הגנת פטנט על טכנולוגיית בלוקצ'יין

הבלוקצ'יין - בניגוד לאופנות טכנולוגיות שונות שאנו פוגשים מעת לעת– הוא כאן כדי להישאר. זו אינה אופנה חולפת אלא מהפכה של ממש, שאינה מוגבלת לעולם המטבעות הדיגיטליים. בעוד מספר שנים נוכל לפגוש את הטכנולוגיה הזו בתחומים נוספים בחיינו, בהם Computer Access Control and Authentication כמו גם ,Document Verification Voting Systems, Blockchain Integrity / Security ותחומים רבים נוספים.

יזמים רבים, שהבינו כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא בעלת פוטנציאל רב החלו לפתח טכנולוגיות תוכנה המבוססות עליה. השאיפה שלהם היא להגיע מהר ככל הניתן לקו הסיום ולכבוש ראשונים את ההר. לצורך כך, הם מגייסים משקיעים ש"נדבקו" בחיידק ומצטרפים "לחגיגה" ומצפים בבוא העת לרווח משמעותי על השקעתם. בדרכם לפסגה יזמים רבים פוסחים על שלב חיוני, הגנה על הקניין הרוחני, ועל כך הם עלולים לשלם ביוקר בשלבים מאוחרים יותר של המיזם.

התפיסה הרווחת בקרב רבים מהיזמים בתעשיית התוכנה היא שאין טעם לנסות להגן על הטכנולוגיה החדשנית שפיתחו באמצעות הגנת פטנט, על אחת כמה וכמה כשמדובר ביישומים בעלי אופי עסקי-פיננסי וכשהטכנולוגיות הן מבוססות בלוקצ'יין. הם יוצאים מנקודת הנחה, שגוייה ביסודה, שמתחריהם יוכלו "לעקוף" בקלות את הפטנט, למשל באמצעות ביצוע שינויים בשורות הקוד, או שאין טעם בהגנה כי הקוד "אינו גלוי" ולפיכך כיצד נדע אם מתחרה משתמש בו, או המקרה ההפוך (הרלוונטי לבלוקצ'יין למשל) שרבים מהיישומים ממילא נחשפו בגדר "קוד פתוח" וכו'. כך לשיטתם, לא יהיה לפטנט כל ערך והוא לא יהיה בר-אכיפה.

בניגוד להנחות השגויות הללו, מסתבר, כי במרבית המדינות התעשייתיות המתקדמות בעולם, ניתן, בתנאים מסוימים, להגן על אמצאות בתחום התוכנה באמצעות רישומן כפטנט, ולא רק להגן אלא גם לאכוף. בין המדינות שמצבן המשפטי מאפשר זאת נמצא את ארה"ב, גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, ספרד (בהן ניתן להגן בגדר פטנט אירופאי משותף), יפן, דרום קוריאה, סין (כן, סין  – זו לא טעות) ומדינות תעשייתיות חשובות אחרות.

אמנם לא ניתן לקבל הגנת פטנט על הבלוקצ'יין כטכנולוגיה בפני עצמה – בדיוק כפי שלא ניתן היה לעשות זאת בשעתו על האינטרנט כשלעצמו – אך ניתן להגן על טכנולוגיות שמתבססות על הבלוקצ'יין ועל יישומים שונים רבים ומגוונים של הטכנולוגיה, ובלבד שהפיתוח כרוך בפתרון חדשני של אתגר טכנולוגי בתחום התוכנה.

 

בהקשר זה כדאי להעיר כי נכון לסוף 2018 חמשת המגישים הגדולים בעולם של בקשות לפטנט בתחום הבלוקצ'יין הם (לפי הסדר): 

1)Alibaba

2) IBM

3) Mastercard

4) Bank of America

5) PBoC) People's Bank of China)

 

בדומה לאינטרנט, גם בפתרונות מבוססי בלוקצ'יין נהיה עדים בעתיד "לצונאמי" של יישומים בהם נשתמש בחיי היום יום ואשר כבר היום שוקדים סטרטאפים וחברות רב לאומיות על פיתוחם. יזמים אשר ישכילו להבין את חשיבות ההגנה על הקניין הרוחני שביסוד הפתרונות הייחודיים שיפתחו, יוסיפו ערך כלכלי רב למיזם, ולמשקיעים ויגבירו את סיכויי הצלחתם מול המתחרים.

מי יהיה המרוויח הגדול מטכנולוגיית הבלוקצ'יין?

מי שיזהה את החשיבות של ההגנה על הקניין הרוחני לצד הפיתוח העסקי והטכנולוגי, ויבין את כללי המשחק ישיג יתרון עסקי משמעותי על פני מתחריו שלא בחרו לעשות זאת, ויעניק וודאות גדולה יותר למשקיעים בגידור הסיכונים הכרוכים בהשקעתם במיזם. מיזם פורץ דרך שהוא עתיר טכנולוגיה אשר מוגנת במארג של פטנטים, ייצר יתרון מובהק יותר מול מתחריו ויעורר עניין רב יותר אצל רוכשים פוטנציאליים (בד"כ חברות רב-לאומיות גדולות) אשר ייהנו מפירות ההגנה על הטכנולוגיה הנרכשת כאשר זו תשולב במוצריהם.

כדאי להעיר, שלאחר שמפרסמים את הרעיון החדשני ברבים (במקרה שלנו, היישום מבוסס טכנולוגיית הבלוקצ'יין), לא ניתן לקבל עליו הגנת פטנט, למעט במקרים חריגים. המשמעות היא, שאת הגלגל כבר לא ניתן יהיה להשיב לאחור, ויזמים נמרצים ששעטו אל פסגת ההר מבלי להגן על הקניין הרוחני שלהם מבעוד מועד, ימצאו עצמם בנחיתות עסקית מול מתחריהם שדאגו ללוות את פיתוחיהם בהגנת קניין רוחני ראויה.

עו"ד ועורך פטנטים אהוד האוזמן, הוא שותף בכיר ומנהל מחלקת ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.

לחזרה לערוץ הפטנטים והקניין הרוחני >>>