המהפכה שמציע זאב רוטשטיין: תשלום ליצרניות התרופות — רק אם החולים יבריאו

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הדסה ויו''ר ועדת סל הבריאות החדש, זרק היום כמה פצצות במסיבת עיתונאים מיוחדת לרגל תחילת עבודתה של הוועדה — חברות התרופות יקבלו תשלום לפי התוצאות שישיגו התרופות שלהן בריפוי המחלות, קופות החולים יידרשו להחזיר תקציבי תרופות שהן לא השתמשו בהן ותוגדל הההשתתפות העצמית של החולים בתרופות שאינן מצילות חיים.

בעניין התשלום לחברות התרופת אמר כי "נעשה כל שניתן כדי שקופות החולים ובתי החולים ישתפו אותנו בתוצאות הטיפול", אמר רוטשטיין. "אם תרופה לא תעזור לבסוף, החברות יתבקשו להחזיר כסף".

מנכ"ל מכבי רן סער מנכ"לית מאוחד סיגל רגב רוזנברג ומנכ"ל כללית אהוד דודסון | צילומים: עמית שעל, דנה קופל

יו"ר ועדת סל הבריאות פרופ' זאב רוטשטיין | צילום: אוראל כהן

בשיחה עם "כלכליסט" הבהיר רוטשטיין כי אין כאן חידוש של ממש שכן בארה"ב ובאנגליה זו פרקטיקה מקובלת. "חברות התרופות מבטיחות ריפוי. אם התוצאות המובטחות לא יתקיימו, אנו לא נשלם. נשלם אך ורק לפי תוצאות. אנו לא הראשונים שנעשה את זה וגם ארה"ב ובאנגליה - ארצות מתוקנות - פועלות כך מול חברות הפארמה. אנו נעשה סטטיסטיקה. אם נראה כי הם הצליחו לרפא רק 50% - הם יקבלו רק 50% מהכסף".

עוד הוסיף רוטשטיין בשיחה כי "אני לא מסכים למארק אפ (שולי רווח) של 700% או 1,000% על מחירי התרופות. זה ייהרג ובל יעבור. אנו יודעים לבדוק ולברר לעומק את שולי הרווח. ניקח דוגמאות ונחקור. לא קשה לגלות את זה".

"נרצה להשתמש בתקציב"

כמו כן, גם מקופות החולים רוצה רוטשטיין לראות כסף בחזרה: "נבקש לשמור על הכמויות שאישרנו ששימשו בסיס לתמחור. אמנם אם קופת חולים חסכה במחיר כתוצאה ממו"מ מוצלח – זה בונוס לקופה, אבל אם הכמות נמוכה יותר ממה שתוכנן – נרצה להשתמש בתקציב שנותר כדי להרחיב את הסל". תרופה שנכנסת לסל מתוקצבת לפי מספר החולים שעתידים להשתמש בה ולפי המינונים הנדרשים. כך, אם חלק מהתרופות או הטיפולים לא יבוצעו והכסף לא יוצא, אז רוטשטיין מבקש להחזירו לועדת הסל שתרכוש תרופות או טיפולים חלופיים. "יש לי דרך מדויקת לדעת כמה מטופלים קיבלו. זה ממש לא מסובך היום כי הכל ממוחשב ומדובר בטיפולים מיוחדים שיש דיווח פר חולה. אני גם יכול להחתים את הקופה על זה והקופות לא ישקרו. אבל צריך רצון טוב מצד הקופות והרצון הזה לא היה קיים. סל התרופות שייך לציבור ולא לקופה. אין מקום לקחת כסף מהסל כדי לטפל בבעיות הקצאת המשאבים לקופות", ציין רוטשטיין.

בנוסף, לפי תוכניתו של רוטשטיין גם ציבור החולים יצטרך לתת את חלקו בצורה של הגדלת ההשתתפות העצמית בתרופות. "לתפיסתי, כמה שיותר נצליח להכניס למסגרת התקציב הכוללת – כך הציבור ירוויח" אמר רוטשטיין. "חלק מהפתרונות שאני רואה זה גם השתתפות עצמית גדולה יותר של הציבור לטיפולים שאינם מצילי חיים, וזאת במנגנונים שיפצו שכבות מעוטות יכולת. עדיף להכניס שלוש תרופות עם השתתפות עצמית מאשר תרופה אחת ללא השתתפות, זה ה'אני מאמין' שלי" הוא הצהיר. קרי, יו''ר ועדת הסל מבקש שהחולים ייקח חלק במימון חלק מהתרופות והטיפולים ולא יקבלו הכל "חינם".

"הציבור יכול ליהנות מיותר תרופות אם נגדיל את ההשתתפות העצמית. זה הרבה יותר מוסרי ששלושה חולים ייהנו מתרופה וישלמו קצת, מאשר שחולה אחד יקבל תרופה, לא ישלם כלום ושני חולים יצטרכו לשלם את כל המחיר מכיסם".

דבריו של רוטשטיין כבר הספיקו ליצור מהומה בתוך מערכת הבריאות. גורמים במשרד הבריאות מסרו ל"כלכליסט" כי "אנו לא נעלה את ההשתתפות העצמית. שמענו את ההצהרות, את הכוונות ואת התוכניות לעשות מנגנון שיטפל באוכלוסיות החלשות - זה לא אפשרי. יש פה רצון של רוטשטיין לעשות כותרות אבל אף אחד במשרד הבריאות לא ייתן יד להעלאה כזו".

לגבי הצעתו של רוטשטיין לדרוש מקופות החולים כסף בחזרה, הוסיף הגורם: "אפשר להגיד, אבל להחזיר אי אפשר. יש לקופות החולים כסף להחזיר? אתה ראית את מצבן הפיננסי?. לא מנהלים את מערכת הבריאות דרך ניהול ועדת הסל".

הסד של ועדת הסל

משימתה של ועדת סל הבריאות היא קשה במיוחד: להמליץ על תרופות וטכנולוגיות שיכנסו לסל הבריאות –כאשר המסגרת התקציבית כדי לרכוש אותם נתונה ואינה ניתנת לשינוי. לפיכך, ניתן לרכוש כמה עשרות מוצרים ושירותים חדשים, בעוד שישנם כמה מאות תרופות וטכנולוגיות חדישות שמקודמות על ידי קבוצות שונות (חולים במחלות מסוימות, חברת תרופות ועוד).

לוועדת הסל הוגשו השנה כ־750 תרופות וכ־150 טכנולוגיות בעלות כוללת של מעל 3 מיליארד שקל, אך תקציב הסל נקבע למינימוום של 500 מיליון שקלים — שישית. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון הבטיחו שיפעלו במשותף להגדלה אפשרית של תקציב הסל ל־700 מיליון שקלים, אך אין להבטחה הזו כל תוקף שכן התקציב הסופי יקבע רק אחרי הבחירות.