אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המפלגה הגדולה צריכה לקבל את המנדט ללא הצבעת אמון" צילום: איל גרנית

ראיון כלכליסט

"המפלגה הגדולה צריכה לקבל את המנדט ללא הצבעת אמון"

ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שואף לשנות את שיטת הבחירות בישראל ולהפוך אותן לאישיות. הסבב השני של הבחירות יביא לדעתו לשיעור הצבעה נמוך במיוחד אבל לא לסבב שלישי. פיטורי שקד, בנט ופלמור "מיותרים לגמרי"

26.08.2019, 17:10 | צבי זרחיה

מערכת הבחירות הנוכחית רדומה. לא רק שהיא נפלה על הקיץ וכרגע הציבור מתעניין יותר בבילויים מאשר בסקרים, אלא שהיא בעצם סיבוב שני - לא מלהיבה, אפילו מאוסה. ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמה פוליטית במכון הישראלי לדמוקרטיה, מזהיר בראיון ל"כלכליסט" משיעור הצבעה נמוך באופן חריג ומאבחן כי הציבור הישראלי לקה בתסמונת "עייפות הבוחרים". לטענתו, השואו של הבחירות הקודמות, הלוא הוא התחרות בין הליכוד לכחול לבן, לא השתנה ואין גורם חדש שמעורר התלהבות אצל האזרחים. על מנת שלא נעמוד בפני בחירות שלישיות, יש לשנות את השיטה ולקבוע שהנשיא יטיל על ראש המפלגה הגדולה את מלאכת הרכבת הממשלה באופן אוטומטי, וזו לא תזדקק להצבעת אמון בכנסת.

קראו עוד בכלכליסט

הבחירות החוזרות לא מוצדקות בעיני הציבור

את חוסר העניין של הציבור בבחירות המתקרבות שפירא מסביר בזה שככל שהאזרחים נשלחים יותר אל הקלפיות, כך הם מפתחים יותר אדישות. "זהו אחד ההסברים לשיעורי ההצבעה הנמוכים בארה"ב כי כל שנתיים לפחות הם הולכים להצביע. הציבור בישראל לא מבין למה יש בחירות חוזרות, ולדעת רובו יחסי דת ומדינה וחוק הגיוס הם לא סיבות מספיק טובות".

מימין שר המשפטים אמיר אוחנה ושר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל מימין שר המשפטים אמיר אוחנה ושר האוצר משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל מימין שר המשפטים אמיר אוחנה ושר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל

יש חשש משיעור הצבעה נמוך?

"אי אפשר לדעת, כי אחוזי ההצבעה נקבעים בימים האחרונים בהתאם למידת התחרותיות בין שתי המפלגות הגדולות. עם זאת, קיים חשש מירידה. גם בבחירות באפריל שיעורי ההצבעה ירדו והגיעו ל־68.5% לעומת 72% ב־2015. למרות התחרות בין הליכוד לכחול לבן שהציתה את המערכת הקודמת, עדיין היתה ירידה. הניצוץ הזה כבה מאז, ולכן קיים חשש ממשי מירידה נוספת באחוזי ההצבעה".

אולי צריך חוק שימנע הליכה לבחירות אם המועמד להרכבת הממשלה לא הצליח במשימה?

"היסטורית, בכל המקרים שהנשיא הטיל על מישהו מיד אחרי בחירות להרכיב את הממשלה, הוא הצליח. המקרה הראשון שהמועמד לא הקים ממשלה מיד לאחר הבחירות הוא בנימין נתניהו.

"אני לא תומך בקביעת כלל נוקשה שלפיו אי אפשר להקדים את הבחירות, כי אז הכנסת תמשיך לפעול אבל הממשלה לא תוכל לתפקד ללא רוב בפרלמנט".

אז בינתיים אנחנו אחרי ממשלה יוצאת משותקת ובממשלת מעבר עם שרים מתחלפים.

"צריך לשמור על איזון עדין בין הצורך בממשלת מעבר לבין זה שתוכל לפעול. מצב שבו לא יוצאים ולא נכנסים מהממשלה עלול להזיק אם שרים לא מתפקדים, אך מנגד, ריבוי מינויים פוגע במשילות. האחריות על המשך תפקוד תקין היא על ראש הממשלה והשרים. פיטורי בנט ושקד פגעו במשילות בלי קשר לשאלה מה אני חושב עליהם. מינוי שרים חדשים בממשלת מעבר הוא לגמרי מיותר".

ד"ר אסף שפירא, צילום: איל גרנית ד"ר אסף שפירא | צילום: איל גרנית ד"ר אסף שפירא, צילום: איל גרנית

מה דעתך על פיטוריה של אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים?

"גם מהלך מיותר, אולי כשר אבל מסריח. שרים שנכנסים לתקופה כה קצרה לא יכולים להניע מהלכים חדשים".

אז מה עושים לנוכח השיתוק של הממשלה בשנה האחרונה?

"לא הגיוני שממשלת מעבר תפעל קרוב לשנה ותמשיך להתנהל על פי תקציב שגובש לפני שנה וחצי. כדי להימנע ממצב כזה, ראש המפלגה הגדולה צריך לקבל אחרי הבחירות את המנדט להרכבת הממשלה באופן אוטומטי כך שהוא לא יזדקק להצבעת אמון בכנסת. הדבר ישפיע על תוצאות הבחירות ויחזק את המפלגות הגדולות".

שיטת המימון המפלגתי בישראל מעודדת פיצול

כולנו קיבלה 12.5 מיליון שקל כמימון מפלגות אף שהתמזגה לליכוד. האם צריך לשנות את השיטה?

"המקרה של כולנו שנחשף ב'כלכליסט' הוא מקרה חריג שבו מפלגה שלא מתפקדת זכתה בעוד יחידות מימון מפלגות, גם לבחירות וגם למימון שוטף בקדנציה הבאה. יש לתקן את הכללים ולהקצות לכל סיעה מימון נוסף של 83 אלף שקל בחודש שיחולק בין כל המפלגות שמרכיבות אותה. בעולם אין מקרים כאלה שבהם מפלגות שרצות ביחד שומרות גם על זהות עצמאית של כל אחת ולא מתאחדות. האינטרס הכלכלי של קבלת מימון מפלגות עודף מעודד פיצול".

נתניהו החתים את השותפים הקואליציוניים שלו על "חוק נורבגי מרובע" שבמסגרתו יתפטרו ארבעה שרים מכל מפלגה. זה ראוי?

"אני תומך בחוק נורבגי מלא להתפטרותם של כל השרים וסגניהם. הסיבה העיקרית היא לא בגלל הפרדת רשויות ולא כדי לתת עוד ג'ובים, אלא שהכנסת קטנה מדי והעומס גדול מדי. החוק יפנה עוד חבר כנסת לעבודה פרלמנטרית, כמו בצרפת ובהולנד. עם זאת, אני לא אוהב את הניסיונות לחוק נורבגי מרובע, ואת הנטייה הכללית לבסס חוקים על סיטואציה פוליטית מסוימת כי זה לא מכבד את מוסד החוק".

ישראל ביתנו חתמה על הסכם עודפים עם כחול לבן. באמת צריך את הכלי הזה?

"אני מבין את ההיגיון הדמוקרטי שקולות לא ייזרקו לפח, אבל היו הצעות שגם סיעות שלא עברו את אחוז החסימה ישתתפו בחלוקת העודפים ואני בהחלט נגד. אנשים לא יחששו להצביע לרשימות קטנות שאין להן סיכוי כי יידעו שחתמו הסכמי עודפים, אך התוצאה יכולה להיות ריבוי רשימות קטנות. הפיצול במערכת הפוליטית גדול, ואין צורך להגביר אותו"

אתה סבור שצריך לשנות את שיטת הבחירות הכלליות הארציות?

"השיטה בישראל לא מקובלת כל כך בעולם המערבי. יש 21 מדינות ב־OECD, שיש להן פחות או יותר שיטה דומה אבל רק בשלוש אין שום מרכיב אישי: ישראל, ספרד ופורטוגל. אני מציע לעבור לשיטה אחרת שנפוצה בעיקר במערב אירופה. ביום הבחירות, כשאתה מגיע לקלפי, יהיו פתקים של רשימות המפלגות עם שמות המועמדים עצמם. הבוחר יבחר ברשימת המועמדים מאותה מפלגה. אתה יכול לאשר את רשימת המועמדים שהמפלגה דירגה או לסמן 3־5 מועמדים ספציפיים שאתה מעוניין לראות בכנסת כדי שייצגו אותך. מועמד שקיבל מכסה של קולות אישיים יוקפץ במעלה הרשימה וראש הרשימה ישוריין מראש".

הסיכוי שזה יקרה די אפסי.

"זו רפורמה גדולה. היא זוכה לתשומת לב ציבורית תקשורתית ופוליטית. הדרך לקדמה היא באמצעות לחץ ציבורי ותקשורתי ואנחנו עובדים על זה. דברים גדולים כאלה מתרחשים אחת לכמה עשורים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות