אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

תיאטרון

להתרגש משחקן צעיר ומוכשר

 

המחזמר "צ'פלין" עלה לפני שלוש שנים בסטודיו של יורם לוינשטיין ועורר השתאות בקרב אנשי תעשיית התיאטרון. תיאטרון תל אביב החדש בשיתוף תיאטרון חיפה הרימו את הכפפה ובימים אלה עולה המחזמר בכיכובו של עופרי ביטרמן, שחקן צעיר ומוכשר, והוא הסיבה העיקרית לצפות במחזמר.

על אף חסרים דרמטורגיים במחזה והיעדר להיטים מוכרים, "צ'פלין" היא הפקה מהנה ומרגשת בזכות האנשים שיצרו אותה, בהם הבמאי שוקי וגנר, המוזיקאי טל בלכרוביץ', מיקי קם בתפקיד הרכילאית ששמה לה מטרה לחסל לצ'פלין את הקריירה, וכאמור ביטרמן, שמרגע שהוא לובש את המקטורן הצר, אוחז במקל ובכובע ונכנס לדמות "הנווד", מתחולל הקסם הנפלא שיכול לקרות רק בתיאטרון.

מאיה נחום שחל

טלוויזיה

להתאהב באנשים מלאי פגמים

 

 

כמו רבים מכוכבי הכמורה האוונגליסטים הטלוויזיוניים, המכונים טלוונגליסטים, גם בני "משפחת ג'מסטון", מהסדרה החדשה על שמם של רשת HBO, לא מקיימים את הערכים שהם מטיפים להם. לפחות לא הבנים של הכומר הגדול (ג'ון גודמן, "ביג ליבובסקי") שעבר עם משפחתו לטקסס.

בפרק הראשון מקבל ג'סי (דני מקברייד, המוכר מעוד תפקידים של אנשים מלאי פגמים בסדרות כמו "על הפנים" ו"סגני המנהל". והוא גם היוצר של הסדרה), סרטון קצר שבו הוא נראה עובר על לפחות שניים משבעת החטאים הממיתים, וכדי לטפל בעניין הזה הוא גם עובר בדרך על כמה מעשרת הדיברות.

זה אולי נשמע צפוי, אבל שני הפרקים שעלו כבר בערוץ (משודרת ב־HOT, סלקום ו־yes) של הקומדיה השחורה והמצחיקה הזאת, מסתיימים באופן כה מפתיע שמיד מתחשק לראות את אלה הבאים.

רותה קופפר

אוכל

לטעום מכל העולם תחת קורת גג אחת

מי שגר באזור השרון בטח מכיר את ריחות וטעמים, שוק האוכל ברמת השרון ברחוב החרש. בימים אלה, ארבע שנים לאחר שהושק, הוא עובר מהפך ומכזה שהתמקד באוכל ביתי הוא עולה שלב ברמה הקולינרית והופך לשוק של אוכל מרחבי העולם.

כך שאם חשקה נפשכם, בסוף השבוע או במהלכו, בתבשיל בקר אינדונזי, סלט אטריות ושעועית ויאטנמי, לביבות זוקיני יווניות או מאות סוגים של מנות אחרות ממדינות שונות, זה המקום בו תוכלו למצוא את כולן. את המנות מכינים בעלי השוק, לימור אורן ועודד שהרבני, באמצעות תבלינים שהם מביאים מכל מדינה.

השוק פועל לאורך כל השבוע מלבד ראשון ושבת. באמצע השבוע ניתן יהיה גם לשבת לאכול צהריים במקום או לקחת טייק אווי.

רעות ברנע

אמנות

לאייר את היום־יום

להרבה תערוכות יש נושאים גדולים, חשובים, כבדים. אבל גם תערוכה שצומחת מתוך שיחות יומיומיות יכולה להניב תוצאה מקסימה. זה המקרה של "מדברים על גשם בחמישי", תערוכה משותפת למאיירים מיכל בוננו ועמית טריינין שמוצגת בימים אלה בגלריה ביתא בירושלים (עד 12 בספטמבר).

במשך חודשים נפגשו השניים למפגש שבועי קבוע בו טיילו, ציירו ודיברו על החיים, לעתים יחד עם אוצרת התערוכה אביטל נאור וכסלר. כך לאט לאט נרקם מארג של עבודות המבוססות כולן על שאלות ששאלו השניים אחד את השנייה, כאלה שעוסקות בחייהם האישיים והמקצועיים. העבודות יחד יוצרות עיר חדשה וצבעונית שמהלכת קסם, עם דמויות, מקומות ורעיונות שכל צופה בטח יזדהה עם כמה מהם. עכשיו נותר רק לחכות לגשם.

רעות ברנע

סרט

להציץ ליחסי ארה"ב־סין

 

"American Factory" (נטפליקס) הוא הסרט הראשון מחברת ההפקות של מישל וברק אובמה, Higher Ground. הסרט התיעודי, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל סאנדאנס, מספר את סיפורו של מפעל רכב שנסגר באוהיו ב־2008, ונפתח מחדש כמפעל זכוכית שנתיים אחרי בבעלות סינית.

הסינים בטוחים שהאמריקאים עצלנים ומרושלים, האמריקאים חושבים שהסינים מטורפים עם שעות העבודה האינסופיות שלהם. גם הרצון של האמריקאים להקים ועד עובדים וההתנגדות הסינית נדמים הפוכים ממה שהייתם מצפים מהמפגש בין קפיטליזם וקומוניזם. לא כל המחלוקות מסתדרות בסוף, בסרט שאולי אין לו סוף, אבל כשמדברים על ארה"ב וסין נדמה שמפעל אחד מגלם בתוכו את הסיפור כולו.

יאיר רוה