כך נולד הביטקוין

מטבע הביטקוין יחגוג 11 שנה מאז חשיפתו, למרות שמותו הוכרז מאות פעמים; טכנולוגיית הבלוקצ'יין שבבסיסו ממשיכה להכות גלים גם היא - הן ע"י היווצרותם של אלפי מטבעות דיגיטליים נוספים מלבד ביטקוין, והן ע"י השתלבותה בתאגידי תעשיות רבות.

בטור זה אקח אתכם למסע היכרות מעמיק עם עולם המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין. תלמדו בו מדוע נוצר הביטקוין, איך עובדת הטכנולוגיה שבבסיסו וכיצד צמחה להיקפיה הנוכחיים. בנוסף, תוכלו ללמוד על ההבדלים שבין רשתות בלוקצ'יין מבוזרות לבין רשתות בלוקצ'יין סגורות, מהם המיתוסים הנפוצים על מאפייני הטכנולוגיה ולהחליט האם מדובר במהפכה פיננסית אמיתית. 

בן סמוחה | צילום: Elli Mazkevich

"ביטקוין: מערכת שיתופית לכסף אלקטרוני"

זו הייתה כותרת המסמך הלבן שפרסם סטושי נקמוטו - כינויו של יוצר הביטקוין האלמוני, בשלהי 2008 ובעיצומו של משבר הסאב-פריים שאיים על הכלכלה העולמית. על פני תשעה עמודים הציג נקמוטו מערכת שיתופית, שלא תהיה נתונה לשליטתו של גורם יחיד או לנקודת כשל ריכוזית אחת, ופתר לראשונה את בעיית הגנרלים הביזנטיים המוכרת מתורת המשחקים: כיצד יוצרים אמון בין צדדים זרים מבלי שגורם מתווך יגשר על האמון?

נעים להכיר: ביטקוין | צילום: שאטרסטוק

לפני שאצלול לפתרון בעיית האמון ואסביר כיצד ביטקוין בנוי, עלינו להבין מדוע מלכתחילה הוא נוצר. אתחיל בשאלה פילוסופית, חברתית, תרבותית וכלכלית: מה זה, בעצם, כסף?

ובכן, כסף הוא צורה מופשטת של ערך. כאשר אנו מבצעים עסקה, הקונה מעוניין לרכוש מוצר או שירות שיקנה לו ערך, ואילו המוכר יהיה מוכן לקבל אך ורק משהו בעל ערך עבורו בתמורה. העדות הראשונה שברשותנו להחלפת ערך כלשהי היא סחר חליפין, או במלים אחרות: סחר בערך עצמו. למשל, תרנגול תמורת סל תפוחים. אך האנושות התפתחה, והבינה שעסקאות ברטר אינן יעילות מסיבות רבות.

לכן, החלו אנשים לסחור בזהב ומתכות יקרות נוספות כגון כסף ועופרת. על סיבות השימוש בזהב ככסף ישנו קונצנזוס די נרחב בקרב כלכלנים: זהב היא מתכת נדירה - כלומר משאב מוגבל - אשר קצב כרייתו נמוך ועלות כרייתו אינה זולה ומצריכה משאבים רבים. מעבר לכך, זהב ניתן לחלוקה ליחידות קטנות - מטבעות - ולכן ניתן להשתמש בו לסחר יומיומי.

מטילי זהב | צילום: בלומברג

אך ככל הנראה שלא אלו הסיבות שהובילו את האנושות להשתמש בו כצורה מופשטת של ערך. השימוש בזהב החל משתי סיבות עיקריות: השימוש בו לעיצוב תכשיטים בתרבויות רבות (לפיכך היה ביקוש רב למתכת), ואמון - תפיסה ציבורית רחבה שלמתכת הזהובה והכבדה יש ערך ושבכל עת שיבחר, יוכל מי שקיבל אותה כתשלום להשתמש בה לסחר בעצמו, עם צד נוסף שסבור שיש לה ערך.

היעילות של זהב ככסף הוכיחה עצמה על פני תקופה בת אלפי שנים, עד אשר שניסתה האנושות להתייעל שוב. השלב הבא היה לשים את הזהב בכספות מאובטחות וליצור תעודות בעלות על הזהב שבכספת – אותן אתם מכירים כשטרות נייר. תחילה, השטרות ניתנו להמרה לזהב בכל עת ביחס המרה קבוע וידוע לכול. אך צו נשיאותי שנחתם בארה"ב בשנת 1933 אסר על החזקת מטבעות או מטילי זהב ואילץ את מחזיקי המתכת למכור אותה לבנק הפדרלי, ולא - ייאלצו להתמודד עם קנסות ואף מאסרים.

מספר שנים לאחר מכן נהפך הדולר האמריקאי למטבע הרזרבה העולמי וחיזק את מעמד ארה"ב בעולם. בהסכם ברטון וודס שנחתם בשיתוף 44 המדינות המובילות באותה עת, נקבע כי הדולר יגובה ברזרבות של זהב ומטבעות לאומיים אחרים יגובו בדולר, וכך בעקיפין יהיו מגובים בזהב אף הם.

הזהב כבסיס לדולר | צילום: סי די בנק

עשרים ושבע שנים לאחר מכן, בנאום שמוכר כ-"Nixon Shock", הכריז נשיא ארה"ב דאז ריצ'ארד ניקסון על ביטול ההצמדה לזהב והפיכת הדולר האמריקאי לכסף פיאט (Fiat). כסף אשר מוכר בחוק כאמצעי תשלום ולפיכך כל בעל עסק מוכרח לקבל תשלומים באמצעותו (ולא בהכרח כי הוא מוצא בו ערך) ולשלם באמצעותו מסים.

"חוזק המטבע הלאומי מבוסס על חוזק כלכלת המדינה – והכלכלה האמריקאית היא בפער, החזקה ביותר בעולם", אמר הנשיא בנאומו. במלים אחרות, מעתה ערך הכסף לא ייקבע בהתאם למוסכמות חברתית שישנו ערך (למשל, באמצעות גיבוי בזהב), אלא הוא ייקבע בהתאם לעוצמת הכלכלה, ובין היתר כוחה הצבאי של המדינה.

מאחורי הקלעים עם זאת, ארה"ב הייתה שקועה באינפלציה גבוהה (ירידת כוח הקנייה של הכסף, או בצורה הגלויה יותר לעין: עליית מחירים) בעקבות מלחמת וייטנאם. המלחמה הייתה כרוכה בהוצאות שממשלת ארה"ב לא יכלה לעמוד בהן. לכן, היא הדפיסה כמויות עצומות של דולרים והפרה בעצמה את יחס הגיבוי לזהב.

שבר את הכלים. ניקסון | צילום: ויקיפדיה

מדינות שהתבוננו בהתרחשויות החלו לדרוש את אפשרות קניית הזהב שלהן בחזרה, ולארה"ב לא הייתה ברירה אלא לבטל את ההצמדה לזהב – שמא תהיה מוכרחה למכור את המתכת שברשותה ולפגוע אנושות בכלכלה שלה.

ביטקוין כרעיון נוצר כבר לפני כמעט 40 שנים, מתוך אמונה שמדיניות מוניטרית המושתתת על כסף פיאט אינה בת קיימא, כפי שהוכיחה ההיסטוריה, ושיש לפעול להפחתת השליטה הממשלתית ו/או הבנקאית בכסף. לכן, עם התפתחות האינטרנט, ניסתה קבוצה מצומצמת של מומחי הצפנה למצוא פיתרון הנעזר בטכנולוגיה בכדי ליצור מטבע דיגיטלי מבוזר. מה שמביא אותנו ל-2009, ולראשונה הצליחו בזכות מה שמוכר כיום כטכנולוגיית הבלוקצ'יין.

השלב הבא: כסף דיגיטלי מבוזר?

בלוקצ'יין היא מאגר מידע מבוזר, שאפשר לדמיין כמחברת וירטואלית בה כל דף הינו בלוק בשרשרת הבלוקים. המחברת הזאת, בניגוד למאגרי מידע המנוהלים בצורה ריכוזית, מפוזרת על גבי מחשבים רבים כתוכנה ומתעדכנת בזמן אמת על פני כולם. כל אחד רשאי להחזיק עותק של המחברת על מחשבו האישי, וכאשר הוא עושה זאת – כוח המחשוב שלו תורם לאחזקת המחברת.

כל אחד הוא ביט קטן

המאפיין הייחודי ביותר של המחברת היא הקריפטוגרפיה (ענף במתמטיקה שעוסק בהצפנה) שנמצאת בבסיסה. למעשה, כל דף במחברת קשור מתמטית לדף שלפניו. כך, מקבלת המחברת את מאפיין הנצחיות: מהרגע שמוזן מידע כלשהו למחברת, לא ניתן לשנותו. במידה וגורם זדוני או תמים אכן ינסה לשנותו, הקשר המתמטי משתנה מידית, וכל המחשבים המסונכרנים למחברת ואוכפים את חוקיה (אוטומטית כחלק מקוד התוכנה) מזהים זאת ומסרבים לקבל את השינוי.

בכל רגע נתון ומכל מקום בעולם, תוכלו להתבונן במחברת הבלוקצ'יין ולדעת בוודאות שהמידע שאתם רואים לפניכם זהה לחלוטין למידע שאני רואה לפניי. כך יצרנו אמון מבלי שגורם מתווך יגשר על התהליך עבורנו.

בטור הבא אספר לכם איך נראה הביטקוין עצמו, מטבע הקריפטו המפורסם ביותר, מאין מגיעים מטבעות חדשים ובמה זה תלוי.

הכותב הוא מומחה ביטקוין מייסד אתר התוכן CryptoJungle, ממייסדי עמותת Blockchain B7 ומנהל שיווק ויחסי ציבור בחברת MarketAcross