צילום: עידו ארז
פרשנות
הדילמה של יפה בן דוד: לכי תשבתי מול ממשלת מעבר
אחרי שהשופטים גלגלו את ארגון המורים העל יסודיים מכל המדרגות, נשאר סכסוך העבודה הרציני יותר של הסתדרות המורים. ברקע התקווה שאם רק בית הדין ירשה לשבות, הממשלה תיכנע כי היא לא תרצה שביתה לפני הבחירות. אם לא – לפחות בן דוד הראתה לבוחרים שלה כמה היא נלחמת עבורם
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים גלגל היום את ארגון המורים העל יסודיים מכל המדרגות. הוא לא רק הוציא צו מניעה נגד שביתה לגבי כל סכסוכי העבודה בנושאים שונים ומגוונים שעליהם הכריז הארגון, אלא גם טרח לציין כי "התנהלות ארגון המורים – הכרזה מדי יום על סכסוך עבודה בעילה אחרת, עת חלק מהעילות עומדות בסתירה להתחייבות ארגון המורים לשמור על שקט תעשייתי, וזאת ערב פתיחת שנת הלימודים - אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של ארגון עובדים לנהוג בתום לב, ואינה תורמת לקידום יחסי עבודה תקינים ולפתרון בעיות המתעוררות במהלך השוטף של הדברים".
בית הדין מתכוון בעצם לכך שמרוב עילות לסכסוך עבודה לא ראו את היער, כלומר לא היה ברור מה באמת מעניין את יו"ר הארגון רן ארז. לכן היה קשה שלא להגיע למסקנה שארז פשוט לא יכול היה להישאר מאחור כאשר עמיתתו מזכ"ל הסתדרות המורים יפה בן דוד מנהלת סכסוך עבודה מתוקשר כבר חודשיים. אלא שבניגוד לבן דוד, ארז חתם לפני שנה וחצי על הסכם קיבוצי מוצלח והתחייב לשקט תעשייתי.
תחרות סכסוכי העבודה היא אחת התוצאות של המצב הבעייתי בו יש שני ארגוני מורים, הסתדרות המורים מייצגת את הגננות, בתי הספר היסודיים וחלק ממורי חטיבות הביניים וארגון המורים העל יסודיים מייצג את מורי התיכון וחלק מהמורים בחטיבות הביניים.
איזה מזל יש לארז שיש בית דין לעבודה שיחזיק אותו. היה די מביך אם היו נותני לו לשבות על אחד הנושאים (החשובים לכשעצמם), למשל פינות עבודה בבתי הספר או הסדרת תנאי השכר של עובדי הקונסרבטוריונים למוסיקה, והוא היה צריך להסביר להורים איך זה מצדיק להשאיר את הילדים בבית. ולסיכום – לא תהיה שביתה בתיכונים.
ההסתדרות זכאית למו"מ רציני, הבעיה שאין עם מי
לציבור יש הרבה הבנה לכך שתנאי העבודה של מורים, ביחוד ביסודי, בעייתיים וחייבים שיפור, למשל השכר השערורייתי של המורים החדשים ביסודי שעומד על 7,000 שקל. מלבד זה ההסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים הסתיים בסוך יוני ואין לה הסכם חדש. הסיבה היא שמאז תחילת השנה אנחנו במערכות בחירות ואין מי שמוסמך להתחייב להוצאות של מיליארדים או אפילו מאות מיליונים. להסתדרות המורים יש כל הזכויות לדרוש משא ומתן רציני אבל אין עם מי.
כיוון שאין משא ומתן על ההסכם הקיבוצי, סכסוך העבודה של הסתדרות המורים עוסק בשתי דרישות נקודתיות שהעלות של כל אחת מהן עלולה להגיעה לבין עשרות למאות מיליוני שקלים. האחת היא לשנות את מנגנון חישוב ימי המחלה של המורים (כלומר בעצם את פדיון ימי החופשה של הפורשים). הדרישה השנייה היא לשנות את מנגנון חישוב השכר הקובע לפנסיה תקציבית. אי אפשר להתעלם מכך ששתי הסוגיות קשורות בעיקר למורים המאוד וותיקים, אלה שדווקא משתכרים לא רע.
כשהממשלה ביקשה צו מניעה נגד הסתדרות המורים היא טענה שלממשלת מעבר אין סמכות להיענות גם לדרישות האלו. היא גם טענה שאלו בעיות של פרשנות של הסכמים ולכן הן צריכות להיפתר בבית הדין לעבודה ולא בשביתה. כך שבסוף, כמו שהיה ברור מראש, מי שיקבע אם תהיה שביתת מורים ביסודי ובגנים ביום ראשון הוא בית הדין.
סביר שבן דוד מונעת גם על ידי מערכת הבחירות וההנחה שהדבר האחרון שהקואליציה רוצה עכשיו זו שביתה. לכן היא לא הפסיקה לקרוא לראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב. לכן אם ההסתדרות רק תצליח לחצות את מחסום בית הדין לעבודה, אולי היא תביא הישג כלשהו. ואם לא – לפחות בן דוד הראתה לבוחרים שלה כמה היא נלחמת עבורם.
5 תגובות לכתיבת תגובה