אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצעת החוק בקליפורניה שמפחידה את אובר וליפט צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

הצעת החוק בקליפורניה שמפחידה את אובר וליפט

הצעת חוק בקליפורניה מאיימת להרוס את המודל העסקי של חברות כלכלת ה"חלטורה"; גילויים חדשים על מתקפת סטוקסנט; אפליקציית דיפ פייק סינית מתגלה כחלום בלהות ופייפאל משעה חשבון תרומות של ה-KKK

03.09.2019, 18:05 | עומר כביר
חברות כלכלת חלטורה (gig economy), ובפרט אלו בתחום הזמנת הנסיעות והשליחויות דוגמת אובר, ליפט ו-DoorDash, ממש לא אוהבות את מה שקורה בימים האלו בקליפורניה. בעצם, לא אוהבות זו מילה קטנה מדי. מפחדות זו הגדרה מתאימה יותר. כמה שווה הפחד הזה? לפחות 90 מיליון דולר, זה כמה.

בימים אלו דן בית המחוקקים של קליפורניה בהצעת חוק שתקשה על החברות שלא להכיר בנהגים ובשליחים שלהן כעובדים מן המניין. הצעת החוק, שאושרה במאי באסיפת המחוקקים וצפויה לקבל החודש את אישור הסנאט המקומי והמושל, תקבע בחקיקה החלטה של בית המשפט העליון של קליפורניה משנה שעברה - שלפיה אנשים שעושים עבודה שלא נמצאת מחוץ לפעילות העסקית הרגילה של החברה צריכים לקבל הכרה כעובדים.

הפגנה של נהגי אובר על תנאי ההעסקה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, צילום: בלומברג הפגנה של נהגי אובר על תנאי ההעסקה בסן פרנסיסקו, קליפורניה | צילום: בלומברג הפגנה של נהגי אובר על תנאי ההעסקה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, צילום: בלומברג

כלומר, מכיוון שהפעילות העסקית של אובר וליפט היא מתן שירותי נסיעה, ושהפעילות העסקית של DoorDash היא משלוחי מזון, הנהגים והשליחים שעובדים עם חברות אלו צריכים לקבל הכרה כעובדים מן המניין, ולא כקבלנים ארעיים, על כל הזכויות וההטבות הסוציאליות המשתמעות מכך.

אישור הצעת החוק יהיה מכה כואבת ויקרה מאוד לחברות אלו, שבמשך שנים ניהלו קרבות משפטיים ופוליטיים מול עובדים, ארגוני עובדים ומחוקקים על מנת למנוע את ההכרה הזו בדיוק (לפעמים, תוך מתן הטבות שונות על מנת להוריד קצת את הלחץ עליהן). הן יודעות ששינוי כזה יהיה יקר מאוד, יקר הרבה יותר מ-30 מיליון הדולרים שכל אחת מהן התחייבה לתרום למאבק בהצעת החוק.

אובר, ליפט ו-DoorDash עדיין מקוות שמאמצי הלובינג שלהן יצליחו לבטל את החקיקה, אבל לפי דיווח של בלומברג במקרה שמאמצים אלו ייכשלו הן מתכוונות להשקיע 90 מיליון דולר בקידום הצבעה על ביטול החוק בבחירות שייערכו ב-2020, וקיבוע מעמד הנהגים והשליחים כעובדי קבלן (בקליפורניה ומדינות אחרות בארה"ב ניתן להעלות חוקים מקומיים להצבעת האזרחים, ואפילו להצביע על חוקים חדשים או תיקונים לחוקת המדינה). לדברי אובר, החברה כבר שכרה יועצים, ביצעה מחקרים וסקרים ואפילו ניסחה טיוטה להצעה שתועלה להצבעה. בדורדאש העריכו שאם תאושר הצעת החוק יצטרפו לשלוש החברות שחקניות נוספות בתחום.

ליפט סובלת פחות מאובר בדעת הקהל אך אינה טובה יותר לנהגיה, צילום: בלומברג ליפט סובלת פחות מאובר בדעת הקהל אך אינה טובה יותר לנהגיה | צילום: בלומברג ליפט סובלת פחות מאובר בדעת הקהל אך אינה טובה יותר לנהגיה, צילום: בלומברג

בינתיים, בניסיון למנוע את אישור הצעת החוק, מקדמות החברות עסקה שבמסגרתה לא יחוייבו להכיר בנהגים ובשליחים כעובדים אך יספקו להם הטבות שונות, כמו שכר מינימום של 21 דולר לשעה, כולל הוצאות (אבל רק בעת שהם מבצעים משלוח או מובילים נוסע. אם אין משימות, הנהגים והשליחים לא יקבלו כלום). כן יצרו החברות מערכת הטבות במימון שלהן, ויקימו מנגנון שיאפשר להן לקיים מגעים עם ארגוני עובדים על סטנדרטים בתעשייה.

אם תאושר הצעת החוק, מזהירים בחברות, התוצאות יהיו הרות אסון. בהודעות ששלחה השבוע ליפט לנהגים ולקוחות בקליפורניה היא איימה שאישור ההצעה עלול לאלץ אותה להפסיק את פעילותם של מאות אלפי נהגים ולהסיר את הגמישות שמאפשרת להם לנהוג איך ומתי שהם רוצים. מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי העלה נקודה דומה. "גמישות היא משהו שכל הנהגים שלנו מוקירים", הוא אמר בראיון לבלומברג.

תוצאות המאבק בקליפורניה חשובות לא רק לנהגים ולשליחים של שלוש החברות, לא רק לאלו שעובדים עם פלטפורמות כלכלת חלטורה אחרות במדינה. הן יכולות להשפיע על עיצוב כלכלת החלטורה בארה"ב בכלל, וגם במקומות אחרים. והסוגיה הזו חשובה כיום יותר מתמיד, כי כלכלת החלטורה נמצאת בתקופת פריצה משמעותית, הן מבחינת מספר האנשים שנכנסים לתחום, הן מבחינת המדינות שבהן היא פורחת ואפילו מבחינת התחומים שאליהם היא מתפשטת, לפעמים תוך דחיקת משרות בתעסוקה מסורתית יותר.

עובדי חלטורה של Instacar, ללא פנסיה או תנאים סוציאליים, צילום: בלומברג עובדי חלטורה של Instacar, ללא פנסיה או תנאים סוציאליים | צילום: בלומברג עובדי חלטורה של Instacar, ללא פנסיה או תנאים סוציאליים, צילום: בלומברג

לפי נתונים שפרסם מכון גאלופ בשנה שעברה, כלכלת החלטורה מעסיקה בארה"ב כבר 57 מיליון איש, כ-36% מכוח העבודה. ההגדרה של גאלופ לעובדי כלכלת חלטורה נדיבה ביותר, ולצד ההגדרה המקובלת שמתייחסת לתעסוקה דרך אפליקציות כמו אובר, DoorDash, TaskRabbit או וולט (שפעילה בישראל), כוללת גם פרילנסרים ועובדים שמועסקים כעובדי קבלן במשרות שאין הבדל ביניהן לבין משרות רגילות, רק ללא התנאים והזכויות של עובדים במשרה מלאה. לפי מקינזי, שנוקטת בהגדרה המצומצמת יותר, מספר המועסקים בכלכלת החלטורה עומד על 4 מיליון איש בלבד.

על דבר אחד אין מחלוקת, והוא שהגידול של העובדים שנכנסים לעולם כלכלת החלטורה נמצא בצמיחה קבועה, ופלטפורמות קיימות וחדשות מתרחבות לעוד ועוד תחומים. אחד הבולטים שבהם הוא תחום המסעדנות, שם לפי דיווח של הניו יורק טיימס עובדי כלכלת חלטורה הופכים לכוח עבודה משמעותי כטבחים, שוטפי כלים ומלצרים במסעדות בניו יורק.

לדברי הניו יורק טיימס, מצוקת עובדים דחפה את תעשיית המסעדנות בעיר לעבוד עם אפליקציות כמו Pared ו-Instawork שמאפשרות להן לגייס בהתראה קצרה עובדים ארעיים למילוי משמרות במסעדות. העובדים מצדם, פונים לאפליקציות כפתרון לתעסוקה משנית או מכיוון שהם מעדיפים את הגמישות של תעסוקה דרכן על פני היציבות של משרה קבועה. היתרון הגדול של האפליקציה מבחינת המסעדות הוא מענה סופר מהיר לחורים בלו"ז העבודה, כאשר לפעמים ניתן למצוא עובד מיומן למשמרת בתוך שעה. לדברי Pared, שפעילה בניו יורק ובאזור סן פרנסיסקו וגייסה 13 מיליון דולר, יותר מ-100 אלף עובדים וכמה אלפי מסעדות רשומים לאפליקציה, והחברה מתכננת להתרחב בחודשים הקרובים לוושינגטון, בוסטון ופילדלפיה. Instawork, שגייסה 28 מיליון דולר, פועלת ב-11 שווקים ויש לה קצת פחות מחצי מיליון משתמשים רשומים.

מחסור בעובדים יוצר ביקוש ומעלה משכורות. אפליקציות חלטורה מבטלות את הכלל הזה וגורמות להפסד לעובדים, צילום: שאטרסטוק מחסור בעובדים יוצר ביקוש ומעלה משכורות. אפליקציות חלטורה מבטלות את הכלל הזה וגורמות להפסד לעובדים | צילום: שאטרסטוק מחסור בעובדים יוצר ביקוש ומעלה משכורות. אפליקציות חלטורה מבטלות את הכלל הזה וגורמות להפסד לעובדים, צילום: שאטרסטוק

כמקובל בתחום, המסעדות משלמות ישירות למפעילות האפליקציה, שמנכות עמלה ומעבירות את היתרה לעובד. התשלום לעובד נקבע לפי סוג המסעדה ומיקומה (משמרת במסעדת יוקרה במנהטן שווה יותר ממשמרת במסעדה משפחתית בקווינס) וזמן הופעת ההצעה (משימות שעלו ברגע האחרון משלמות יותר). ב-2018 עמד השכר הממוצע של עובד ב-Pared על 19.66 דולר לשעה. ב-Instawork היה השכר הממוצע 22.77 דולר באזור סן פרנסיסקו ו-19.37 דולר באזור לוס אנג'לס. לשם השוואה, שכר המינימום בניו יורק עומד על 13.5 דולר לשעה ויעלה בסוף השנה ל-15 דולר. בסן פרנסיסקו הוא עומד על 15.59 דולר. עם זאת, פעמים רבות עובדי מסעדות מיומנים כמו טבחים ירוויחו יותר משכר מינימום.

בטווח הקצר, העבודה עם האפליקציות נראית כמשתלמת. "אני משתכר יותר כסף מכפי שאי פעם השתכרתי בתעשייה הזו. זה מטורף", סיפר כריסטופר מורטנסון בכתבה של הניו יורק טיימס. אבל בכלל לא בטוח שהסכומים הגדולים יותר שנכנסים לחשבון הבנק של מורטנסון מפצים על ההטבות הפיננסיות והסוציאליות האחרות שעובדים במשרה מלאה נהנים מהן, כמו ביטוח בריאות, חופשה בתשלום, דמי אבטלה במקרה של פיטורים, ביטוח נגד תאונות עבודה (האפליקציות, ברוב נדיבותן, מספקות זאת. תמורת תשלום נוסף, כמובן), או הפרשות לפנסיה. לאורך זמן, יכולות הטבות אלו להיות בעלות ערך משמעותי הרבה יותר מהתמורה המידית שמתקבלת במזומן.

מסעדנים מודאגים גם מכך שעובדי כלכלת חלטורה בתחום יתקשו להתבסס ולהתקדם בסולם הדרגות כעובדים קבועים במסעדה. "אני חושש מהיכולת לצבור כישורים לאורך זמן", אמר לניו יורק טיימס מנהל הפיתוח הקולינרי בקבוצת המסעדות Jean-Georges Management, גרגורי בריינין. "אדם שעובד במשך שנתיים כעובד זמני – אני לא יודע איזה ביקוש יהיה לו כשהוא יחליט להיות רציני. פרופ' איפאומה אג'ונווה, מומחית לחוקי תעסוקה באוניברסיטת קורנל, הוסיפה: "האפליקציות האלו מושכות מכיוון שהן מספקות תיקון מהיר למציאת עובדים. אבל הן גם מסוכנות כי הן דנות עובדים לחיים של עבודה לא יציבה".

אבל התפשטות כלכלת החלטורה לתחומים שקודם לכן נשלטו על ידי כלכלה מסורתית מסוכנת הרבה יותר מאבדן הכנסות לטווח ארוך או פגיעה ביכולת התעסוקה של עובדים. כי המקרה של ניו יורק ממחיש איך היא יכולה לשבור מנגנונים ותיקים וידועים שבמשך שנים שימשו לוויסות שוק התעסוקה וסיפקו לעובדים כוח שאפשר להם לשפר את זכויותיהם, שכרם ותנאי עבודתם.

הרקע להצלחת Pared ו-Instawork בניו יורק הוא מצוקת עובדים בענף המסעדנות, שנחשבת לחמורה ביותר מזה עשורים. זאת, בין השאר, כתוצאה משפל היסטורי באבטלה בארה"ב (שעומדת כיום על 3.7%), ירידה בשיעור בני הנוער העובדים, וגידול אדיר במספר המסעדות. לפי דלויט, ב-2018 היו בארה"ב 620 אלף מסעדות וברים וקצב הגידול שלהם היה כפול מקצב הגידול של האוכלוסייה.

היסטורית, אחד המנגנונים המוצלחים להתמודדות עם מצוקת עובדים בענף מסוים היא לשפר את התנאים – להציע שכר טוב יותר, הטבות מפנקות יותר ועוד כדי לתמרץ יותר אנשים לבחור לעבוד בתחום זה. זה מודל היצע וביקוש קלאסי. ההיצע של המשרות עולה על הביקוש להן? נגדיל את הביקוש באמצעות הפיכת המשרות לאטרקטיביות יותר. זו אחת הסיבות, אגב, שהשכר בהייטק כל כך גבוה: הרבה משרות, הרבה סטארט-אפים, לא מספיק עובדים. אף אחד לא צופה שמסעדות יוכלו לתת תנאים מפנקים כמו בהייטק (בכל זאת, שולי הרווח שם נמוכים הרבה יותר), אבל במצב נורמלי מצוקת העובדים היתה מחייבת אותן להציע תנאים טובים יותר, לצד מהלכים נוספים כמו התייעלות.

אפליקציות כלכלת החלטורה ביתרו את המנגנון הזה. למה להשקיע בשיפור התנאים וגיוס עובדים כשאפשר בלחיצת כפתור למצוא איזה פראייר שיעשה את העבודה בזול וילך לעזאזל בסוף היום? המסעדות מרוויחות, אבל העובדים נדפקים. והם אפילו לא מודעים לזה. זה צריך להדאיג את כולנו. כי מה שעובד בענף אחד, יכול בקלות לגלוש לענפים אחרים. אם מסעדות הצליחו לטפל במצוקת כוח אדם באמצעות כלכלת חלטורה, ולהתגבר על מכשולים לא פשוטים כמו הצורך להכיר את המנות במסעדה ואת דרכי ונהלי העבודה שם, אין סיבה לחשוב שתחומים אחרים לא ינסו גם הם לשכפל את הניסיון הזה. כבר לא בלתי סביר לדבר על שילוב של עובדי כלכלת חלטורה בענפים כמו קמעונאות, לוגיסטיקה, אפילו רפואה – כל תחום שבו סט כישורים מסוים יכול לאפשר לעובד להשתלב בקלות ולזמן קצר במקומות עבודה שונים. 

האם אפשר יהיה למצוא מודל תעסוקה שישלב גמישות, הגנה על זכויות ותמורה הולמת?, צילום: שאטרסטוק האם אפשר יהיה למצוא מודל תעסוקה שישלב גמישות, הגנה על זכויות ותמורה הולמת? | צילום: שאטרסטוק האם אפשר יהיה למצוא מודל תעסוקה שישלב גמישות, הגנה על זכויות ותמורה הולמת?, צילום: שאטרסטוק

זה יקרה מכיוון שמדובר בחלופה זולה וטובה דיה להעסקת עובדים במשרה מלאה, מכיוון שהטכנולוגיה מאפשרת זו ומכיוון שבמדינות רבות השוק פרוץ לחלוטין מבחינת רגולציה. לכן המאבק של אובר, ליפט ו-DoorDash בקליפורניה כל כך חשוב. מחוקקים ורגולטורים מתחילים להבין, באטיות אבל עדיין, שצריך להסדיר את התחום, שאסור להפקיר את העובדים בסקטור הפורח הזה לחסדי החברות ולרצון הטוב של האלגוריתם שלהן.

לא בטוח שהצעת החוק בקליפורניה שתקבע את מעמדם כעובדים מן המניין היא הפתרון הנכון. אני סבור שצריך למצוא מודל ביניים, כזה שיאפשר לשמר את הגמישות והעצמאות של משרות בכלכלת החלטורה אך עדיין יבטיח לעובדים זכויות סוציאליות ויספק להם הגנות שונות. אבל לפחות מדובר בניסיון כנה להכניס קצת לסדר לעולם הזה. אם יצליחו אובר ועמיתותיה לסנדל את המהלך, ובמיוחד אם יעשו זאת בסיוע תמיכה עממית דרך הצבעה בבחירות, תהיה נסיגה משמעותית במאמצים להגן על עובדי כלכלת החלטורה, והחברות בתחום ירגישו בטוחות יותר להרחיב את היקף פעילותן ולהיכנס לתחומים חדשים.

בעשור שעבר, הנמנום של המחוקקים והרגולטורים אפשר לחברות כמו פייסבוק וגוגל לפעול כמעט באין מפריע, ולצבור כוח מונופוליסטי אדיר תוך פגיעה עצומה בפרטיות המשתמשים דרך שאיבה, עיבוד וניצול של המידע שלהם. מהלכים בעלי השלכות דומות מתרחשים עכשיו בכלכלת החלטורה, והפעם התוצאה יכולה להיות הרס שוק התעסוקה כמו שאנו מכירים אותו, תוך הסגת יותר ממאה שנים של הישגים בכל הנוגע לזכויות ומעמד עובדים. זה שינוי שאסור למחוקקים לפספס, ומאבק שאסור להפקיר לשליטתן של החברות.

קצרצרים

 

1. מתקפת סטוקסנט, הנוזקה שארה"ב וישראל הצליחו להחדיר ב-2007 למערכי העשרת האורניום של איראן, נחשבת לאחת ממתקפות הסייבר הראשונות המוצלחות נגד תשתיות מדינה קריטיות (לפחות בטווח הקצר. בטווח הארוך זה כבר מורכב יותר). עתה מתבררים קצת פרטים על איך הוחדרה הנוזקה: לפי דיווח של יאהו ניוז, את הנוזקה החדיר מהנדס איראני שגויס על ידי שירותי המודיעין של הולנד לבקשת ה-CIA והמוסד, שגם סיפק מידע קריטי על מתקן העשרת האורניום בנתנז שסייע לפיתוחה. הנוזקה הוחדרה למחשבי המתקן, איך לא, באמצעות כונן USB.

סטוקסנט הוחדר דרך דיסק און קי על ידי חפרפרת של שירותי הביון ההולנדיים, צילום: shutterstock סטוקסנט הוחדר דרך דיסק און קי על ידי חפרפרת של שירותי הביון ההולנדיים | צילום: shutterstock סטוקסנט הוחדר דרך דיסק און קי על ידי חפרפרת של שירותי הביון ההולנדיים, צילום: shutterstock

2. עוד יום, עוד אפליקציה טרנדית מפוקפקת שמתעללת בפרטיות שלכם. והתורנית הפעם: אפליקציה סינית בשם ZAO שמאפשרת למשתמשים להחדיר את פניהם לתוך קליפים מסדרות וסרטים פופולריים. אם העובדה שמדובר באפליקציה סינית היא לא אזהרה מספקת, בלומברג מגלה שתנאי השימוש של ZAO נותנים למפתחת זכויות יוצרים מלאות לכל התוכן שיוצרים המשתמשים. ב-ZAO מיהרו לשנות את תנאי השימוש בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה. אנחנו עדיין לא היינו ממהרים להשתמש בה.

3. פייפאל השעתה חשבון ששימש את הקו-קלאקס-קלאן, ארגון העליונות הלבנה הגדול בארה"ב והמוכר שבהם, לגיוס תרומות. מהלך ראוי, אבל לא ברור למה נדרשו לחברה שישה ימים לסגור את החשבון מרגע שקיבלה על כך דיווח. זה לא שמדובר בארגון שכוונותיו לא ידועות. החברה חייבת לשפר את המנגנונים בתחום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
סוציאליסטים תמיד אוהבים להרוס דברים בשם איזה עיקרו
כל ה-50 מיליון עובדים האלה בחרו לעבוד בעבודות האלו. הם לא עשו את זה בגלל עקרונות קפיטליסטיים או סוציאליסטיים. הם עשו את זה כי הם היו צריכים עבודה. אם יסגרו את החברות שהם עובדים בהן, לא פתאום תהייה להם עבודה בשכר גבוה יותר או עם יותר תנאים. פשוט לא תהייה להם עבודה. ככה סוציאליסטים עובדים. חושבים על עקרון אידיאלי. קובעים חוק. ומאה מיליון אנשים מתים מרעב.
דרור ישראלי  |  05.09.19
1.
פיתרון אפשרי
האפליקציה מנהלת את העובדים - והם צריכים להיות רשומים כעובדים אצלה - אז שהאםליקציה תהיה חייבת לתת להם את התנאים הסוציאליים.שהמעסיקים ישלמו פרימיה עבור העובדים, אבל שלא יצטרכו לשלם להם בעצמם. את הותק בתפקיד האפליקציה תצבור ולא המעסיקים. מה לעשות - יש מקומות שבאמת צריכים יכולת לשכור עובד ליום-יומיים, אבל זה לא אומר שהעובד צריך לאבד את הותק שלו כל פעם מחדש.
יסמין  |  03.09.19