדולות הוא בלתי אפשרי; יש שם יותר מדי אנשים, יותר מדי תוכן, יותר מדי מוצרים. אבל כשמפעילת הפלטפורמה רוצה לעשות זאת ומשקיעה משאבים בזיהוי מתחזים, זיופים וסכנות היא יכולה לצמצם משמעותית את התוכן המזויף את המוצרים המסוכנים. זה לא יהיה מושלם, יהיו לא מעט שיצליחו לחצות את הפילטרים ולפעול, אבל הם יהיו מעטים הרבה יותר ופעילותם קצרה משמעותית.

פייסבוק, טוויטר ויוטיוב לא פתרו לחלוטין את בעיית הפייק ניוז והחשבונות המזויפים, אבל צמצמו בצורה ניכרת את היקפה. הן עשו את זה לא מרצונם הטוב (במהלך בחירות 2016, מארק צוקרברג אפילו הפגין זלזול מובהק באפשרות שפייק ניוז יכולה להיות בעיה רצינית), אלא רק אחרי לחץ מסיבי, תגובת נגד חריפה בציבור, בתקשורת ובקרב מקבלי ההחלטות והמחוקקים. אמזון עדיין לא חוותה תגובה כזו, והיא מאפשרת לבעיית הזיופים להשתולל בפלטפורמה שלה כמעט באין מפריע. אולי אם תעלה גם היא על המוקד, תתחיל להזיז את עצמה ולבצע שינוי אמיתי.

קצרצרים

1. פרטים חדשים מתבררים על מערך ההאזנות להקלטות משתמשים בסירי שהפעילה אפל. לפי דיווח של האייריש אקזמינר, עובדי הקבלן שתפעלו את המערך האזינו בכל משמרת ל-1,000 הקלטות כל אחד. כן דווח שיותר מ-300 עובדי קבלן שהועסקו במרכז האזנות בעיר האירית קורק פוטרו השבוע.

2. צרפת מקדמת בתקופה האחרונה אמנה למאבק בביטוי שנאה ברשת, ומעריכה שפלטפורמות כמו פייסבוק וסאנפצ'ט יצטרפו אליה לפני הצגתה הצפויה בוועידת ה-G7 שתפתח ביום שישי במדינה. דבר עורך הערוץ: צרפת, אנחנו איתך, אל תפסיקי לחייך. רק תתחילי לתקוע קנסות ותראי איך כולם חותמים כמו ילדים טובים.

3. ובדנמרק, טעויות במידע מיקום סלולרי מאלצות את הרשויות במדינה לבחון 10,700 הרשעות שאולי שלחו אנשים חפים מפשע לכלא על סמך ראיות שווא. מקובל מאוד שמידע טכנולוגי הוא מדעי שמוצג כראייה במשפט הוא בגדר אמת אובייקטיבית שקשה לערער עליה. המקרה הנוכחי מצטרף לשורה של מקרים בעבר (כמו שיטות זיהוי פורנזי שונות) שבהם התברר שזה לא ממש נכון.