אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביטקוין לעומק: מאין מגיעים מטבעות, ואיך פורטים אותם לכסף קטן? צילום: Elli Mazkevich

בלוג-צ'יין

ביטקוין לעומק: מאין מגיעים מטבעות, ואיך פורטים אותם לכסף קטן?

מומחה מטבעות הקריפטו בן סמוחה מספר על התפתחות הביטקוין המפורסם, ועל הקהילות שכורות ובעצם מייצרות אותו. כיצד הוא נבנה, איך מתפצל, ואיך הצליח למשוך גם אנשי מדע וחוקרים? טור שני בסדרה

02.09.2019, 13:28 | בן סמוחה, CryptoJungle
כפי שסיפרתי לכם בטור הקודם, רצף של שינויים כלכליים וטכנולוגיים הוביל להתפתחות הכסף הדיגיטלי המבוזר. היום נדבר על המפורסם בהם - מטבע הקריפטו ביטקוין.

קראו עוד בכלכליסט

הוא מבוסס בלוקצ'יין וכפי שסיפרתי לכם, אפשר להקביל טכנולוגיית בלוקצ'יין למידע שנמצא במחברת, בה כל דף הוא חלק שמרכיב את הסיפור המלא. במחברת של ביטקוין, המידע הוא רישומים חשבונאיים. בכל עשר דקות בממוצע נוצר דף חדש במחברת, ויחד עם היווצרותו של הדף נוצרים גם מטבעות ביטקוין חדשים בתהליך הכרייה.

אנו מכירים 'כרייה' כפעולה שמצריכה השקעה של אנרגיה פיזית לטובת הפקה של מחצבים בעלי ערך כגון זהב או פחם. אך בביטקוין, האנרגיה שהכורים משקיעים היא כוחות חישוב, והם עושים זאת על מנת לזכות במטבעות ביטקוין חדשים.

מערך כריית ביטקוין, צילום: בלומברג מערך כריית ביטקוין | צילום: בלומברג מערך כריית ביטקוין, צילום: בלומברג

מי הם הכורים, אתם תוהים? בתחילת הדרך כל אחד יכול היה לכרות ביטקוין בקלות ממחשבו הביתי. אך עם השנים התחרות התגברה וכיום אתם עדיין יכולים לכרות ביטקוין בביתכם, אבל תיאלצו לרכוש מכשיר ייחודי לשם כך (הנקרא ASIC) בעלות שיכולה לנוע בין מאות לאלפי דולרים, תלוי במאפייני המכשיר. בפועל, רוב הכרייה מתבצעת על ידי חוות כרייה, או ע"י בריכות כרייה (התאגדויות של כורים בודדים אשר מתחלקים ברווחים בהתאם לתרומתם).

מה עושים הכורים? התוכנה שלהם פותרת חידות מתמטיות מסובכות וייחודיות לכל דף חדש שנוצר במחברת הבלוקצ'יין. פתרון החידה המתמטית כרוך בשיבוץ בקשות העברת ביטקוין של משתמשים כרישומים החשבונאיים בדף עצמו, פעולה שהם מתוגמלים עליה בעמלות שמצרפים המשתמשים. בנוסף, פתרון החידה מתבצע בתחרות: כל הכורים ברשת מנסים לפתור בו זמנית את החידה, והזוכה מקבל את מטבעות הביטקוין החדשים שנוצרים. כדי לנצח, על הכורה לפתור ראשון את החידה ולשדרה ליתר הכורים והמשתמשים ברשת. אלו יכולים בקלות לאמת את האם הפתרון נכון או לא, וכאשר יש קונצנזוס שהפתרון נכון – הדף החדש מתווסף למחברת (יחד עם הרישומים החשבונאיים של העברות הביטקוין) והכורים מתחילים בפתירת החידה הבאה.

להזכירכם, בין דפי המחברת קשר מתמטי אדוק. הקשר בא לידי ביטוי בכך שפתרון החידה של הדף הקודם הינו חלק משמעותי מהחידה הבאה בתור. כמו כן, המנגנון שתיארתי לפניכם נקרא "הוכחת העבודה" על שם הפתרון שמוכרח הכורה להציג ליתר הכורים וממחיש את העבודה (מבחינת כוחות חישוב) שנאלץ להשקיע כדי להגיע אליו. לפתרון אגב לוקח בממוצע 10 דקות להגיע, וזו הסיבה שמשך הזמן בין בלוקים זהה.

האנרגיה המושקעת בביטקוין חוצה את צריכת האנרגיה של מדינות כמו צ האנרגיה המושקעת בביטקוין חוצה את צריכת האנרגיה של מדינות כמו צ'ילי או הפיליפינים | צילום: שאטרסטוק האנרגיה המושקעת בביטקוין חוצה את צריכת האנרגיה של מדינות כמו צ

כמו כן, האנרגיה המשמשת לתפעול רשת הביטקוין, אשר כיום חוצה את של צריכת האנרגיה של מדינות כגון הפיליפינים וצ'ילה, היא זו שמאפשרת את אבטחת הרשת הגבוהה. ככל שכוחות החישוב רבים יותר, כך המחברת הווירטואלית מאובטחת יותר. יש לכך יתרונות ויש לכך חסרונות, אך בשלב זה לא אדון בזה לעומק.

כיום, הגמול שזוכים בו הכורים עומד על 12.5 מטבעות ביטקוין לכל דף שהם יוצרים במחברת. עם זאת, כל ארבע שנים לערך נחתך הגמול בחצי בתהליך שנקרא "החצייה". החצייה הקרובה צפויה להתרחש במאי 2020, אז הגמול ליצירת בלוק יירד ל-6.25 מטבעות. נכון להיום היצע המטבעות המתגלגל עומד על כ-17.9 מיליון, ומהווה כ-85% מסך המטבעות שאי פעם ייכרו (21 מיליון). כמו כן, חשוב להדגיש שכל מטבע ביטקוין מתחלק ל-100,000,000 יחידות שנקראות 'סאטושי' על שם יוצר המטבע.

אפקט הרשת

קוד התוכנה הראשוני של ביטקוין הועלה לאתר Github, אתר המשמש כבית לקהילות קוד פתוח, בתחילת 2009. סאטושי נקאמוטו אמנם עיצב וכתב את הגרסה הראשונית של הקוד, אך במהרה סחף אחריו מומחי קריפטוגרפיה ומהנדסי תוכנה שנשאבו לתוך הרעיון והצטרפו לפיתוח המטבע וכרייתו. תוך מספר שנים בודדות קהילת הביטקוין צמחה בקצב מסחרר ומשכה מאות מפתחים, כלכלנים, מתמטיקאים ועוד – כולם תורמים לקוד התוכנה ומציעים הצעות לשיפור הפרוטוקול.

גיטהאב, הבית הראשון של מפתחי הביטקוין, צילום: שאטרסטוק גיטהאב, הבית הראשון של מפתחי הביטקוין | צילום: שאטרסטוק גיטהאב, הבית הראשון של מפתחי הביטקוין, צילום: שאטרסטוק

אגב, כל אחד יכול להציע הצעה לשיפור הפרוטוקול אשר תיבחן ע"י מפתחים אחרים ולבסוף תעלה להצבעה. רק אם תירשם הסכמה כמעט גורפת, יוטמע השינוי בקוד התוכנה. תיעדוף הסטטוס קוו הוא מאפיין שנוי במחלוקת בקהילת הביטקוין. מצד אחד, מדובר במטבע שאלו שממשיכים בבנייתו מאמינים שיחליף את המערכת המוניטרית הקיימת ולכן עליו להיות חסין לשינויים מידיים. מצד שני, הסירוב לקבל שינויים עלול להקשות על הגברת יכולת ההתמודדות של הרשת עם גידול המוני במשתמשים. זהו רק Trade-off אחד מיני רבים שאדון בהם במאמרים הבאים.

פריצת הסכר

ביטקוין אמנם המטבע הראשון שנוצר, הינו הדומיננטי ביותר ויש לומר גם המבוזר ביותר. אך כשנתיים לאחר היווצרותו, מפתחים בקהילה הצומחת החלו לתהות: "אם אנחנו נעזרים במחברת הווירטואלית לרישומים חשבונאיים, מדוע שלא נשתמש בה לרישומי מידע מסוג אחר, שיסייע בהגברת שקיפות ויבזר סמכויות?". כך, נפרץ הסכר ויזמים רבים החלו לפתח מטבעות דיגיטליים חדשים.

במאמר הבא אסביר את התהליך שעברה קהילת המטבעות הדיגיטליים לאור גל המטבעות החדשים, אדון בבעיות שאותם יזמים מנסים לפתור באמצעות רשת בלוקצ'יין מבוזרת משלהם, ואסביר את ה-Trade-offs שבין רמת אבטחה, רמת ביזור, מהירות הרשת ועוד.

הכותב הוא מומחה ביטקוין, מייסד אתר התוכן CryptoJungle, ממייסדי עמותת Blockchain B7 ומנהל שיווק ויחסי ציבור בחברת MarketAcross
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות