אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סערה נוספת בשוק הפנסיה? ברקת בוחן את מגבלת כפל דמי הניהול צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי לכלכליסט

סערה נוספת בשוק הפנסיה? ברקת בוחן את מגבלת כפל דמי הניהול

בסוף השנה תפוג הוראת שעה שמציבה לגופי הפנסיה תקרת גביית דמי ניהול נוספים של עד 0.25% בשנה עבור השימוש בשירותי ניהול השקעות חיצוניים. רשות שוק ההון תצטרך להחליט האם להותיר על כנה את המגבלה שחוללה מהומה בעת שהוטלה על שוק שגילגל כ־2 מיליארד שקל בשנה

02.09.2019, 08:37 | רחלי בינדמן

משה ברקת, הממונה על שוק ההון, בוחן בימים אלו מהלך שעלול לטלטל את הגופים המוסדיים שתחת פיקוחו: בחינה מחדש של האפשרות לגבות דמי ניהול כפולים מהציבור על ידי מנהלי הפנסיה, בעת גלגול השקעות למנהלים חיצוניים. בימים אלו מבצעת רשות שוק עבודה שבכוונתה להציג בוועדת הכספים של הכנסת, לקראת הדיון בהארכת המגבלה.

קראו עוד בכלכליסט

עדיין לא ברור האם ברקת יפעל להקטנת כפל דמי הניהול, לשמירת המצב הקיים, או אולי אפילו להגדלת המגבלה. כך או כך, מדובר בנושא יצרי שכן מאחוריו עומדים סכומי כסף משמעותיים של שחקנים בינלאומיים שבהם הגופים המוסדיים משקיעים, ולכן כל החלטה של ברקת צפויה לעורר דיון סוער.

סלינגר הגבילה גביית דמי ניהול נוספים

ב־2014 אושרה לראשונה הוראת שעה שמגבילה את היכולת לגבות דמי ניהול נוספים עבור ניהול השקעות חיצוני ל־0.25%, מהלך שאותו הובילה הממונה לשעבר דורית סלינגר. לפני הוראת השעה, מנהלי הפנסיה היו רוכשים עבור תיקי החוסכים קרנות נאמנות, קרנות השקעה, קרנות הון סיכון וכן הלאה. דמי הניהול שהם היו משלמים למנהלים של אותן קרנות היו מושתים על הציבור, ללא מגבלה, בנוסף לדמי הניהול השוטפים אותם גבו מהלקוחות.

ברשות שוק ההון ביצעו אז בדיקות, שהצביעו על כך שאין הוכחה מובהקת לכך שהעברת ניהול השקעות למנהלים מומחים, בעיקר בכל הנוגע להשקעות בחו"ל, מביאה לתשואה עודפת ולכן יש מקום להגביל את דמי הניהול הכפולים ללא יותר מ־0.25% בשנה.

הממונה לשעבר דורית סלינגר. לא הצליחה להפוך את הוראת השעה לתקנה קבועה, צילום: אוראל כהן הממונה לשעבר דורית סלינגר. לא הצליחה להפוך את הוראת השעה לתקנה קבועה | צילום: אוראל כהן הממונה לשעבר דורית סלינגר. לא הצליחה להפוך את הוראת השעה לתקנה קבועה, צילום: אוראל כהן

ברקת, צילום: אלכס קולומויסקי ברקת | צילום: אלכס קולומויסקי ברקת, צילום: אלכס קולומויסקי

תחילה ביקשו ברשות להגביל את דמי הניהול הכפולים ל־0.15%, אלא שהדבר עורר סערה, בעיקר מצד מנהלי קרנות פרייבט אקוויטי מהארץ ומהעולם. עורכי דין ורואי חשבון המעורבים בעסקאות אלו הפעילו לחצים אדירים, שהגיעו עד לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה דאז נפתלי בנט. בסופו של דבר הושגה פשרה שבה דמי הניהול הנוספים הוגבלו, כאמור, ל־0.25% בשנה.

בסוף 2017 ביקשה רשות שוק ההון להפוך את הוראת השעה לתקנות קבועות, אך חלק מחברי ועדת הכספים של הכנסת התנגדו לכך. בסופו של דבר, באפריל 2018 הוחלט להאריך את הוראת השעה עם מגבלת ה־0.25% עד לסוף 2019.

אלא שמאז קרו כמה דברים. ראשית, התחלף ממונה על שוק ההון - ברקת מונה לפני כשנה וכעת הוא רוצה לבצע בחינה מחודשת של הגבייה.

שנית, בקשה לתביעה ייצוגית, שהוגשה כנגד חברות הביטוח וגופי הפנסיה על גביית דמי ניהול כפולים - אושרה כייצוגית בחודש מאי האחרון, עם היקף פיצוי נדרש של 5 מיליארד שקל. חברות הביטוח ובתי ההשקעות נאלצו לבצע הפרשות בדו"חות הכספיים שלהם בגין אישור התביעה הייצוגית, שכעת צפויה להתברר. התובעים טענו שלא היתה לחברות הביטוח סמכות לגבות דמי ניהול נוספים, מעבר לדמי הניהול השוטפים. רשות שוק ההון הגישה את עמדתה בבקשה לייצוגית והבהירה כי סמכות זו כן קיימת לגופים, וכי לא מדובר בגבייה לא חוקית.

כעת, לקראת ההחלטה הצפויה בסוף השנה האם לחדש את הוראת השעה, להפוך אותה לתקנה קבועה או לשנות את היקף הגבייה המקסימלי המותר בחוק, ברקת מבצע בדיקה מחדש של הסוגיה.

ברקת יצטרך להציג נתונים אמפיריים

יש להדגיש כי הגופים המוסדיים לא מקבלים את דמי הניהול הנוספים לעצמם, אלא מעבירים אותם למנהלים חיצוניים. המוסדיים טוענים כי להבדיל מהשקעות בישראל, אין להם ערך מוסף בכל הקשור לאנליזה של השקעות בשווקים מעבר לים, ולכן, למשל, בהשקעה בשוק היפני, עדיף להם להשקיע בקרנות נאמנות מקומיות מתמחות.

מהצד השני של המתרס עומדת הטענה כי במצב כזה, המוסדיים פשוט יכולים לרכוש תעודות סל, הגובות דמי ניהול נמוכים, של המדדים המובילים של אותה מדינה, כאשר אין הוכחה אמפירית לכך שלאורך זמן מנהלי השקעות אקטיביים יכולים להכות את מדדי השוק.

ברקת יצטרך כעת להציג נתונים אמפיריים. אם, למשל, יבקש להותיר את הוראת השעה על כנה, הוא יצטרך להראות את ביצועי הקרנות הזרות שבהן משקיעים המוסדיים את כספי הציבור ולבדוק את התשואות שלהן בהשוואה לתשואות השוק, כדי להצדיק את הגבייה הכפולה.

עם זאת, בשלב זה קשה להאמין שתתקבל החלטה רגולטורית, שכן הכנסת הנוכחית, רגע לפני הבחירות, לא ממש עובדת, ועוד רגע תיבחר כנסת חדשה. לכן הדיון בסוגיה עלול לגלוש לאזור חודש דצמבר הקרוב, אז יפוגו התקנות. מכאן גם נובעת דחיפות הטיפול בנושא, שכן תפוגת התקנות, משמעה איסור כליל לגבות דמי ניהול נוספים, ולכן נדרשת החלטה מהירה או הארכה זמנית של הוראת השעה עד לביצוע דיון מעמיק בנושא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות