קול קורא: עשו סדר בבלגן המזונות הזמניים והקבועים

פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון ב-2017 ששינתה את כל דיני המזונות בישראל, הייתה אמורה להסדיר את התחום הסבוך.  

למרות זאת, יישומה בפועל יצר תחום ביניים עמום, בו על בתי המשפט לענייני משפחה לערוך חישוב כולל, פרטני ומדוקדק של כלל צורכי הילדים כבר בעת פסיקת המזונות הזמניים. כך, ביהמ"ש העליון הותיר להם את היישום בשטח ולמעשה גרם להיווצרותה של הפרדה מלאכותית בין קביעת גובה מזונות זמניים וקבועים, המהווה סכנת קיפוח של צורכי הילדים במאבקי גירושין.

בימים אלו זכיתי לקחת חלק בהליך, אשר פסק דין עקרוני וחשוב שניתן בו מעלה תקווה כי בתי משפט נוספים ילכו בעקבותיו ויאמצו את אופן חישוב המזונות הזמניים והקבועים למקרים הבאים שיידונו בבתי המשפט לענייני משפחה.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

השופט ניצן סילמן מבית המשפט המחוזי בחיפה, קיבל בקשתנו לרשות ערעור על מזונות זמניים, ובפסיקה עקרונית קבע כי אין להפריד בין צרכים בסיסיים וצרכים מכוח דיני הצדקה, בבוא בית המשפט להעריך את צורכי הילדים. 

בכך, הוא יצא למעשה בקריאה להחזיר את נושא חישוב המזונות לבתי המשפט לענייני משפחה, אשר יעריכו את כלל הצרכים ויבצעו חישוב ריאלי, הכרחי וצדקה גם יחד, כבר בעת קביעת המזונות הזמניים. עוד הורה השופט סילמן כי לאחר פסיקת בית המשפט העליון, על בית המשפט להעריך מלכתחילה את צורכי הילדים על הצד הגבוה.

אין מקום להפרדה מלאכותית

פסק הדין העקרוני קובע כי בשל ביטול "חבות האב האבסולוטית למזונות קבועים" מלידה ועד גיל 15 ע"י בית המשפט העליון, על המזונות הזמניים להיות גבוהים משמעותית וריאליים, ולמעשה להוות הבסיס למזונות הקבועים.

השופט קבע כי כיום, לאחר פסיקתו של בית המשפט העליון, אין עוד מקום ליצור הפרדה מלאכותית בין צרכים הכרחיים (אוכל, ביגוד, בריאות) וצרכים מדין צדקה (חוגים, פעילות פנאי, דמי כיס וכו'), אלא יש לחשב את כל הוצאות הילדים מכל מין וסוג ולחלק את התשלום בין ההורים כבר בעת קביעת המזונות הזמניים - בשים לב להפרשי ההשתכרות. החלטת בית המשפט המחוזי הינה נכונה, חשובה ועושה סדר.

על מנת להבין את חשיבותה של הפסיקה, יש להסביר את הרקע לה. כאשר בני זוג מתחילים בהליך של פרידה נקבעים ע"י בית המשפט לענייני משפחה מזונות זמניים, המיועדים לתת מענה לצורכי הילדים בתקופת הביניים עד אשר יושלמו וייבחנו צורכי הילדים, הכנסות ההורים והוצאות האמת שלהם, ותיקבענה חלוקת הרכוש וחלוקת המשמורת.

מעצם טבעה, החלטה בבקשה לפסיקת מזונות זמניים הינה מיידית, בטרם נדונו ונבחנו כלל השיקולים הצריכים לכך, וההחלטה מתקבלת כאשר כמעט אין לבאי כוחם של בני הזוג יכולת לערער אודותיה, גם אם ההחלטה אינה תואמת את צורכי הילדים ובני הזוג. זאת משום שהחלטה כשמה כן היא- זמנית, אף במצב בו הליך הגירושים עשוי להימשך שנים אחדות.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

עד לפסיקת העליון התקדימית ב-2017, אשר שינתה את הלכות המזונות בישראל, נפסקו המזונות לפי "ראשי מזונות הכרחיים" (מזון, ביגוד, הנעלה, היגיינה) שהוטלו על האב לבדו עד גיל 15 ללא תלות במצבו, הכנסתו וזמני שהות הילדים עמו, בעוד מזונות מדין צדקה (חוגים, כל מה שמעבר), חולקו בין ההורים ביחס להכנסותיהם, ובד"כ נקבעו כמחצית על כל אחד מההורים.

בית המשפט העליון שינה את החלוקה מיסודה: חובת תשלום מזונות על האב בסך 1,600 שקל, כולל הוצאות שמעבר לבסיס מחיה וללא תלות בהכנסות הצדדים, חלה רק עד גיל 6. מרגע הגיעו של הילד לגיל 6, כלל ההוצאות על צרכיו לרבות דין הכרחי וצדקה, חלות על שני ההורים ויש לעשות חישוב לפי כל המשתנים ולחלק אותן בין שניהם באופן יחסי ומשוקלל.

לכאורה פסיקה חשובה זו של בית המשפט העליון הייתה אמורה להסדיר את הנושא ולהבטיח כי כבר מגיל 6 יחושבו צורכי האמת הכוללים של הילד, נתוני ההכנסה של הוריו וחלוקת זמני השהות. אך בפועל יצרה הפסיקה אזור דמדומים כאוטי בו כל מקרה לגופו מחייב חישוב פרטני מדוקדק ע"י בתי המשפט בשלב מוקדם של ההליך, דבר אשר אינו מתבצע בפועל. בית המשפט העליון בבואו לעשות סדר יצר חוסר הבנה, כאשר מעכשיו כל שופט נדרש לחישוב ולשקלול, ויש אף שפוסקים כי כלל לא מגיעים לאחד מן הצדדים מזונות. חישוב המזונות למעשה הסתבך.

קביעת מזונות זמניים אינה ריאלית

כעורכת הדין אשר ייצגה את אחד הצדדים בפסיקתו העקרונית של השופט סילמן אני גאה להיות חלק מהמאבק שלנו, עורכי הדין לענייני משפחה, המלווים את המאבק המשפטי של הורים לילדים לפרנס את ילדיהם בכבוד גם בתהליכי פרידה וגירושין הכרוכים לא פעם בירידה ברמת החיים ובדאגות כלכליות.

קביעת מזונות זמניים מצומצמת, המתמשכת לעתים על פני שנים של הליך משפטי, אינה ריאלית ואינה עושה צדק עם ההורה אשר עול גידול הילד העיקרי עליו.

היקף הצרכים של ילדים בישראל 2019 גבוה משמעותית מכפי שנפסק עד היום במזונות הזמניים, והמתנה לקביעת מזונות קבועים פירושה לעתים שנים של מחסור בכל הנוגע לצורכי הילדים.

כולי תקווה כי פסיקתו העקרונית החשובה של השופט סילמן תהווה אבן דרך בתהליך עשיית הסדר בתחום פסיקות המזונות בישראל, תהליך שראשיתו בפסק הדין של בית המשפט העליון אך סיומו עדיין רחוק.

בתי המשפט לענייני משפחה מציבים תמיד את טובת הילד אל מול עיניהם. אין כל ספק כי טובת הילד היא כי דמי מחייתו הכוללים ולא רק הבסיסיים, יהיו כאלו שיאפשרו לו כבר מגיל צעיר ילדות נטולת מחסור, גם אם הוריו נפרדו.

הכותבת היא עו"ד בתחום דיני משפחה וירושה ומגשרת משפחה, חברה בוועדת משפחה בבתי הדין הרבניים ובלשכת עוה"ד