גיל בפמן: "השקל צפוי להמשיך ולהתחזק בשנים הקרובות"

הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, קורא להקים מרכז לאומי שיעניק שירותי חדשנות חינמיים לחברות בינוניות וקטנות. בפמן אמר הבוקר (ב') בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט", כי הקמתו של מרכז כזה תאפשר לחברות הללו למצות את הפוטנציאל התחרותי שלהן, ובכך לתרום לצמיחת המשק ול"שיפור מצב התעסוקה וההון האנושי בו".

"מחקרים כלכליים מעידים על כך שענפי היצוא התעשייתי של ישראל רגישים במידה רבה, יחסית לשינוי בשערו של השקל, בעוד שענפי יצוא השירותים רגישים פחות. בענפי היצוא התעשייתי עם רמה טכנולוגיה בינונית ונמוכה הרגישות היחסית לשער החליפין גדולה מאשר בענפי הייטק תעשייתי. הנזק איננו מיידי, אלא מגיע בהשהיה", אמר בפמן בהתייחסו לחוזקו של השקל לעומת סל מטבעות ולעומת הדולר, והשפעתו על המשק הישראלי.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי | צילום: עמית שעל

"הייסוף פגע במידה ניכרת בסקטור התעשייתי של ישראל ובפרט בענפים ברמות טכנולוגיה שלרוב הן גם עתירות עבודה. מאידך, ענפי השירותים, ובפרט שירותים טכנולוגיים כמו תוכנה, מו"פ, סייבר, הושפעו במידה קטנה יחסית לעומת ענפי התעשייה", הסביר הכלכלן הראשי של בנק לאומי. 

הוא חזר על הערכתו מאשתקד, לפיה השקל צפוי להמשיך ולהתחזק בשנים הקרובות. "הפיחות שראינו ב-2018 בשערו של השקל ביחס לדולר איננו מהווה 'צפירת הרגעה' לגבי הסיכון שמציבה עוצמת השקל הישראלי על המשק הישראלי בטווח הארוך. מדובר באפיזודה חולפת של עצירה זמנית בלבד של התחזקות השקל והתחזקות הדולר בעולם. זהו אתגר שראוי כבר כעת להתמודד איתו", הדגיש בפמן.

"ישנה רשימה די ברורה של גורמים העשויים להביא להתחזקות מחודשת של השקל ביחס לסל המטבעות בתוך כשנתיים ובהן: עלייה איטית בעודף בחשבון התשלומים של מאזן התשלומים של ישראל ;התחלת הזרמת הגז ממאגרים חדשים; התגברות השימוש בגז טבעי מקומי כתחליף ליבוא אנרגיה ויצוא גז; צמצום של פער הריבית השלילי שבין ישראל לארה"ב והאצה מחודשת של ההשקעות הישירות בישראל", הסביר.

"במטרה למצב את המשק בעתיד שיכול להתמודד עם המציאות של שקל חזק לאורך זמן, יש למקד את מאמצי המדיניות הכלכלית בהשגת המטרה של משק יעיל יותר, רווחי יותר, צומח במגוון רחב של תחומים, עם צמיחה מכלילה (inclusive growth), זאת באמצעות שורה של שינויים מבניים במשק", הוא אמר.

בין הכלים שאותם מנה בפמן - מדיניות כוללת של עידוד השקעות במכונות וציוד בדגש על מודרניזציה של ענפים ישנים, הגדלה משמעותית של השקעה בתשתיות, המשך עידוד שילוב קבוצות אוכלוסייה שונות בשוק העבודה, מדיניות מיסוי שתעודד תעסוקה ויצירת מסגרות להכשרה תעסוקתית תוך כדי עבודה.

בפמן ציין עוד כי "תחום הגז הטבעי עשוי להיות גורם חשוב למען המשק וראוי לתת עדיפות לאומית לנושא הגז הטבעי, כך שתהיה נגישות וכדאיות לכל משתמש פוטנציאלי. כדי לעשות זאת, יש לתמחר הגז במחיר כלכלי ולא במחיר שקיים היום".