הפיצוי לנפגעי תאונות ירד, שוק ההון עלה והרווח של מנורה זינק

שוק ההון והפחתת הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים סידרו לחברת הביטוח מנורה מבטחים רבעון חלומי. מדו"חות החברה לרבעון השני של השנה עולה כי הרווח הכולל שלה עמד על 239 מיליון שקל - זינוק של 345% בהשוואה לרבעון המקביל, אז הרווח הכולל עמד על 54 מיליון שקל בלבד. התשואה על ההון במונחים שנתיים עמדה על 24.6% ברבעון הזה.

את המחצית הראשונה של השנה סיימה מנורה מבטחים עם תשואה להון של 23.6% במונחים שנתיים. הרווח הכולל והתשואה להון זינקו חרף העובדה שההכנסות מפרמיות, כלומר מפעילות הליבה של מנורה מבטחים, עלו ב־0.9% בלבד ברבעון, ל־1.87 מיליארד שקל. בעקבות התוצאות הכריזה מנורה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל. גם המשקיעים אהבו את הדו"חות, ומניית מנורה זינקה בכמעט 5% בבורסה של תל אביב.

ותודה לביהמ"ש העליון

לזינוק החד בתוצאות של מנורה יש שני גורמים מרכזיים. ראשית, הרוח הגבית משוק ההון שהביאה לכך שהרווח מהשקעות והכנסות מימון הגיע ל־1.15 מיליארד שקל, זאת לעומת 516 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של 123%. מדובר ברווח מהשקעות והכנסות מימון שגבוה יותר מכל הרווח שנרשם ב־2018, אז הוא עמד על 682 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה מנורה עם זינוק של 247% בסעיף זה, ל־2.5 מיליארד שקל. מנגד, התשלומים והשינוי בהתחייבויות בגין חוזי ביטוח וחוזי השקעה עלו ב־26.4% ברבעון השני ל־2.15 מיליארד שקל. בהתאם לכך, המרווח הפיננסי (השינוי בהכנסות מהשקעו בניכוי התשואה המובטחת למבוטחים) עמד על 129 מיליון שקל ברבעון ועל 388 מיליון שקל בינואר־יוני.

הגורם השני לזינוק ברווח הוא החלטת בית המשפט העליון שלפיה ריבית ההיוון, שמשפיעה על הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תיוותר ברמה של 3% ולא תרד ל־2% כפי שהמליצה ועדת וינוגרד. החלטה זו תרמה לכך שההתחייבויות הביטוחיות של מנורה מבטחים ברבעון ירדו ב־216 מיליון שקל לפני מס. מנגד, כתוצאה מהירידה בריבית חסרת הסיכון, מנורה מבטחים הגדילה את ההפרשה לעתודות בהיקף של 32 מיליון שקל. ברבעון המקביל הריבית חסרת הסיכון דווקא השפיעה באופן חיובי ואפשרה לחברה להפחית את ההפרשה לעתודות הון ב־44 מיליון שקל. השפעה שלילית נוספת היתה לעדכון לוחות התמותה על ידי רשות שוק ההון, שהביאה לעלייה של 34 מיליון שקל בהתחייבויות הביטוחיות.

גביית הפרמיות בתחום הביטוח הכללי ירדה ב־4% ברבעון, ל־811 מיליון שקל, בעוד באפריל־יוני 2018 הן עמדו על 845 מיליון שקל. מרבית הירידה בתחום זה מיוחסת לביטוחי רכב ורכוש. הפרמיות במגזר זה עמדו על 389 מיליון שקל לעומת 416 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 6.4%.

הפרמיות מתחום ביטוחי החיים ירדו מ־784 מיליון שקל ברבעון המקביל ל־778 מיליון שקל ברבעון המדווח, שיעור ירידה של 0.7%. הפרמיות בתחום ביטוחי חיים וחיסכון ארוך טווח ירדו ב־4.8%, למעט יותר ממיליארד שקל, לעומת פרמיות של 1.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

ארי קלמן | צילום: דורון גלעד

יותר בריאות, פחות חיים

מנגד, הפרמיות מתחום ביטוחי הבריאות זינקו ב־24.2% ברבעון ל־283 מיליון שקל לעומת 228 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח בתחום ביטוח החיים וחיסכון ארוך טווח צנח ב־62.9% ברבעון השני, ל־29 מיליון שקל. תחום הבריאות עבד מהפסד של 35 מיליון שקל ברבעון המקביל לרווח של 2 מיליון שקל ברבעון השני של 2019. הרווח בתחום הביטוח הכללי זינק ב־601% לעומת הרבעון המקביל, ל־320 מיליון שקל, כאשר באפריל־יוני 2018 הוא עמד על 46 מיליון שקל.

אייל דבי, מנהל מחקר מניות בלאומי שוקי הון, התייחס היום לדו"חות של מנורה ואמר כי "התשואות הגבוהות בשווקים השפיעו גם על רווחי ההשקעה וגם על דמי הניהול שנגבו בתקופה, אבל צריך לזכור שחלק הארי בהכנסות מהשקעות נזקף כנגד עלייה בעתודות. לגבי דמי הניהול הגבוהים, הרי שגם אם ננרמל אותם לרמה ממוצעת וסבירה, גם אז תשואת ההון תיוותר דו־ספרתית. איך שלא תסובבו את זה, זו תוצאה איכותית. ועוד נקודה חשובה, שרלבנטית במיוחד לרבעון הבא: מנורה מבטחים דפנסיבית ביחס לתעשייה, כך שירידת התשואה ברבעון השני השפיעה עליה בצורה יחסית מועטה, מה שיבוא לידי ביטוי ביתר שאת ברבעון השלישי – שהרי ביחס לרבעון השני, ירידת התשואות רק הוחרפה".