אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חשופים במערכת החינוך: בלי הערכה, ללא תמיכת ההורים ואפילו בלי קפה ומחשב אישי צילום: טל שחר

חשופים במערכת החינוך: בלי הערכה, ללא תמיכת ההורים ואפילו בלי קפה ומחשב אישי

ארבע חוויות של בני משפחה מהערכת החסר לה זוכים המורות והמורים שכולנו מהללים ב־1 בספטמבר, וממהרים לשכוח אותם ביום שלאחר מכן

29.08.2019, 08:16 | שירות כלכליסט

קפה במקום עלבון

תגידי, על מה את משלמת לוועד המורים אצלכם, אני שואל את אשתי שמחנכת את כיתה ד' ועסוקה בשבועיים האחרונים בהכנות נמרצות. "חלק מזה הולך לקפה, חלק למתנות למורים לסוף שנה ויש כל מיני", היא עונה.

מה קפה?! אני שואל בתימהון. אתן משלמות לעצמכן את הקפה והחלב? אין פינת קפה שבית הספר דואג לה? "יש פינת קפה", היא עונה, "אבל זה עלינו".

זה קורה כי משרד החינוך מתקצב 10.42 שקל לכל מורה שעובד מעל לשליש משרה לחודש. אלו המספרים, הזויים ככל שיישמעו. בשבוע האחרון אפילו הוקמה בפייסבוק קבוצה תחת השם "קפה לכל מורה" שזוכה לאלפי שיתופים. הקפה הוא רק האיתות להערכת החסר שזוכה המקצוע שכולנו מקדשים ביום ה־1 בספטמבר וממהרים לשכוח אותו ביום שלאחר מכן.

ארכיון, צילום: תומי הרפז ארכיון | צילום: תומי הרפז ארכיון, צילום: תומי הרפז

אסטרטגיית החסר מפושטת הרבה יותר. היא באה לידי ביטוי למשל בדרישה להיות טכנולוגיים ועדכניים אבל לא לספק את הציוד הנדרש לכך. אבל הקפה הוא לא רק קוריוז. הוא חשוב באמת. לא משנה כמה טכנולוגיה, תקציבים והשתלמויות יועמסו על המורה, בסוף כל אחד, גם המורים, רוצים להרגיש שמתייחסים אליהם בכבוד. שלמערכת אכפת מהם לפחות כמו שלהם אכפת ממנה. כשהמורים יקבלו את זה הם יוכלו להיכנס לכיתה כשהם טעונים באנרגיה ולא בעלבון.

גולן פרידנפלד, בן זוג של מחנכת כיתה ד'

אל תקנאו בחופשה השנתית

 

חיכינו הרבה זמן לחופשה השנתית באילת, והשנה, במקרה, זה קרה בשבוע האחרון של החופש הגדול. אנחנו כבר מזמן לא הורים צעירים וילדינו כבר מזמן לא תלמידים במערכת החינוך, ובכל זאת הקרבה לפתיחת שנת הלימודים הצליחה להעיב על חופשתנו.

ההפרעה הראשונה לחופשה היתה כשקיבלנו את המשימה: "אני חייבת שתקנו לי מחשב נייד באילת, אני לא יכולה לעבוד כמו שצריך ללא מחשב", דיווחה לנו בתנו המורה בהתרגשות המאפיינת את תחילת השנה. לא היה לך מחשב נייד מבית הספר? שאלנו בפליאה והיא ענתה: "היה בבית הספר הקודם בתל אביב, אבל כעת באזור השרון אין הקצאה. אחרי שניסיתי בשנה האחרונה לתמרן בין עבודה בערבים על המחשב הנייד של בעלי ובין עבודה בסביבה הבלתי אפשרית בבית־הספר נוכחתי לדעת שמדובר במשימה בלתי אפשרית", היא השיבה.

במקום לבלות את הצהריים בבריכה, רכשנו מחשב ביותר מ־1,000 ש"ח. אנחנו עוד מתלבטים למי לשלוח את הקבלה - לבתנו שמשתכרת שכר זעום או למשרד החינוך. ואז קיבלנו את הטלפון השני, בהול הרבה יותר. "אני חייבת שתבואו להיות עם הילדות בשלישי ורביעי, התבטל לי הסידור עבורן". אחרי רגע של בלבול השבנו, רגע, את לא מורה, בחופש הגדול? הרי על זה כולם מקנאים בך כעת.

אז זהו, שפחות, בטח שבשבוע האחרון. זה הזמן שבו היא נאלצת להגיע לבית הספר לרצף ימי הכנות ומפגשים בלתי־רשמיים. אז אנחנו בדרך חזרה. בשנה הבאה נוסעים רק אחרי תחילת שנת הלימודים.

דליה ויוסי ד., הורים למחנכת כיתות א'־ב'

מגדל השן של משרד החינוך

 

ברחוב השלושה מספר 2 (כן, זו הכתובת) בתל אביב עומד לתלפיות מגדל בן עשרות קומות. כאן גר בכיף משרד החינוך על שלל אגפיו ואינספור מחלקותיו. כולם נועדו לסייע למורים למלא ביעילות את תפקידם בבתי הספר... אז זהו, שלא.

אחד האתגרים הניצבים בפני כל עובד הוראה, הוא הניסיון חסר הסיכוי לתאם פגישה עם המפקח/ת הממונה או עם חשב/ת השכר. הנ"ל מואילים בטובם לקבל קהל בדיוק בשעות שבהן מורי ישראל נמצאים בכיתות. מורה המבקש/ת להיפגש עם כבוד הנ"ל יואיל לקחת יום חופש.

אין ספור פעמים ניסתה זוגתי להגיע לאותו בניין רם ונישא בשעות הנכונות, וכשהיתה על סף התמוטטות עצבים, הצעתי בתמימות של שוטה את עזרתי. אני אקח את הטפסים.

קשה להגזים בתיאורי האיוולת, חוסר התיאום וחוסר היעילות שמצאתי בין קומות מצופות שיש ושלל עציצים לתפארת. בדיוק באותן שעתיים שיש בהן קבלת קהל יצאו כל עובדי הבניין להשתלמות. שיטוט במסדרונות חשף עשרות משרדים נעולים. הבניין הזה על יושביו שכח מזמן את תכלית קיומו. נדמה שהוא קיים אך ורק כדי להמשיך ולקיים את עצמו ולעזאזל המורים והתלמידים.

רועי קורן, בן זוג של עובדת במערכת החינוך

ההורים יודעים יותר טוב מהמורה

 

העבודה בבית ספר היא אתגר יומיומי מורט עצבים מול כיתות צפופות ותלמידים מאתגרים. האתגר ממשיך כשהמורה חוזרת לביתה ונאלצת להתמודד מול הורים חסרי גבולות שיודעים כמובן יותר טוב מכולם מה צריך לעשות, שלא מסוגלים להציב גבולות לילדיהם, אבל מצפים ממורה שמתמודדת עם 35 תלמידים בכיתה שתצליח להנהיג משמעת בכיתתה. ההורים מרשים לעצמם להתקשר בכל עת, תוך כדי כך שהם רואים אך ורק את ילדם הפרטי וסבורים שיש להם פתרונות לכל דבר. גם כשהמורה נתקלת בבעיות אלימות קשות, סל הכלים העומד לרשותה הוא מוגבל ועתיר בירוקרטיה. כל זה גורר לעיתים מצב שתלמיד אחד פוגע בצורה מהותית ביכולת של כיתה שלמה ללמוד ולהתקדם.

בן זוג של מחנכת ומנהלת מאזור המרכז

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות